close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • מוטיב הזרע בסיפורי רשת הומוסקסואלים קצרים אודות גן העצמאות התל אביבי

    ניקולא יוזגוף-אורבך | מאמרים | התפרסם ב - 07.06.19

    גן העצמאות התל אביבי

    גלגולים רבים עבר המרחב הגאוגרפי של גן העצמאות התל אביבי במהלך מאה השנים האחרונות. בתחילה, שימש למן 1879 כבית קברות מוסלמי עבור תושבי יפו והכפרים הסמוכים. בהמשך, ארבע שנים לאחר קום מדינת ישראל (1952), הוסב תִּפקודו לריאה ירוקה בדמות גן אנגלי ששימשה בתודעה הקולקטיבית הלאומית כסמל טופונימי ודקלרטיבי לעצמאות היהודים ולבעלותם על האדמה, כמו גם להשתחררותם מכבלי הגלות[1]. ברם, כבר בסמוך למועד חניכתו, ניכר היה כי לצד תִּפקודו בשעות היום כאתר נופש וקיט לאוכלוסייה המקומית, שימש הגן, ששינה תִּפקודו עם רדת החשכה, גם כמקום מפגש מרכזי עבור הומוסקסואלים מכל רחבי הארץ שבתחומו נתאפשר להם, בהסתר ובהיחבא, להתקשר זה עם זה ולממש את זהותם ואת רצונותיהם הרגשיים, החברתיים והמיניים. בחסות צִלו הכבד של האיסור המשפטי על קיום יחסים הומוסקסואלים שנמשך עד לשנת 1988 ובהשפעת יחסה השלילי והעוין של החברה הישראלית על גווניה להומוסקסואליוּת, נדחקו הומוסקסואלים רבים שביקשו לממש את זהותם אל מרחב גן העצמאות, בו במשך למעלה מיובל שנים, פרחה ושגשגה בשעות הערב והלילה אוטונומיה קווירית, שבמסגרתה בוטלו ועומעמו חסמים ומגבלות שהקשו על חיי המבקרים מחוץ לגן ושהפכוהו למוקד עלייה לרגל לעשרות ולעיתים אף למאות מבקרים שביקרו בו מדי שבוע.   בשנים 2018-2008 בהחלטת העירייה הותקנו בגן עמודי תאורה, נסללו שבילי גישה חדשים ונגזמו השיחים הסבוכים ועימם נגזמו גם המסתורין והאינטימיות שאפשרו לחלק מהסיטואציות ההומוסקסואליות להתקיים בגן, ומני אז, דומה כי הגן סיים אט אט את תפקידו כמקום מפגש מרכזי וסמלי להומוסקסואלים.

    התאורטיקן ומבקר הספרות, מייקל וורנר (Michael Warner), טען בספרו אודות הבניית הזהות במרחב הציבורי Public and Counterpublics כי אזורי הקרוזינג, כדוגמת פארקים ציבורים, הינם מרחבים שקבוצות שוליים ותרבויות משנה נאלצות לכבוש על מנת להגשים רצונות ספציפיים. הזכרון הקולקטיבי של קבוצת המיעוט (הומוסקסואלים) הפועלת בפארק הציבורי מעצב את הפארק ומהווה כך לפי וורנר, Counterpublics – מעין נרטיב וזכרון קולקטיבי שנאבק בזכרון ההטרו-נורמטיבי, הלאומי ומתחרה בו על הבכורה.  זכרון קולקטיבי זה אינו טבעי או נקבע מראש, אלא נוצר בדמות שיח על ידי החברה והוא מבטא למעשה: שפה, כח, תרבות וסובייקטיבית. הזכרון הקולקטיבי מעצב ומזין את המרחב באופן דינאמי ובאמצעותו ניכרים השינויים המתחוללים בזהות ובזכרון הקולקטיבי[2].

    סיפור הרשת הקצר

    בשונה משירה ורומנים הומוסקסואלים קאנונים, סיפור הרשת הקצר ההומוסקסואלי לא נכתב בישראל בידי יוצרים מוכרים; לא פורסם בהוצאות לאור ישראליות מוכרות (אף לא מוכרות פחות) ואף כמעט ולא זכה להתפרסם בכתבי העת השונים לספרות עברית, שנוהגים מעת לעת לפרסם סיפורים קצרים בנושאים שונים. מלבד זאת, ראוי לציין כי עד לשלהי שנות ה-90′ למאה הקודמת הספרות העברית מיעטה לפרסם יצירות הומוסקסואליות או לעסוק בהן, ומאחר וסיפורים קצרים באופן כללי פחות זוכים לפרסום, נוצר מצב של העדר בסיפורים קצרים הומוסקסואלים בנוף הספרות העברית. שינוי במעמדו של הסיפור הקצר ההומוסקסואלי, ואפשר אף מהפכה של ממש במעמדו, התרחש דווקא הודות לטכנולוגיה, שעקפה את תהליכי הבירוקרטיה והלקטורה המקובלים בהוצאות לאור ובכתבי העת לספרות, ואפשרה באמצעות רשת האינטרנט לכל המעוניין לפרסם את יצירותיו באתרים ספרותיים ובקהילות ספרותיות וירטואליות. הפרסום באתרי האינטרנט הציע ליוצר, פרסום מהיר בלא שיפוט, צנזורה או/ו הפליה על רקע כלשהו; חשיפה הולכת וגוברת לקהל המונה כיום מאות אלפי קוראים; יכולת לפרסם תחת פסבדונים או באנונימיות מוחלטת בלא שהיוצר יהא מחויב לתכני יצירתו[3]. אמנם יש מקום ואף רצוי לתהות באשר לאיכותן של יצירות המתפרסמות כמעט בלא כל סינון ומופצות ברבים כספרות, אך אין זה מעניינו של חיבור זה.

    הבמה הספרותית הוירטואלית המרכזית ביותר עבור להט”בים, שהוקמה בשנת 1999 ומשמשת עד היום אכסניה לאלפי יצירות (שירים, סיפורים קצרים, מחזות, פולקלור להט”בי ואף מספר רומנים) היא אתר “סיפורים” (www.sipurim.co.il), שבראשית דרכו החל כאתר עצמאי, אך בחלוף שנתיים (2001) התאחד עם פורטל האינטרנט הישראלי הלהט”בי “Gogay”  וזכה במסגרתו לאוטונומיה בענייני לקטורה (ככל שהיו)[4]. ממאות סיפורי הרשת הקצרים שפורסמו באתר “סיפורים” בשנים 1999-2019, נמצאו בסך הכל 8 סיפורים העוסקים בגן העצמאות[5], ב-6 מהם (75%) מוזכר הזרע בהתייחס לגן העצמאות ולדמויות המבקרות בו. נראה כי מספרם הנמוך (והזניח סטטיסטית) של הסיפורים העוסקים בגן העצמאות בפלטפורמה זו מהווה אינדיקציה למעמדו בקרב הומוסקסואלים למן שנות ה-2000 ואילך. ממצא נוסף העולה מניתוחם הסטטיסטי של הסיפורים הקצרים העוסקים בגן העצמאות קשור בשימוש  המחברים בפסבדונים: 75% מהיצירות חתומות בפסבדונים ואילו רק בשתי יצירות (25%), מופיע שמו המלא של המחבר.

    מבנה סיפור הרשת הקצר ההומוסקסואלי

    הסיפורים הקצרים העוסקים בגן העצמאות, כפי שנמצאו במחקר זה, אינם מאופיינים במבנה עלילתי בעל מכנה משותף. אמנם בכל היצירות מתקיימים מבחינה ארגונית-לינארית שלבי המבנה הקלאסי של הסיפור הקצר, אך ספק רב שכותביהם הכירו במהלך כתיבתם את מבנה העלילה בסיפור הקצר[6]. אי לכך, אפשר שהעיסוק בסוגיה הארגונית, ככל שהדבר נוגע לרובד המודע-גלוי, אינו מהותי. ברם, ברובד הסמוי, ניתן לזהות דפוסים סטרוקטורליים החוזרים על עצמם ומשותפים לחלק מהיצירות. כך למשל, ב-50% מהיצירות שנבחנו[7] ניתן לזהות התמקדות והתעכבות בנקודת השיא שלרוב משולבת בתוך נקודת המפנה. אפשר שהמניע מאחורי התעכבות המחברים בשלבי השיא והמפנה נועדה להבטיח עניין וריגוש ממושכים בקרב הקוראים, שלעיתים משתמשים בסיפורים הללו, שברובם בעלי אופי מיני, כדי להגיע לריגוש מיני או/ו לצורך אוננות.  בהתאמה, אחד המוטיבים המרכזיים והבולטים בסיפורי הרשת ההומוסקסואלים הוא מוטיב הזרע, שמהווה כך יוצג בהמשך חלק אינטגרלי מהעלילה בסיפור הרשת הקצר ההומוסקסואלי כמוטיב מולטי-פונקציונלי המשרת צרכים אסתטיים, ליבידיאנים וסימבוליים .  

    ניתוח היצירות

    מוטיב הזרע מופיע ב-75% מסיפורי הרשת הקצרים אודות גן העצמאות[8] ומשמש כמוטיב מערכתי ומורכב. הזרע בעלילת סיפור הרשת הקצר כל אימת שהדמויות משתמשות בפרקטיקות מיניות שונות ובמנעד איברי גוף מגוון המעורבים בשפיכה או משמשים לה כזרז. מבחינה ארגונית, מוטיב הזרע מופיע בסיפורים הקצרים שנחקרו בהתייחס ל-51 הקשרים שונים. הזרע מופיע לרוב כבר בשלב הסיבוך בעלילה ומתממש מספר פעמים נוספות, על ידי מספר דמויות, שאינן בהכרח הדמות הראשית, בעיקר בשלבי השיא והמפנה בעלילה, אך עשוי להופיע גם בשלב ההתרה.

     הפרקטיקות המיניות לסוגיהן משמשות ככלי מרכזי בהבאת הדמויות לשפיכת זרע. לרוב במהלך האקט המיני בין הדמויות בגן נעשה שימוש סימולטני במספר פרקטיקות מיניות שראוי לתת הדעת עליהן. מניתוח 41 אזכורים של פרקטיקות מיניות בסיפורים הקצרים (N=41) נמצא כי השימוש במין אוראלי ואנאלי מהווה קצת יותר מרבע (27%) מכלל הפרקטיקות המיניות שנעשה בהן שימוש בעלילות; השימוש באונס ובאונס קבוצתי מהווה  חמישית (20%) מכלל הפרקטיקות המיניות שנעשה בהן שימוש בעלילות; השימוש בשליטה, השפלה ובמין ביזארי (BDSM, Humiliation and Kinky Sex) מהווה 36% מכלל הפרקטיקות המיניות שנעשה בהן שימוש בעלילות ואילו פרקטיקת האוננות, שלרוב מתבצעת על ידי הדמות הנחדרת או על ידי צופי הגן מהווה 10% מכלל הפרקטיקות המיניות שנעשה בהן שימוש בעלילות שנבחנו.

    עיון בתרשים 1 מלמד על הספקטרום הסקסואלי הקיים בגן העצמאות שבאמצעותו ניתן להגיע לשפיכה, אך גם מצביע על משקלו הנמוך יחסית (49%) של הסקס ההומוסקסואלי הקלאסי (אוננות, אוראלי, אנאלי, נשיקות ורמיניג) מכלל הפרקטיקות המיניות המוצעות למבקר בגן. אפשר אפוא שהשימוש בגן כמרחב לקיום יחסי מין מאפשר את התממשותן של פרקטיקות מיניות ופרוורסיות לא קונבנציונליות שאינן רווחות בסיפורים קצרים אודות הומוסקסואלים בהם הגן איננו נוכח. בד בבד, הייצוג החריג ל”מין אחר” בסיפורים שנבחנו עשוי להיות מבואר דרך התבוננות מנקודת מבטם של חלק מהמחברים, שאפשר ושילבו פרקטיקות מיניות אלו כדי להביא את הקורא המורגל בקריאת סיפורי זימה (שסף הגירוי שלו עלה בהתמדה בחלוף השנים) לגירוי גבוה יותר המורכב משילוב של מספר פרקטיקות מיניות בצירוף פרוורסיות סקסואליות. באמצעות מוטיב הזרע שמהווה חלק אינטגרלי מהסיטואציה הספרותית בסיפורי הרשת, מתבצעת רדוקציה חריפה לדמות מבקר הגן, שבמהלך ביקורו נשללים ממנו אישיותו, תכונותיו, זהותו, רגשותיו והוא מצטמצם באופן סינקדוכי (Synecdoche) לאיבר או איברים שתכליתם להביא למימושו של מוטיב הזרע בעלילה.

    טבלה 1 מראה כי דמות מבקר הגן מצומצמת בעלילה, באופן סינקדוכי, לאיבריו הגניטאלים (69%) או/ו האוראלים (11%) המשמשים כלי לשפיכת זרע או להפקתו וקליטתו. רפרטואר הכינויים שמציעים מחברי הסיפורים לאיברים הגניטאליים העיקריים, המחליפים את דמות המבקר, מרשים ומגוון. כך למשל, איבר המין הזכרי זוכה לחמישה כינויים נרדפים (“זין,” “איבר,” “זרנוק,” “כלי” ו”זרג”) שלרוב מלווים בסופרלטיביים המתייחסים למידות ולצבע (“עבה,” “ארוך,” “עצום,” “שחום”). הכינוי הדומיננטי ביניהם הוא “זין,” שמהווה 67% מכלל ההתייחסות לאיבר זה. הישבן, בהיותו חלק מרכזי באקט המיני ההומוסקסואלי, מכונה בשישה כינויים נרדפים כלליים (“ישבן” “אחוריים,” “עכוז,” “טוסיק,” “כוס” ו”תחת”) ובחמישה כינויים נרדפים ממוקדים המתייחסים לפי הטבעת (Anus): “מנוע,” “ג’ורה,” “חור,” “בור,” “פי טבעת.” ברוב הסיפורים שנבחנו בחיבור זה, הישבן מוצג ככלי קיבול לאגירת זרע, ולעיתים אף בהשאלה מיחסי המין ההטרוסקסואלים, ככלי שעם הזרעתו תתאפשר הפריית הנחדר וכניסתו להריון. ביטוי לכך ניתן למצוא בין היתר בסיפור הרשת הקצר “סיגריה של גראס“:  “כן אדוני בבקשה תכניס אותי להריון אדוני תעשה לי ילד,” ”זרם חם החל למלא את אחוריי…”[9]

    מבחינה פונקציונלית לשפיכה או לריבוי שפיכות בעלילת סיפור הרשת הקצר אודות גן העצמאות תפקיד החורג מגבולות ההנאה האסתטית. לשון אחר, לעיתים המחברים משתמשים בשפיכה הספרותית כדי להביא את הקורא לגירוי שיוביל לשפיכה ממשית. דבר זה בולט במיוחד בסיפורים קצרים בעלי צביון זימתי כגון “סיגריה של גראס” ו”אימה בגן” שבהם הדמויות השונות מגיעות לידי שפיכה במהלך העלילה עשרות פעמים. לריטואל השפיכה בעלילה ולחזרה עליו תפקיד קריטי בשמירה על העירנות המינית של הקורא עד הבאתו לשפיכה. מלבד זאת, מוטיב הזרע בסיפורי הרשת הקצרים אודות גן העצמאות מאופיין גם בשימוש נרחב בכינויים נרדפים לנוזל הזרע שנסמכים להם תיאורי טקסטורה, טמפרטורה וטעם. כך למשל, בסיפור הרשת הקצר “אימה בגן” הזרע זוכה לתיאור עומק שכולל התייחסות למרקם וצבע: “ניר ניסה לברוח אבל סמי הידק את לו את הראש לזין והתחיל למלא לו את הפה בנוזל זרע לבן וסמיך,” ובהמשך הסיפור גם לפירוט אודות טמפרטורת הזרע: “זרם אדיר של זרע חם ירד לניר ישר אל תוך הגרון”[11]. אמנם על פי רוב (77%), הכינויים הרווחים ביותר לזרע הם: “זרע ו”שפיך,” אך כפי שניתן לראות בטבלה 2 קיימים כינויים נרדפים נוספים לזרע בהם משתמשות הדמויות בסיפורים שנבחנו וביניהם: נוזל, מטען, יוגורט והשפרצה.  בסיפור הרשת הקצר “סיגריה של גראס,” שכולל תיאורי אונס ושליטה הגיבור מועבר ככלי מאדם לאדם, כאשר כל אחד מהם שופך בו, תוך התעכבות על אקט השפיכה, מקום השפיכה ותהליך חלחול הזרע לגוף: “הזרע הלוהט שלו עשה את דרכו אל תוכי הרגשתי את ההשפרצות החזקות, הוא היה מגורה מהסיטואציה והזרים לתוכי כמויות של שפיך”[12].

    דומה כי האינפורמציה אודות הזרע בעלילה אינה מוגבלת רק לכינוייו הנרדפים או לפרקטיקות המיניות שמביאות להפקתו, אלא גם כוללת מידע אודות המיקום המדויק בו נשפך הזרע וכן מידע לגבי אופן הפעולה בה בוצעה שפיכת הזרע. כלומר, לגבי שם הפועל שהשתמשו בו הדמויות כדי לתאר את אקט השפיכה. עיון בתרשים 2 מבהיר כי קרוב למחצית (44%) מהאזכורים אודות היעד אליו כוון הזרע[14], התייחסו לשפיכה אנאלית; 30% לשפיכה אוראלית ויתר האזכורים לשפיכה על יתר חלקי גוף הדמויות.

    להוציא מקרה אחד[15], כל השפיכות האנאליות בוצעו בלא שימוש בחיץ מגן (קונדום). לאור זאת, אפשר שגן העצמאות משמש בסיפורי הרשת הקצרים כמקום בו מוסרים מגבלות וחששות המבקרים ממחלות המין השונות. משמעות הדבר ברובד הסמוי היא שהגן מונצח, גם אם ספרותית בלבד, כמקום בו המבקרים אינם מקפידים עם שימוש באמצעי מניעה במהלך האקטים המיניים, כך לדוגמא בסיפור הרשת הקצר “פגשתי אותו בגן העצמאות” הדרישה לשפיכה אנאלית ללא אמצעי מניעה מתוארת באופן הבא: “לפתע הוא בא לי ביציאה מוזרה בה הוא ביקש שאגמור לו בפנים. מיד עצרתי את עצמי ושאלתי לפשר העניין הרי הוא אמר לי לפני כן כי אינו אוהב שגומרים לו בפנים, אך הוא אמר לי שהוא אוהב אותי כל כך וכי אני חייב לעשות זאת למענו[16].

    זווית נוספת דרכה ניתן לחקור את מוטיב הזרע בסיפורי גן העצמאות היא הזווית הסמנטית-מורפולוגית. אמנם סביר להניח כי בקרב מחברי הסיפורים הללו הרגישות לסמנטיקה העברית, כמו גם לדקדוק העברי בכלל, איננה גבוהה במיוחד, אך כפי שניתן להתרשם מטבלה 3, הללו השתמשו ב-11 פעלים שונים כדי לתאר את פעולת שפיכת הזרע. מעבר לקריאטיביות בעצם חיבורם המלאכותי של הפעלים, שלרוב אינם קשורים סמנטית לזרע או לאקט השפיכה, מעניינת בחירת המחברים להשתמש בעלילותיהם, בשליש (34%) מאזכורי הפעלים המתייחסים לאקט השפיכה, דווקא בפעלים השאולים קונוטטיבית מן הלשון המיליטריסטית: לירות, לפרוק, לפלוט, להתיז. פעמים רבות השימוש המיליטריסטי בעלילה מועצם ומוכפל כאשר הדמות מתייחסת לאקט השפיכה כאל “יריית מטען,” “יריית מטחי זרע,” “כלי פורק מטען חם” וכיו”ב. בסיפור הרשת הקצר “עיר של פריצות” המחבר מתאר את שפיכתו של הגיבור כשפיכת מטען: “אההההה, אני גומר!“ צרח יוסי לפני שהשפריץ את מטענו על בטנו החלקה”[17]. גם בסיפור הרשת הקצר “טרמפ מפסטיבל הבירה משתמש גיבור הסיפור בפעלים ובדימויים בעלי קונוטציה מיליטריסטית: “זרם סמיך נורה אל פי במטחים עזים, קולות פורקן חיתיים בקעו מגרונו וליוו את פליטות הזרע, “אחח… זה טוב… מזמן לא פרקתי ככה בגרון של מישהו”[18]. בהקשר זה ראוי לבחון האם הצבאת[19] איברי המין ואקט השפיכה לכדי מונחי כיבוש, הכנעה והפגנת עליונות היא נחלתם של סיפורי גנים בישראל בלבד המושפעים מהאקלים הפוליטי-מיליטנטי או שמא שימוש זה רווח גם ביתר ספרויות עמי העולם.      


    ברבע (25%) משמות הפועל המתייחסים לאקט השפיכה הדמויות תיארו את אקט השפיכה באמצעות הפועל “למלא,” לרוב בהתייחס לחלל פי הטבעת או חלל הפה: “המשכתי לזיין אותו עוד כרבע שעה ומילאתי את החור שלו בכמות אדירה של שפיך חם וסמיך”[21]. ברובד הסמוי בהצהרת הדמות כי בכוונתה למלא או שמילאה את החללים הללו יש משום האדרת כמות השפיכה, המספיקה כדי למלא חללים, ובכך אולי גם רמיזה לכושר פוריות איתן. למעשה, 53% מאזכורי שמות הפועל המתייחסים לאקט השפיכה מתייחסים באופן כזה או אחר לשפיכה מאסיבית של זרע (לכסות, להשפריץ, להזרים, להתיז, למרוח ולמלא) שבחשיבה האנושית המודרנית הם שופעים ובלתי נדלים, ובחשיבה ההומו-ארוטית אפשר שמסמלת און גברי שופע ומלא חיוניות. 

    לסיכום, לסיפורי הרשת הקצרים אודות גן העצמאות שנבחנו בחיבור זה נחשפו במהלך השנים 1999-2019 למעלה מ-10,500 קוראים[22]. כעשירית מהקוראים (13%) שנחשפו לכלל סיפורי גן העצמאות קראו למעשה סיפורים קצרים על אודות מערכות רגשיות ורומנטיות חד-מיניות, שבהם נוכחותו של הגן היתה משנית ועקיפה. מנגד, 87% מהקוראים שנחשפו לסיפורי גן העצמאות קראו סיפורים העוסקים באופן מובהק וישיר במין, בין שמרצון ובין שבכפייה, שבהם לגן היה תפקיד מרכזי ומערכתי בעלילה. אפשר שלאור זאת, ניתן לקבוע בזהירות, לכל הפחות בהתבסס על סיפורי הרשת הקצרים אודות גן העצמאות כי קיימת העדפה ברורה בקרב קוראי רשת הומוסקסואלים לבכר סיפורים בעלי תוכן פורנוגרפי על סיפורים קצרים ריאליסטים ואחרים בהם מערכות היחסים בין הדמויות נמצאות במרכז. ממצא זה כמובן איננו ממצא סוציולוגי ואין בו כדי להעיד על העדפות ההומוסקסואלים, אך יש בו כדי ללמד על הדומיננטיות של מוטיב הזרע כמוטיב יסוד ומעצב עלילה בסיפור הרשת הקצר ההומוסקסואלי שעוסק בגן העצמאות התל אביבי.     

    ביבליוגרפיה

    אורבך יוזגוף, נ’ (2017). סוציוכרונוטופ גן העצמאות התל-אביבי ותרומתו להבנת היצירה ההומוסקסואלית העברית מן השנים 1960-2017. חיבור לשם קבלת תואר דוקטור לפילוסופיה. חיפה: אוניברסיטת חיפה.

    הירשפלד, א’ (2000).  רשימות על מקום. תל אביב: עם עובד.

    Warner, M. (2002). Public and Counterpublic. New-York: Zone Books

    פורטל החדשות הגאה הלאומי

        www.gogay.co.il   

    אתר “סיפורים” בפורטל Gogay – רשימת יצירות

    ארז (פסבדונים), 07.02.1999, “פגשתי אותו בגן העצמאות,” http://gogay.co.il/story.php?id=7858

    ליאור (פסבדונים), 16.09.2001, “אימה בגן” – http://gogay.co.il/story.php?id=8338 

    ערן2 (פסבדונים), 17.02.2002, “עיר של פריצות”  – http://gogay.co.il/story.php?id=8773

    רשף בן, 28.08.2002, “המסע אלי – ג” http://gogay.co.il/story.php?id=9340

    PXP (פסבדונים), 02.04.2006, טרמפ מפסטיבל הבירה http://gogay.co.il/story.php?id=12972

    COOL (פסבדונים), 15.02.2006, “סיגריה של גראס”- http://gogay.co.il/story.php?id=12901


    [1]. ראה: הירשפלד, אריאל. 2000: רשימות על מקום. תל אביב: עם עובד.

    [2] ראה: Warner, Michael. 2002: Public and Counterpublics, New York:  Zone Books,

    [3] יתרון בעל משקל מכריע עבור הומוסקסואלים שנמצאים בארון וחוששים שיצירתם או נושאי יצירתם יפגעו בהם ובמהלך חייהם אם יפורסמו תחת שמם המלא.

    [4] לאורך השנים מונו בהתנדבות מספר עורכים אשר קראו את היצירות שהגיעו למערכת. תהליך הסינון מעולם לא פורסם, אך רבות מהיצירות המפורסמות באתר זה הן בוסריות ושאינן עוברות תהליך עריכה ושיפוט מקובלים.

    [5] חיפוש הסיפורים הקצרים העוסקים בגן העצמאות בוצע באמצעות אלגוריתם חיפוש שסרק את צירוף המילים “גן העצמאות,” “עצמאות,” “גן,” “הגן,” “בגן” ו”לגן” בכלל היצירות שפורסמו באתר.

    [6] הכותבים רובם ככולם, אינם כותבים מנוסים ובכתיבתם בולטים בהעדרם לצד הכתיבה הבוסרית: לכידות רעיונית-תוכנית, תחביר תקין ולעיתים גם הגיון וקוהרנטיות. 

    [7] היצירות הן: “טרמפ מפסטיבל הבירה,” “עיר של פריצות,” “אימה בגן” ו”אדום, ירוק שחור- א’.”

    [8] בסיפורים הקצרים שעניינם אהבה והבעת רגשות:  “אדום, ירוק שחור” ו”גן הזכרון והשכחה” הזרע אינו נזכר ביצירה.

    [9] ראה:  COOL (פסבדונים), 15.02.2006, “סיגריה של גראס”- http://gogay.co.il/story.php?id=12901

    [10] N=70  סך הכל אזכורי איברי גוף בסיפורי הרשת.

    [11] ראה: ליאור (פסבדונים), 16.09.2001, “אימה בגן” – http://gogay.co.il/story.php?id=8338 

    [12] ראה:   COOL (פסבדונים), 15.02.2006, “סיגריה של גראס”- http://gogay.co.il/story.php?id=12901

    [13] N=51

    [14] N=28

    [15] בסיפור “עיר של פריצות” בו נעשה שימוש מלא באמצעי מניעה (קונדום).

    [16] ראה: ארז (פסבדונים), 07.02.1999, “פגשתי אותו בגן העצמאות,” http://gogay.co.il/story.php?id=7858

    [17] ראה: ערן2 (פסבדונים), 17.02.2002, “עיר של פריצות”  – http://gogay.co.il/story.php?id=8773

    [18] ראה: PXP (פסבדונים),02.04.2006, טרמפ מפסטיבל הבירה http://gogay.co.il/story.php?id=12972   

    [19] ניאולוגיזם המתייחס להפיכת דבר מה לצבאי או בעל קונוטציה צבאית.

    [20] N=32

    [21] ראה: ארז (פסבדונים), 07.02.1999, “פגשתי אותו בגן העצמאות,” http://gogay.co.il/story.php?id=7858

    [22] מספר הצפיות בכל סיפור קצר מבוסס על נתוני אתר gogay.co.il. הנתונים רלוונטיים ליום 25.01.2019 וקרוב לודאי כי קוראים נוספים צפויים לקרוא אותם במהלך השנים הבאות, ובהתאמה שמספר הצפיות יעלה.

    ניקולא יוזגוף-אורבך

    ניקולא יוזגוף-אורבך, יליד 1984. חוקר ומרצה לדמוגרפיה ולפילוסופיה. מלמד במכללה האקדמית צפת ומכללת לחברה ואמנויות בנתניה. מתגורר בתל אביב.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 2
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    נעים להכיר, ישי רון

    שי מרקוביץ'
    ארוחת ליל הסדר משמשת כשיאו של הרומן “אפוקליפסה של חג”, ובמהלכה...

    ספרות ישראלית זה לא מצחיק!

    מערכת סלונט
    לאחר שקראתם את כל הספרים על השואה, על הסכסוך היהודי-ערבי, על...

    העתיד כבר כאן

    שי מרקוביץ'
    הגרסה הטלוויזיונית החדשה של “פרנהייט 451” לא מחדשת דבר, ולוקה בכשלים...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית