טנא ביכורים לשנה החדשה
בית נע ברוח | אהובה בר לב | קינמון | 258 עמ' | 98 ש"ח
כשנחרב בית החמר שבו גרה שרה, ילדה רגישה וחולמנית, נאלצת משפחת קלימי למצוא לעצמה מקום ארעי לגור בו. הם נודדים מביתה המרווח של אָמְנִי זָרִיפָה לבית הדודים, ובסתר ליבם חולמים על ארץ האבות. כשהידיעות על המדינה שבדרך מגיעות לקהילה היהודית המרוחקת והמבודדת, השכנים המוסלמים הופכים להיות סכנה ממשית לתושבי המַהַלֶה, ואסון כבד מתרגש על שרה ועל אימה.
סיפורה של שרה קלימי מתחיל על רקע הנופים הירוקים והמושלגים של הרי הזגרוס שבכורדיסטן הפרסית וממשיך במדינת ישראל המתהווה. שרה יוצאת למסע ממושך, מטלטל ורב תהפוכות, מסתפקת בבתים זמניים ואקראיים, נעים ברוח, אך תמיד מחפשת את הבית החסר בתוכה.
בית נע ברוח הוא רומן היסטורי על כאבי הגירה ועקירה, על משפחתיות והיעדרה, על נשים חזקות ופורצות דרך לפני שידעו פמיניזם מהו. זהו סיפור על חלוציות ומרדף עיקש אחר החלום במדינה צעירה שלא תמיד הצליחה לתת בית אמיתי לעולים, ופצעיה נחרתו בליבם.
אילו רק הייתָ | רותי יוליוס | מטר | 144 עמ' | 85 ש"ח
בשבת הראשונה שכבר לא הייתָ, עינת ואני הבטנו זו בזו והיא שאלה אם אני רוצה שהיא תקרא את ההוראות של מכונת האספרסו שלך, אבל לא רציתי. גם היא לא ממש רצתה. התחבקנו ובכינו. מאז אנחנו שותות רק נס קפה.
בכתיבתה הרגישה לוקחת אותנו רותי יוליוס למסע מרתק בעולמן ובנפשן של דמויותיה. בנובלה ובארבעה סיפורים קצרים היא משרטטת רגעים מדויקים ובהירים של התבגרות, התמודדות, אהבה, כמיהה והתפכחות.
אם ושתי בנותיה כותבות לאב המשפחה שנפטר. כל אחת מהדמויות מציגה את סיפורה, ולאט-לאט מתקבלת תמונה שלמה, מורכבת ומרגשת של משפחה שמתמודדת עם אובדן ובו בזמן בוחרת להמשיך לחיות; שתי ילדות, החברות הכי טובות, נקרעות ברגע אחד מהעולם התמים שבו גדלו; אישה צעירה יושבת ליד מיטתו של בעלה הפצוע ובוחנת את בחירותיה בחיים; אישה נוסעת בזמן במסע מטלטל אל עברה ואל עתידה; קשיש בודד מביט פנימה אל חייו.
לא ראיתי את זה | תמר גן ליברמן | קינמון | 454 עמ' | 98 ש"ח
שתי דרכים, שתי אהבות, שתי משאלות ואמונה אחת.
כשהודיה משכנעת את נדב, אחיה התאום, לצאת לטיול בצפת, ונדב מסכים לצאת מהספרים ומהמסכים ולהצטרף אליה –
היא לא יודעת שזה מה שיגרום לו להחליט בפזיזות שאינה אופיינית לו, לארוז את חפציו, לפרוש מתוכנית לימודי המחוננים ולעבור לישיבה לנערים נושרים בצפת.
הוא יודע שהוא הומו ושמשהו חייב להשתנות.
היא לא יודעת שהיא תתקרב לדניאל, השכן שהיא מכירה מילדות, ושהוא יאתגר את כל מה שהיא מאמינה בו.
הוא יודע שיש סודות שאסור לגלות.
הם לא יודעים שטיול תמים ביום קיץ יוביל למטר של שאלות שיקראו תיגר על הדבר החשוב להם ביותר – על האמונה שלהם.
במסע התבגרות חד עד כאב נדב והודיה לומדים על בשרם את טעמן של אהבות אסורות ונאלצים להתמודד עם שאלות של זהות המאתגרות את אמונתם ומעמידות אותה במבחן.
ארבע פעמים התעלף חיים בירקנר | עומר מאיר ולבר | קרן הוצאה לאור | 182 עמ' | 84 ש"ח
שנה היא 2038. חיים בירקנר, האיש הכי מבוגר בישראל, חוגג את יום הולדתו ה-105. מחר הוא יעלה על מטוס להונגריה, כדי לעשות את השנים האחרונות לחייו בדירת ילדותו ההולכת ומתפוררת. עתה, ממרום שנותיו, מוקף בהמוני בני משפחתו ואף על פי כן בודד כביום היוולדו, הוא נזכר בפרקים המפוצלים, החופפים והמצטברים של פרשת חייו הדרמטית.
בתנועה מתעתעת על ציר הזמן, חוזר חיים לימי ילדותו אפופת המסתורין, לחברה היחידה שלו אז ולעץ הפלאים הצהוב שלהם, למעורבות המטרידה של אביו בפרשת קסטנר, למילוטו כילד מהונגריה הנתונה תחת כיבוש נאצי ולפרידה הכפויה מהוריו, שסירבו לעלות לישראל. הוא נזכר באשתו שנפטרה בטרם עת, ומגולל את סיפור יחסיו המתחדשים עם בתו שנטש בגיל ינקות.
כמעין מספר נודד בעולמו שלו, קשור ובה בעת מנותק, בנימה כמעט אגבית ולרגעים משעשעת, הוא מספר על עולם היהודים האבוד, על חייו של מהגר אירופי במדינת ישראל הצעירה, על המשבר בתנועה הקיבוצית, על תל אביב של לפני יובל שנים, ועל השואה, שצילה נטוע בתוכו לעולם.
מעל הכול מרחף קולו של אנטי-גיבור מובהק. יש שיאמרו שהוא שקרן, אבל הוא פשוט מעדיף לא אחת את הבדיון על פני המציאות.
עומר מאיר ולבר נולד בבאר שבע ב-1981. בגיל צעיר הוא פרץ כמטאור בשמי הניצוח בישראל, וזה עשור וחצי הוא מנהל קריירה בינלאומית משגשגת. היום הוא משמש בין השאר המנהל המוזיקלי של הפולקסאופר בווינה, של בית האופרה תיאטרו מאסימו בפלרמו ושל תזמורת סימפונט רעננה. הוא מחלק את זמנו בין מילאנו לווינה.
ארבע פעמים התעלף חיים בירקנר הוא ספרו הראשון בעברית.
לנכדות של וונוס | נגה דקל | קתרזיס | 81 עמ' | 68 ש"ח
״לנכדות של ונוס״ מאגד שירים שנכתבו בשנות ה־20 המאוחרות של המשוררת, ושואב השראה רגשית ואינטלקטואלית מתקופה זו העזה בצבע, באנשים, במקומות, במפגשים ובאומנויות. בנגה דקל, שמגיעה מרקע של אומנויות הבמה, מקננת השאיפה לחקור מפגשים אינטרדיסציפלינריים בין האומנויות ולגעת בפיוט שמתגלם בהם. על כן, אופי השירים נוטה לפעול בתוך קונטקסט תרבותי ואומנותי נרחב: לפלרטט עם הקולנוע של גודאר, פליני וסורנטינו, להגדיר זהויות מתוך הפוטוריזם של פיקסו, לפרק את הנרטיב האישי־ציבורי ולהרכיבו מחדש כיאה לברכט. מעל לכל אלה, מקיימים שירי הספר שיח ער ומשמעותי עם כוכבים, אסטרונומיה ומיתולוגיות, ושיח זה טוען את הספר בערגה אל המיסטי, אל הנסתר, גם בתוך מציאות של הודעות וואטסאפ סתמיות וארעיות בנות זמננו.
תגובות