לֹא מְקַבֵּל בִּקֹּרֶת הֵיטֵב,
אוֹהֵב אֶת הַמִּלִּים שֶׁלִּי,
כָּכָה
בְּלִי לְהַרְהֵר, בְּלִי לְשַׁפֵּר
דָּבָר

לֹא מְתַקֵּן טָעֻיּוֹת, לֹא מוֹחֵק,
לֹא מַסְכִּים לְהָרִים אֶת הַמִשְּׁלַב הַלְּשׁוֹנִי,
בִּכְלָל
לֹא מַקְשִׁיב לְהַעֲרוֹת
וְהַבְהָרוֹת

הַשִּׁיר נִכְתָּב בְּאִבְחָה אַחַת,
חַד פַּעֲמִי, מִיָּדִי,
פָּשׁוּט
לֹא מִתְיַמֵּר לִהְיוֹת, רַק
אוֹמֵר

שֶׁיִּהְיֶה אָרֹךְ מִדַּי,
אוֹ מְיַגֵּעַ, שֶׁיִּהְיֶה פַּשְׁטָנִי וְדַי
מִתְחָרֵז
שֶׁיִּשְׁמֹר עַל מִבְנֶה מְסֻדָּר
אוֹ שֶׁיִּשְׁבֹּר אֶת הַכֵּלִים, וְיַפְרִיעַ וְיָצִיק,

זֶה לֹא מְשַׁנֶּה כְּלוּם, בִּשְׁבִילִי
לֹא מִשְׁתַּנֶּה,
כְּמוֹ הַשִּׁיר
אוֹהֵב אֶת עַצְמִי,
בְּדִיּוּק

וְעַכְשָׁו מְחַכֶּה בִּדְרִיכוּת, לַקּוֹרְאִים,
לַקּוֹרְאוֹת,
שֶׁיָּבִינוּ אוֹתִי בֶּאֱמֶת,
כְּמוֹ שֶׁאֲנִי, עִם הַמִּגְרַעוֹת,
וְהַפְּחָדִים

וְרַק אָז יַצִּיעוּ,
אֵיךְ
לְהַתְחִיל
מֵחָדָשׁ.