1. הריח

הם עמדו צפופים ודחוקים. האוטובוס של 06:50 מן הבית בשכונה שבקצה העיר למשרד

שבמרכזה מתמלא במהירות. מקומות הישיבה נתפסים בחטף ועד שהיא עולה עליו לא

נותרים כסאות פנויים ועליה לבלות את חצי-שעת הנסיעה שלה בעמידה. תמיד!

בחלוף התחנות גם מקומות העמידה מתמעטים והולכים והצפיפות רק גוברת והולכת.

גשם דק ומעצבן יורד ללא הפוגה. כל החלונות סגורים, כמובן. האוויר באוטובוס הדחוס

הוא בליל הבל נשימות הנוסעים. הגבר שגבו חוסם אותה מחזיק בידו הימנית במוט

האחיזה שבתקרת האוטובוס ובידו השמאלית תיק העור המהודר. ריח חזק של "רופא-

שיניים" נודף מכיוונו. אי-אפשר להימלט. הרגשה של קבס בגרונה. אוף, כמה שהיא

לא סובלת את הריח הזה. כן, היא יודעת שהריח הזה לא בהכרח בא מן הסתימה שבפיו.

יכול גם להיות שהוא פשוט לועס "מסמר" ציפורן תבלין שמדיף אותו ריח מחליא.

שתי תחנות לפני התחנה בה תרד מן האוטובוס רווחה מעט הצפיפות והגב שמולה

התרחק קמעא והסתובב. הגבר הנאה והמוקפד חייך אליה חיוך של נחמה. על דש

המיקטורן שלבש תקוע פרח ציפורן אדומה רעננה…

…רופא השיניים שבדמיונה עם ציפורן התבלין היה בכלל מישהו אחר…

2. הנהג

לבד מן הימים שבהם ג'ורג' בלאק חולה או כאשר הוא יוצא לחופשה שנתית בת-שבועיים

מחוץ ללונדון – לבד מן הימים הללו המסתכמים לכל היותר ב-21 ימים בשנה ג'ורג' בלק

הוא זה שנוהג באוטובוס הראשון של השעה 05:50 בבוקר היוצא בכל ימי החול משכונת

לואיסהאם אל מרכז העיר לונדון. ג'ורג' נוהג בקו הזה מעל 27 שנים ומכיוון שבאוטובוס

הראשון בכל העולם רוב הנוסעים הם קבועים, לבד מאורחים מקריים ללילה או אלה שרק

עקרו לשכונה, ג'ורג' מכיר, שלא לומר מיודד, את רוב הנוסעים או כפי שהוא מכנה אותם

בחיבה: "הקבועים שלי".

את מייג'ור תומאס טיילור המחויט, הרס"ן במיל. מן הדיוויזיה ה-VI, מסיע ג'ורג' מעל שתים

עשרה שנה מאז שהמייג'ור הג'נטלמן והמטורזן השתחרר משירות והתחיל לעלות לאוטובוס

בתחנה השישית – כאשר כל מקומות הישיבה בו כבר תפוסים – מבלי להחסיר אפילו יום אחד

למיטב זכרונו של ג'ורג'. על דש המקטורן שלו תמיד פרח ציפורן אדום טרי, ובימינו הוא אוחז

בתיק העור המהודר שבתוכו לפחות שני עטים נובעים האחד עט "פרקר 51' " נדיר והשני

עט מסדרת "מייסרשטוק" היוקרתית תוצרת מונבלאן הגרמנית שניהם, כמובן, בעלי ציפורן

זהב 18 קאראט. בהגיע הנוסע לשליש האחרון של האוטובוס מושיט המייג'ור את ידו

השמאלית לתפוס במוט האחיזה שבתקרת האוטובוס ובהחזיקו אותו כך לא ניתן להחמיץ

את ציפורן הזרת המטופחת שלו הבולטת למרחוק ואשר על פישרה לא הצליח ג'ורג' לעמוד

מעולם. ציפורן כזו ראה אצל הרבה קציני-צבא אבל לשם מה??

את מיסיס גארדנר שעולה לאוטובוס, גם כן באופן קבוע בהיותה שייכת לקבוצת: "הקבועים

שלי" , תחנה אחת לפני המייג'ור לא ראה ג'ורגי אתמול ולשאלתו הבוקר מה קרה השיבה כי

היה לה תור אצל רופא השיניים והיא נטלה יום חופש. ג'ורג' לא יכול היה להחליט האם

הריח שעלה מפיה קשור לביקור הזה אצל הרופא או שהוא נפלט ממסמר ציפורן שהנוסעת

לועסת על מנת לדכא את הכאב בשן שעדיין מציק לה. בכל מקרה איש לא יכול היה להתעלם

ממנו…

*  *  *  *

3. המחבר

גרשון שחורי התעורר כולו זיעה ולבו הולם בקירבו מנסה להתנער מן החלום המוזר שבו

ראה את עצמו כנהג אוטובוס לונדוני בשם ג'ורג' בלאק ובו הופיעו בלי סוף ציפורן—נים.

הרי הסיפור הזה הוא מופרך מיניה וביה, הרהר גרשון בליבו, כי אם הוא היה אמיתי לכל

הציפורן—נים הללו יש מילים אנגליות…

רק בדאי דובר עברית יכול היה להמציא מין סיפור כזה…