צְלָלִיּוֹת כֵּהוֹת הִצְעִיפוּ פָּנָיו חֲרוּשֵׁי הַקְּמָטִים
שֶׁל הַכֹּהֵן מַתִּתְיָהוּ בֵּן יוֹחָנָן הַחַשְׁמוֹנָאִי,
דְּאָגָה גְּדוֹלָה מִלְּאָה אֶת לִבּוֹ
עֵת סָבַב בַּחֲצַר בֵּיתוֹ וְהָיָה מְבַקֵּשׁ עֲצַת קוֹנוֹ,
נָכוֹן לְקָרְבָּן הַגָּדוֹל פִּי חֲמִישָׁה
מִקָּרְבָּנוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ בִּשְׁעָתוֹ
וּבִלְבָד שֶׁלֹּא יִפָּגַע הָעַם, הֲלִיכוֹת חַיָּיו וְאֱמוּנָתוֹ
וְלֹא יִטָּמֵא דְּבִיר קָדְשׁוֹ,
וְאֵין מוֹשִׁיעַ אֶת יִשְׂרָאֵל כְּגִדְעוֹן

מִבַּעַד לַחַלּוֹן בֵּיתוֹ עָלוּ זֶה מִכְּבָר קוֹלוֹת הַפּוֹלְשִׁים צִיּוֹנָה
וּלְשׁוֹנָם אֵינָה לְשׁוֹנוֹ,
הֶאֱזִין הַכֹּהֵן בִּכְאֵב, הֶחֱלִיק בְּכַף יָדוֹ עַל זְקָנוֹ הַצַּח
וְעָלוּ בּוֹ מַחֲשָׁבוֹתָיו וּמִמִּצְחוֹ – הָאוֹר
הִנֵּה הַקְּרָב הַגָּדוֹל הוֹלֵךְ וְקָרֵב אֵלָיו, הַכֹּהֵן וְאֶל חֲמֵשֶׁת בָּנָיו
כִּמְעַט כִּמְטַחֲוֵי קֶשֶׁת; נַעֲשָה בְּשָרוֹ חִדּוּדִין חִדּוּדִין
וְגָמַר אֹמֶר בְּלִבּוֹ:
יֵשׁ לְהִכּוֹן לִקְרָאת אוֹיֵב בְּאֱמוּנָה, בִּתְפִלָּה וּבְמַעֲשֶׂה;
לְאוֹר הַשְּׁקִיעָה הַמִּתְעַמְעֵם עַל בֵּית צוּר
אָחַז בַּלַּפִּיד הַכָּבוּי וְהִתְפַּלֵּל חֶרֶשׁ – – –
מִשֶּׁפָּקַח אֶת עֵינָיו וּנְשָׂאָם בּוֹעֲרוֹת כַּלֶּהָבָה,
קָרָא אֵלָיו אֶת בְּנוֹ יְהוּדָה
וְהַשְּׁנַיִם הֶחֱלִיפוּ בֵּינֵיהֶם דְּבָרִים בִּלְחִישָׁה,
עָלְתָה אֵשׁ וַתֹּאחַז בַּלַּפִּיד
וִיהוּדָה הָרוֹאֶה
הִתְחַזֵּק מְאֹד בְּאֱמוּנָתוֹ וַיִּקְרָא בְּקוֹל לְאֶחָיו
וַיֹּאמֶר לָהֶם כִּי חָזָה בְּהִנָּתֵן הָאוֹת;
נִצְתָה אֵשׁ הַמֶּרֶד, גְּחָלֶיהָ, רְשָׁפֶיהָ
חֵרוּת-עַם לְדוֹרוֹת.