close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • מחול-שירה-אישה: ביקורת מופע

    ניקולא יוזגוף-אורבך | חדשות תרבות | התפרסם ב - 28.10.19

    בליל רביעי האחרון (23.10), הועלה על במת תאטרון ענבל במרכז סוזן דלל מופע ייחודי, שכותרתו “מחול-שירה-אישה” בהפקתה של המשוררת והמחוללת, יעלה לילה, שביקש לשלב בין שני תחומי אמנות: שירה וריקוד. ברם, דומה אפוא כי מארגנת האירוע נקטה בפרסומיה בלשון מצטנעת, שכן לצד התענגות על מופע שירה ומחול מרומם נפש, זכה הקהל ליהנות גם מקטעי נגינה וממוסיקה אתנית נהדרת מפרס, טורקיה, ארצות ערב וכמובן מישראל, שהפכו את החוויה לסינסתזיה של צבעים, צלילים, מראות ותחושות. המופע שעמד בסימן האישה, קשר בהצלחה בין הצלילים, לתנועות ובין התנועות (הריקוד) למילים שהמשוררות קראו מדפי השירים, שהתכתבו ביניהן באופן הרמוני, ויצרו, לפחות מבחינה טכנית וביצועית, ספקטקל מרהיב רציף ומגובש.  

    המופע שנפתח באיחור קל (עשר דקות) ומילא את אולם התאטרון לאורכו ולרוחבו, משך אליו קהל רב ומגוון מבחינה מגדרית, גילית ואתנית. המופע תוכנן באופן שבו תחילה הוצג קטע מחול של רקדנית ולאחריו הוקרא שיר פרי עטה של אחת מהמשוררת. בדרך זו עלו לבמה והופיעו שמונה רקדניות מחול ומחול אתני ועשר משוררות, ששירי שלוש מהן הוקראו על ידי בנות משפחה או עמיתות. מארגנת המופע, יעלה לילה, הופיעה שלוש פעמים וזכתה בסוף כל קטע שהציגה לתשואות אדירות מהקהל.

    במופע עצמו, קטעי המחול היו מסחרחרים, התלבושות צבעוניות וססגוניות. חלק מהרקדניות החזיקו במהלך הופעתן בבדים שהונפו באוויר גבוה אל על, או נזרקו לאורך הבמה והיפנטו את הקהל. ראוי לציין, כי כל הרקדניות שילבו לצד תנועות גוף, שהיו פשוט חגיגה נשיות, גם תנועה של שיער הראש, שהיה לרוב ארוך ושופע, והתאים עצמו למוסיקה וגלש כמפל מים שוצף, מממרומי ראש הרקדנית ועד לרצפת הבמה, בה נשטף כמים מצד לצד, ימינה ושמאלה. בין הקטעים שזכו לפרגון ואהדת הקהל (כולם זכו), בלט המופע של המחוללת נטשה שבלינסקי, שרקדה מחול מודרני עם נגיעות אתניות וסחפה בריקודה, ובשטף תנועתה את הקהל. באחד מהקטעים בהם הופיעה המשוררת והמחוללת, יעלה לילה, לצלילי מוסיקה טורקית אתנית, והפגינה מכישוריה כרקדנית אכספרסיבית, ניכר היה כי ביקשה לבטא את נשיותה ואת חיבורה לאוריינטלי, אך לא פחות מכך הפגינה חושניות  מזרחית בעזרת בדים שבתפקידן המסורתי נועדו לכסות ולהסתיר, ואילו במופע שלה תעתעו בקהל וחשפו יותר משהסתירו. מלבדן, בלטו רקדניות שביקשו לבטא נשיות ערבית-מוסלמית ונשיות אוריינטלית בכלל באמצעות חיג’אב, וכן נועזות נשית דרך נסיון לפרוץ את גבולות גופן בתנועה, אך גם בזעקה ובאמצעות השיער. 

    המשוררת והמחוללת, יעלה לילה, באחד מקטעיה על הבמה
    צילום: Shulamit Bushinsky

    בעוד כל קטעי המחול, נעו סביב ציר הלווין הנושאי האוריינטלי, ובהתאמה גם מוסיקת הרקע וקטעי הנגינה הותאמו להם, בגזרת השירה –  הרכיב הפואטי במופע, דומה היה כי לפחות מבחינה רעיונית, המשוררות התרחקו מהסוגיה האוריינטלית, ולהוציא המשוררת אירֵן דן, שהתכתבה ביצירתה עם הרוח הנושאית הכללית של המופע וכתבה על ‘נדא’, בת ערב, שכלל הנראה נאנסה בידי אביה,  יתר המשוררות שקראו במהלך האירוע, עסקו מבחיה תוכנית בנשיות, באהבה ובנושאים נוספים, שאינם קשורים בהכרח לאוריינטליות או לרוח הכללית שנישבה במהלך קטעי המחול.

    נָדא / אירֵן דן

    אַתְּ שֶׁנּוֹלַדְתְּ אִשָּׁה,
    מִבְּנוֹת הַשְּׁבָטִים הַקְּדוּמִים
    שֶׁהָיוּ מַשְׁקִים גְּדָיִים בַּחֲלֵב אִמָּם
    וּפוֹשְׁטִים לְעֵת עֶרֶב עוֹרָן
    וְאוֹרְגִים קִירוֹת נוֹדְדִים,
    אָבִיךְ קָרָא אוֹתָךְ בִּשְׁמֵךְ, נָדָא,
    טְהוֹרַת־הַטַּל,
    רוֹעָה יְחֵפָה, טֶרֶם שַׁחַר
    עוֹצֶמֶת עֵינַיִם עַל גִּבְעָה
    עַד הָאוֹר.

    אָבִיךְ שָׂם יָדוֹ עַל פִּיךְ
    וְאַתְּ כָּרַעְתְּ תַּחַת גּוּפוֹ.
    נוֹשֶׁכֶת שְׂפָתַיִם
    שֶׁהַמִּדְבָּר לֹא יַלְשִׁין אֶת כְּאֵבֵךְ.
    וְהִסְתַּלֵּק מִמֵּךְ קוֹלֵךְ
    וְהִתְעַטַּפְתְּ נַפְשֵׁךְ בֶּגֶד עַל בֶּגֶד
    עַד הָאוֹר.

    אַרְבָּעִים עִזִּים הָיוּ לוֹ, לְאָבִיךְ
    וְאַרְבַּע נָשִׁים,
    וּמִכָּל אִשָּׁה אַרְבָּעָה יְלָדִים,
    וְאַתְּ נָדָא שֶׁלּוֹ, שְׁחֹרַת הַמַּבָּט,
    הָיִית אֲהוּבָה מִכֻּלָּם.
    מתוך “מספר הסיפורים” (הוצאת פרדס, 2017).

    ברם, אין בכך כדי לגרוע מאיכותן של היצירות שהוקראו או מרמתו הכללית הגבוהה של המופע, אלא רק כדי להצביע על אי התאמתם של נושאי היצירות לאווירה הכללית שמארגנת האירוע ניסתה, בין שבמתכוון ובין שלאו, לשוות למופע. עם זאת, חשוב לסייג דברים אלו, ולהבהיר שכל השירים שהוצגו במופע, עסקו בנשיות על היבטיה השונים ומזוויות שונות והתכתבו מבחינה ביצועית וטכנית עם הריקודים. ראוי לציין לשבח את הדרך ואת האינטונציה שבה בחרו המשוררות לקרוא משיריהן,  שהיתה לפעמים איטית ומוסיקלית, לעיתים אכספרסיבית, נרעדת ואמוציונלית, ולפעמים מיומנת ובעלת צביון ייחודי שהותיר את הקהל פעור פה. כך לדוגמא, המשוררת טל בלופרב, שזכתה למחיאות כפיים מהקהל עוד בטרם קראה את שירה, שעוסק במערכת היחסים המורכבת בינו לבינה, הצטיינה בקריאה הקשובה לטכסט ולרגשות הטמונים בו, כמו שיתפה את הנוכחים באולם ברגשותיה, כאילו היו חבריה הקרובים ובני משפחתה.

    לֵב רָחָב / טל בלופרב

    וּלְרֶגַע אֶחָד מְסֻיַּם לְעֵת עֶרֶב
    נִיחוֹחַ יַסְמִין שֶׁנִּשָּׂא לְעֶבְרִי
    נִמְהָל בְּקוֹלְךָ בִּמְתִיקוּת מְשַׁכֶּרֶת
    וְגָרַם לִי תְּחוּשָׁה שֶׁהַכֹּל אֶפְשָׁרִי.

    נָמַס לְאִטּוֹ הָעוֹלָם וְהוּאַץ
    לִבִּי הַהוֹלֵם, הַתּוֹבֵעַ; “תַּקְשִׁיב!”
    וְהוּא נָח בְּתוֹךְ אֶגְרוֹפְךָ הַמְכֻוָּץ
    עַכְשָׁו אַל תָּשִׁיב לִי אוֹתוֹ, אַל תָּשִׁיב.

    הַפָּנִים חֲתוּמוֹת כְּחוֹמָה מְבֻצֶּרֶת
    שֶׁשֵּׁשׁ פְּעָמִים וְעוֹד פַּעַם הִקַּפְתִּי
    וְשׁוּב לְמוּלָן מְיֹאֶשֶׁת נִגַּפְתִּי.

    גַּם חוּט הַשָּׁנִי שֶׁעַל דֶּלֶת הַבַּיִת
    עָלַי לֹא שָׁמַר, כַּמֻּבְטָח, מִפָּנֶיךָ
    בַּשְּׁמִינִית נָפַלְתִּי חָלָל לְרַגְלֶיךָ. 

    המשוררת טל בלופרב קוראת משירה על הבמה בתאטרון ענבל
    צילום: רונית רוטלוי

    מלבד המשוררות שהוזכרו עד כה קראו משיריהן המשוררות: צהלה בר-לב, נורית צדרבוים, סיגל אשל, טללית אסנה וטלי וייס. בנוסף, הוקראו שיריהן סיגל בן-יאיר, טל איפרגן, יפעת א-גדות, יעלה לילה וגלי רביץ, שלא הגיעו לאירוע אך שיריהן הוקראו על ידי חברות או בנות משפחה.

    ניקולא יוזגוף-אורבך

    ניקולא יוזגוף-אורבך, יליד 1984. חוקר ומרצה לדמוגרפיה ולפילוסופיה. מלמד במכללה האקדמית צפת ובמכללה לחברה ואמנויות בנתניה. מתגורר בתל אביב.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 9
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    תַּעְתּוּעִים / הַבַּיִת

    עדי וולפסון
    גּוּף מְתַעְתֵּעַ, הַנֶּפֶשׁ פִּי כַּמָּה, אַתָּה יוֹדֵעַ. יָד אַחַת מְאַגְרֶפֶת פַּחַד...

    שָׁלֵו לִכְאוֹרָה / צַר

    חַיִּים סֶפְטִי
    הָעֲרָבָה שָׁתְקָה כַּצִּפֳּרִים שֶׁחָגוּ מֵעָלֶיהָ, כְּבֵדוֹת וְנוֹשְׂאוֹת בְּנֵטֶל הַצְּחִיחוּת. וּכְשֶׁרִחַפְתִּי עִמָּן...

    הוואצאפ של המתים

    יואב סנטו
    הכל החל בטכס האזכרה של מתושלה שבסיומו נשאר על הקבר טלפון...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית