על פי נתוני מכון “גאלופ”, הרבה יותר אמריקאים מבקרים בספריות מאשר באירועים תרבותיים אחרים. ומה אצלנו?

מי אמר שהספריות גוועות? על פי סקר של חברת "גאלופ" האמריקאית, בשנה החולפת אזרחי ארה"ב ביקרו בספריות יותר מאשר בקולנוע, באירועי ספורט, במוזיאונים, בפארקי שעשועים, בקזינו, בקונצרטים ובאירועים דומים נוספים.

על פי הסקר שערכה "גאלופ" בקרב האוכלוסייה הבוגרת, בשנת 2019 האמריקאי הממוצע ביקר בספריות 10.5 פעמים, מה שמהווה מספר כפול מזה של הצופים בקולנוע, בעוד שבאולמות הקונצרטים ובתיאטרון עומד מספר הביקורים הממוצע בארה"ב על 4 פעמים, ובפארקים ההיסטוריים והלאומיים – כ-2.5 פעמים.

"למרות העלייה בטכנולוגיות הדיגיטליות בשנתיים האחרונות, בכלל זה ספרים דיגיטליים, פודקאסטים, שירותי בידור ומשחקי מחשב, הספריות הפכו למקום שהאמריקאים ביקרו בו מדי חודש," נמסר על ידי "גאלופ".

כן נאמר בהודעה: "הודות לכך, שהספריות מציעות גם וויי-פיי חינם, השכרה וצפייה בסרטים, אירועים לילדים ולבני נוער, המבקרים בספריות הם בעיקר אנשים צעירים, נשים ותושבים מעוטי יכולת."

על פי נתוני המשאל, צעירים בגילאי 18 – 29 ביקרו בספריות לעיתים קרובות יותר מאשר בני שכבת הגיל המבוגר יותר. הדבר עשוי להיות קשור לכך שהסטודנטים בקולג'ים מבקרים בספריות כדי ללמוד. נשים, על פי הנתונים של "גאלופ", ביקרו בספריות מספר פעמים כפול מזה של גברים, ואילו התושבים הבוגרים בעלי משפחות ביקרו בספריות לעיתים קרובות יותר מאלה הבאים ממשפחות אמידות יותר (כנראה בגלל שאוכלוסייה אמידה יותר יכולה להרשות לעצמה לרכוש את הספרים בהם היא מעוניינת).

תרומה מיוחדת

ואילו על פי הדוח של מכון המחקר Pew, המשקלל נתונים על ספריות, שני שליש מתושבי ארה"ב ציינו כי סגירת הספריות בסמוך למקום מגוריהם עלולה לגרום להם נזק.

"אמריקאים רבים מעוניינים בקיום הספריות, אשר מציעות טווח רחב של שירותים, כדי לשכלל את יכולתם בשליטה במחשב ולהבין איזה סוג מידע הוא אמין יותר," נאמר בדו"ח.

הדו"ח מסכם בכך ש"אנשים סבורים כי הספריות מביאות תרומה מיוחדת לקהילותיהם, כי הן מספקות מקום בטוח ונטול סכנות לפעילות פנאי, ובכך יוצרות אפשרויות להשכלה עבור אנשים בכל הגילאים ומעודדות גישות יצירתיות בקרב צעירים."

ומה בישראל?

הממצאים הרשמיים בנוגע לשימוש בספריות הציבוריות מיושנים מעט. על-פי סקר מינהל המחקר והכלכלה במשרד הכלכלה, שיעור השימוש בספריות הציבוריות עמד בשנת 2014 על 25.4 אחוז, והוא משקף יציבות בשיעור המשתמשים בספריות לצד מגמת עליה קלה בהשוואה לשנים שלפני כן, שבו הוא עמד על 21.8 אחוז בשנת 2005 ועל 22.2 אחוז בשנת 2012.

לפי סקרי הוצאות של הלמ"ס לשנים 2004 – 2011, גובה ההוצאה החודשית הממוצעת של משק בית להשאלת ספרים נע בטווח שבין 30 ל-40 שקל, והן קטנו לאחר החלת התיקון לחוק הספריות מ-2008 שקבע כי ההשאלה היא בחינם לכל דורש, לעומת שנים קודמות שבהן נדרש הקורא לתשלום דמי מנוי.

סך ההוצאות של כל משקי הבית בישראל לשירותי השאלה בספריות ירד בין השנים 2004 ל-2011 מכ-1.9 מיליארד שקל לכ-1.24 מיליארד – ירידה של כ-3.2 אחוז.

לפי סקרי הספריות השנתיים של משרד התרבות והספורט, שכיחות השימוש בהיצע הפעילויות שהציעו הספריות הציבוריות בשנים 2005 – 2013 היתה כדקלמן:

מספר הקוראים הפעילים בספריות גדל פי 1.8.

השיעור הגבוה ביותר של קוראים בספריות ציבוריות, מכלל התושבים ביישוב, נרשם ביישובי הפריפריה, ועמד לדוגמא ב-2013 בקריית ארבע ובאפרת על 72% ו-69% בהתאמה, בדומה לשיעור הגבוה של קוראים שנרשם בסקרים אלו בפריפריה גם בשנים 2011 ו-2012.

מספר המשתמשים באינטרנט בספריות הציבוריות גדל פי 4.4 בתקופה הנדונה: מכ-7,000 משתמשים ב-2005 למעל למיליון וחצי משתמשים ב-2013.

מספר המבקרים בחדרי העיון שבספריות ירד בשנים הנסקרות בכ-32%. כנראה שהשימוש באינטרנט, הגדל במהלך השנים, הן בספריות ציבוריות והן בבתים פרטיים, מהווה תחליף לחדרי העיון, שכן כידוע, כל מידע נעשה זמין כיום באמצעות המחשב, הטלפון החכם ורשתות התקשורת המקוונות (כולל הנתונים שהובאו כאן).