במכתב פתוח לאביו, חתן פרס נובל גבריאל גרסיה מארקס, כותב בנו, במאי הקולנוע רודריגו גרסיה, על ספרות וקורונה

במאי הקולנוע רודריגו גרסיה פרסם באחרונה ב"ניו יורק טיימס" מכתב פתוח בשם "מכתב לאבי, גבריאל גרסיה מארקס", שהנושא העיקרי בו, איך לא, הוא ספרות ומגפת הקורונה. רודריגו גרסיה כותב במכתב לאביו שבתקופה האחרונה מאזכרים שוב ושוב את הרומן הידוע שלו "אהבה בימי כולרה", או עושים פרפראזה על שמו. כן מזכירים רומן ידוע נוסף שלו, "מאה שנים של בדידות".

לדברי גרסיה, המגפות, ריאליות כדמיוניות, תמיד עוררו עניין אצל אביו. אביו נולד אמנם כבר אחרי מגפת השפעת הספרדית הקטלנית (1918 – 1920), אך במשפחה של הסופר לעתיד כל אירוע חריג, ובכלל זה מגפת הדבר – שהתפשטה בכל יבשת אירופה וגם הגיעה לארה"ב – או כל מחלה איומה אחרת, הפכה לחומר סיפורי מרתק.

עכשיו, כותב רודריגו גרסיה, הפנדמיה חזרה לחיינו, והווירוס מצא את דרכו מבעלי חיים לאנשים. למרות כל ההישגים המדעיים, בני האדם בכל העולם צריכים עכשיו להתחבא מאחורי דלתות בתיהם, ממש כמו "להתחבא במערה מחיות טורפות."

רודריגו גרסיה נזכר שהיצירות האהובות על אביו היו "יומן שנת המגפה" של דניאל דפו והטרגדיה "אדיפוס המלך" של סופוקלס, שמגפת דבר תופסת מקום חשוב בעלילתה.

הכל לוט בערפל

בסיום המכתב גרסיה מהרהר על העתיד המחכה לאנושות לאחר חלוף המגפה. למרות שכולם מסביב מנבאים כי החיים כבר לא יהיו כמו בעבר, הוא בעצמו אינו בטוח בדבר – הכל לוט בערפל. הוא מביע תקווה שאמן גדול כלשהו יוכל להזרים את החוויה, שעוברת על כולנו, אל תוך יצירה אמנותית – בשיר, בסרט או ברומן. יצירה זו היא שתמחיש לעולם מה עבר עלינו ותתווה כיוון אליו אפשר לשאוף בעתיד.

חתן פרס נובל לספרות גבריאל גרסיה מארקס נפטר בשנת 2014. רודריגו, שנולד ב-1959 הוא במאי קולנוע ("תשע נשמות", "אימהות וילדים"), הידוע כ"במאי נשים", התופסות מקום מרכזי בכל סרטיו. כמו כן הוא משמש כתסריטאי, מפיק ואף צלם בסרטיו, וגם ביים פרקים רבים של סדרות טלוויזיה, ביניהן "הרומן", "עמוק באדמה" והגרסה האמריקאית של "בטיפול". בקרוב אמור לצאת לאקרנים – של קולנוע או טלוויזיה – סרטו החדש "ארבעה ימים טובים" (Four Good Days), שגם במרכזו שתי נשים (גלן קלוז ומילה קוניס). לגרסיה אח צעיר, גונזלו, המשמש כמעצב גראפי במכסיקו סיטי, שם גם נולד.