close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • נָטוּי

    גילה ניסן | שירים | התפרסם ב - 25.02.19

    כְּמוֹ בְּחַיָּיו כָּךְ עַכְשָׁו בִּשְׁנָתוֹ

    הוּא יְסוֹדִי וְחוֹדֵר

    רֹאשׁוֹ הֶחָלָק שָׁקוּעַ בְּכָרִית

    רַכָּה.

    עַכְשָׁו הַסַּרְטָן מְכַרְסֵם

    אֶת לֶחְיוֹ הַשְּׂמָאלִית

    אוֹתָהּ הוּא מַגִּישׁ.

    מִן הַשָּׂמִים אִמּוֹ מְכַסָּה אוֹתוֹ

    בִּשְׂמִיכַת הַקַּיִץ הַוְּרֻדָּה

    שְׂמִיכַת שְׁלוֹמָהּ. יּמִינוֹ אוֹחֶזֶת בַּמַעֲקֵה

    כִּסֵּא הַנּוֹחַ הַיָּרֹק שֶׁבָּנוּי לְאַפֵּס לְגַמְרֵי

    אֶת כּוֹחַ מְשִׁיכַת כַּדּוּר הָאָרֶץ

    כָּל מִי שֶׁשּׁוֹכֵב עָלָיו מְחַיֵּךְ.

     

    יָמֵינוּ אוֹחֶזֶת כְּאִלּוּ עוֹד מְעַט יָעוּף

    בְּלִי שׁוּם חֲגוֹרַת בְּטִיחוּת

    כְּמוֹ חִידָה בַּאֲוִיר

     

    עֵינָיו הָעֲצוּמוֹת מְפַעְנְחוֹת. חֲלוֹמוֹת חַיָּיו עוֹבְרִים לְנֶגְדּוֹ

    אִשָּׁה עִבְרִיָּה בִּכְנֵסִיָּה בִּיזַנְטִינִית

    שָׁרָה שִׁיר גְּרֶגוֹרְיָאנִי שֶׁהַכֹּל נַעֲשָׂה בִּדְבָרוֹ אָמֵן.

    חַיִל בָּכִיר בִּצְבָאוֹ שֶׁל אָלֶכְּסַנְדֶּר הַגָּדוֹל מִתְחַתֵּן עִם

    נְסִיכָה פָּרְסִיָּה לְהַדֵּק אֶת הַקְּשָׁרִים הַמַּמְלַכְתִּיִּים.

    הוֹרֶיהָ יְלִידֵי יְרוּשָׁלַיִם שֶׁהֻגְלוּ מִיְּרוּשָׁלַיִם

    עִם חַכְמֵי הָעָם.

     

    הוּא מִסְתַּכֵּל אֵלַי וְאוֹמֵר: מִי אַתְּ?

    אַתְּ מַתְחִילָה בִּשְׁבִילִי

    מֵעַכְשָׁו

    בְּלִי עָבָר. אוּלַי זֶה הַכַּדּוּרִים.

    רֶגַע, תֵּן לִי לִכְתֹּב עַל זֶה שִׁיר.

     

     

    גילה ניסן

    גילה ניסן, ילידת תל-אביב, מתגוררת בלוס אנג'לס משנת 1974. בוגרת "אוניברסיטת תל-אביב", "ישיבה יוניברסיטי" בחוף המערבי ו"האוניברסיטה למדעי היהדות" בלוס אנג'לס. עוסקת בהוראה, כתיבה עיתונאית ועיונית. משנת 1992 כתבה ניסן ארבעה ספרי שירה באנגלית: "אבקת אור", "כל המרחב הזה", "ספונטניות מדויקת", "רגע לפני האמת". "חיי הם הרי רשות לגעת" הוא ספרה הראשון בשפה העברית. עבודותיה מופיעות במגאזינים ובאנתולוגיות ONTHEUS, Spillway PARABOLA, 13 Los Angeles Poets, בשנת 1993 זכה שירה "ביום השישי" במקום ראשון בתחרות על שם מרים לינברג לשירת שלום בישראל.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 2
    • 3

    תגובות


    1 תגובה על “נָטוּי”

    1. עמנואלה ברש רובינשטיין הגיב:

      שיר מעניין ועצוב כל כך. עד כמה תפיסת העבר שלנו היא הפכפכה ומתעתעת. חיים שלמים עוברים בתודעה, ילדות ובגרות, ובכל זאת חסר בהם אולי החלק העיקרי?
      תיאור נפלא של המעבר בין חיים למוות; נדמה שיש ביניהם חיתוך חד אבל השיר הזה מדגים את המעבר הרצוף מתודעה חיה אל הריק.

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    פסטרנק ב-2 רובל

    שי מרקוביץ'
    זינוק במכירות הספרים ביולי במוסקבה בזכות אוהדי הקבוצות הזרות מכירות הספרים...

    המשורר הלאומי היא משוררת

    פבל אלכסנדרוביץ' מובשוביץ'
    יש משהו ברוח השפה העברית שמחייב רגישות יתרה כשניגשים לפענח אותה....

    הַמַּאֲפֶה

    רז סופר
    הַמַּאֲפֶה נִפְתָּח כְּבֶטֶן הַמְּנֻתַּחַת עֵרֶךְ הַשְּׁטָר נָקוּב בַּעֲרָבִית, אֶת פְּצָעֵינוּ נַחֲבֹשׁ...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית