close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • מדוע הספרות נמנעת מלעסוק בנושא ההטרדות המיניות?

    שי מרקוביץ | מחשבות | התפרסם ב - 15.11.17

    גל התלונות העולמי על ההטרדות המיניות הגיע, בשעה רעה, גם לתעשיית המו”לות. על פי ממצאי הסקר שערך השבוע המגזין הבריטי
    The Bookseller
    בקרב עובדים בתעשיית הספרים בממלכה, יותר ממחציתם (!) נפלו קורבן להטרדות ולתקיפות מיניות במסגרת עבודתם. נתון מפתיע למדי, מה שמוביל אותנו לשאלה מי יהיה הסופר הראשון, נגדו תוגש תלונה על הטרדה מינית.
    מעניין שעד כה הספרות – היפה, לא המקצועית – נמנעת כמעט לגמרי לעסוק בתופעה, המגלמת על פניה פוטנציאל רחב. אולי בגלל שהנושא – לא ההטרדות, כמובן, אלא הצפתן – הוא חדש יחסית, אולי בגלל החשש לעסוק בסוגיה טעונה כל כך, אולי בגלל פחד פשוט מטרור הפוליטיקלי קורקט והחשש לאבד קוראים, שרובם קוראות.
    מייקל קרייטון המנוח עסק בנושא ברומן הפרובוקטיבי שלו “חשיפה” מ-1993, שבו דווקא גבר מוטרד מינית על ידי הבוסית שלו – והאמת שזהו, פחות או יותר. תקנו אותנו אם אנחנו טועים.

    דייויד מאמט

    מי שהתמודד באומץ לא מבוטל עם סוגייה הוא הבמאי והמחזאי האמריקאי הידוע דייוויד מאמט, במחזהו “אוליאנה”, שהועלה גם בארץ, בתיאטרון הקאמרי.
    המחזה עוסק בעימות בין סטודנטית באוניברסיטה לבין המרצה שלה. היא מגיעה למשרדו ומספרת לו על תחושת התסכול שלה מכך שאינה מבינה את החומר שהוא מעביר בהרצאותיו, למרות שהיא קוראת בעיון את כל הביבליוגרפיה שהוא ממליץ עליה. הוא מנסה לעזור לה, אומר לה שהוא מחבב אותה וגם לו, כמו לה, היו תחושות תיסכול דומות בהיותו סטודנט. הוא אפילו מסכים לתת לה ציון “עובר” אם תבוא לעוד כמה שיחות איתו. בשלב מסוים בשיחה ביניהם הוא מניח לרגע את ידו על כתפה בניסיון לנחם אותה.
    זמן קצר לאחר השיחה היא מגישה נגדו תלונה רשמית, מוציאה מן ההקשר חלק מאמירותיו, ואת הנחת היד על כתפה מגדירה כ”הטרדה מינית”. הוא מושעה מעבודתו, כשלב ביניים עד הפיטורין. כל זה ייגמר באלימות.

    מתוך ההפקה של אולאנה בברודוויי

     

     

     

     

     

    למרות שמאמט נוקט עמדה ברורה בעד המרצה, גאוניות המחזה הוא בכך שהוא מצליח לעורר אצל הצופים מחלוקות ושאלות. האם ניתן להגדיר את הנחת היד על כתפה כהטרדה מינית? או שמא פרשנותה ככזה מצביעה על הנושאים הלא פתורים אצלה? הכל בעיני המתבונן.

    שי מרקוביץ

    עורך ומתרגם, אחרי עשרים שנה בקירוב בתפקידי כתיבה ועריכה שונים בקבוצת "ידיעות אחרונות", מרחיב כיום מעגלים חדשים.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    חִכּוּךְ / עֵץ הַשִּׁירָה

    יואב איתמר
    חִכּוּךְ לַשִּׁירִים שֶׁלִּי יֵשׁ הֵד כְּמוֹ לִצְעָדִים בְּעִיר גְּדוֹלָה. אִישׁ לֹא...

    הַתְּשׁוּקָה הַצְּהֻבָּה

    נטשה שלקוב
    לָרוֹמַנְטִיקָה עֲטוּיַת הַלִּימוֹנִים טַעַם שֶׁל מַלְאָכִים וְרַכּוּת שֶׁל כָּרִית שֶׁעָלֶיהָ מִתְקַיֶּמֶת...

    כּוֹבָעוֹ שֶׁל הַצֶּדֶק

    מיכאל רייך
      כּוֹבָעוֹ שֶׁל הַצֶּדֶק הַמִּתְאַחֵר לָבוֹא בְּחָזְרוֹ לֵאֶה מִטַּחֲנוֹתָיו הַמְאֻבָּקוֹת, שָׁמוּט...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית