80 שנה לאחר כתיבתו, ממשיך הרומן הנבואי האפוקליפטי של קארל צ'אפק "המלחמה בסלמנדרות" לשמש כתמרור אזהרה מפני התגברות מגמות הלאומנות בכל העולם

סופרים מצוינים רבים תרמה צ'כיה לספרות העולמית, וקארל צ'אפק היה אחד היותר גדולים שבהם. למרות שנפטר בגיל צעיר מאוד, בן 48 בלבד, הוא השאיר אחריו מורשת ספרותית מפוארת, שכללה רומנים, סיפורים, מחזות, רשמי מסע ומסות.

יצירותיו המוקדמות של צ'אפק (1890 – 1938), שהחל לכתוב בגיל 14, משקפות דווקא אופטימיות באשר לעתיד האנושות, אך מלחמת העולם הראשונה ניפצה את האמונה הזו והתחלפה באכזבה מרה מהאנושות. צ'אפק החל לתהות ביצירותיו אחר הסיבה לשורשי העוינות בקרב בני האנוש. ההאצה בהתפתחות הקפיטליזם והתגברות הלאומנות במערב אירופה ובגרמניה בפרט הניחו בבסיס יצירותיו תמות חדשות, שהביאו את צ'אפק לכתיבת הרומן הגדול שלו "המלחמה בסלמנדרות" (1936).

מדובר ביצירה שבו בזמן היא רומן מדע בדיוני אוטופי וסאטירה אקטואלית חריפה על המצב הפוליטי בעולם. בבסיסו מונח סיפור דמיוני על "האנשת" זנים מסוימים של סלמנדרות, לטאות גדולות, שנמצאו באיי הודו המערבית. הזנים האלה ניחנו ביכולות לימוד מופלאות, ותכונות אלו הופכות אותם לכוח עבודה זול שנעשה בו שימוש בעבודות בנייה תת-ימיות. תוך זמן קצר הסלמנדרות לומדות לא רק לרכוש מיומנויות טכניות של בני האדם אלא גם את השפה ויכולות אנושיות נוספות. הן מתרבות במהירות, ולא עובר זמן רב עד שהן דורשות להרחיב את מרחב המחייה שלהן.

על רקע התקופה אין צורך בניחושים רבים למי מכוונת האלגוריה הנבואית של צ'אפק. סיפורן של הסלמנדרות הוא סיפורו של הנציונליזם הגרמני. יש לסלמנדרות גם מנהיג, ששירת בצבאן כרב-טוראי, ורק עיוור לא יוכל לראות בכך רמז ישיר להיטלר. הסלמנדרות דורשות ללא הפסק את הרחבת מרחב המחייה שלהן – בדיוק כפי שהפאשיזם לא הסתפק בגבולות ארצו – מה שמביא, בסופו של דבר, לעימות מזוין בינן לבין בני האדם, עימות המסתיים בתבוסת האנושות.

שנתיים אחרי צאת הספר, הסלמנדרות של גרמניה כפו על העולם את הסכם מינכן, וההמשך ידוע. צ'אפק עצמו לא היה עד לפרוץ מלחמת העולם – הוא נפטר שנה לפני כן מדלקת ריאות. הנבואה האפוקליפטית שלו ממשיכה לשמש כתמרור אזהרה מפני מגמות הלאומנות המתגברות בכל העולם.

"המלחמה בסלמנדרות" ראה אור בתרגום עברי של אפרים פרויד ב-1991 בהוצאת "זמורה ביתן". ב-2012 הוא יצא בהוצאת "מחברות לספרות" בתרגומה של רות בונדי ז"ל.