close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • מגי או’פרל זכתה בפרס לסיפורת מאת נשים

    דפנה רופין | חדשות תרבות | התפרסם ב - 11.09.20

    ספרה “המנט” עוסק במות בנו הצעיר של שייקספיר בזמן מגפת הדבר הבובוני


    הרומן ההיסטורי “המנט” (Hamnet) מאת הסופרת האירית מגי או’פרל, המתרחש באנגליה של המאה ה-17 בעת מגפת הדבר הבובוני, זכה בפרס לסיפורת מאת נשים (Women’s Prize for Fiction), כך מדווח ה”גארדיאן” הבריטי.

    הספר, שהוא הרומן השמיני של או’פרל, נפתח עם מות בנו הצעיר של וויליאם שייקספיר שהיה בן 11 במותו, ומתמקד במערכת היחסים בין אמו של המנט, אגנס, ובעלה המחזאי המפורסם. שייקספיר, אגב, כתב את המחזה “המלט” חמש שנים לאחר מותו של המנט.

    יו”ר חבר השופטים, מרתה ליין פוקס, אמרה שהרומן של או’פרל הוא יצירת סיפורת “גדולה באמת”. “זה מבטא משהו עמוק בחוויה האנושית שמרגיש עדכני במיוחד ובו זמנית מתמשך,” אמרה.

    עטיפת הספר “המנט” (Knopf, 2020)

    “המנט” עקף רומנים אחרים, כולל הספר השלישי בטרילוגיית “וולף הול” של הילארי מנטל, The Mirror and the Light, וכן זוכת פרס מאן-בוקר ברנרדין אווריסטו עבור Girl, Woman, Other. או’פרל זכתה בפרס בסך 30,000 ליש”ט.

    “אני כל הזמן חושבת שזה חייב להיות איזה מעשה קונדס מורכב ביותר. לא היה בי אפילו חלקיק אחד שהאמין שזה יקרה. להיות ברשימה הקצרה היה כבר כבוד גדול, ולא עלה על דעתי שהם יבחרו בספר שלי,” אמרה או’פרל, שהפרס הוענק לה בטקס דיגיטלי ביום רביעי בלילה. “יש לנו כאן את אלות הספרות הענקיות האלה מנטל ואווריסטו ברשימה הקצרה, כולן יצירות כה נהדרות המספרות סיפורים כל כך מגוונים, מתקופות שונות וממקומות שונים ומנקודת מבט שונה.”

    מוקדם יותר השנה אנשי ספרות רבים מתחו ביקורת על כך ש”המנט” לא נכלל ברשימה הארוכה לפרס מאן-בוקר שפורסמה ביולי השנה, ובהם בעלה של או’פרל, הסופר וויליאם סאטקליף. “אני לא באמת יכול להבין מה עוד כותבת בריטית יכולה לעשות בכדי להתמודד על הפרס הספרותי המוביל במדינה שלה,” כתב בטוויטר.

    מגי או’פרל (צילום מתוך ויקיפדיה)

    הפרס לסיפורת מאת נשים, שנמצא כעת בשנתו ה-25, נוסד לאחר פרס הבוקר לא הצליח לכלול סופרות כלשהן ברשימה הקצרה שלו בשנת 1991. הוא נועד לתגמל “מצויינות, מקוריות ונגישות בכתב על ידי נשים באנגלית מכל רחבי העולם.” בין הזוכות בעבר ניתן למצוא את אנדריאה לוי  עבור “אי קטן” (תרגום לעברית על ידי נורית לוינסון, בהוצאת אופוס, 2006) וזיידי סמית עבור “על היופי” (תרגום לעברית על ידי קטיה בנוביץ’, הוצאת זמורה, 2006).

    דפנה רופין

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    העדן הבדוי של דן פגיס

    עדינה בן חנן
    דן פגיס אינו ידוע כמשורר אהבה. תארים אחרים הוצמדו לאורך השנים...

    בין כנסת וממשלה לבג”צ

    גבריאל מוקד
     דומה כי סוגיית היחסים בין בית-המשפט העליון (וביחוד בתיפקודו כבית-דין גבוה...

    אֵיךְ נָפַלְתִּי בְּאַהֲבָתִי

    סאוסן מוסא
    אֵיךְ נָפַלְתִּי בְּאַהֲבָתִי אָמַר וְהִמְתִּין לִתְשׁוּבָתִי. בְּעֵינַיִם נוֹצְצוֹת הֵשַׁבְתִּי...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית