הסופרת המצרייה אהדף סואיף, בעבר מועמדת לפרס מאן-בוקר, נעצרה בגין הפגנה נגד התנאים הבלתי אנושיים בבתי הכלא במדינה

ארגון "פן" הבריטי וארגון למען זכויות האדם "ווטש" פנו בקריאה דחופה לנשיא מצרים א-סיסי לבטל לאלתר את ההליכים המשפטיים נגד הסופרת המצרייה אהדף סואיף (Ahdaf Soueif). סואיף, שהיתה מועמדת בעבר לפרס מאן-בוקר, נעצרה בשבוע שעבר כאשר השתתפה, יחד עם שלוש מחברותיה, בהפגנה שקטה מול משרדי הממשלה בקהיר במחאה על התנאים הבלתי אנושיים בהם כלואים האסירים בבתי הכלא במדינה. יחד עם סואיף נעצרו עוד שלוש מפגינות, ביניהן בתה של סואיף, מונה, ופרופסור למדע המדינה באוניברסיטה באשמת הפגנה בלתי חוקית והפצת האשמות מזויפות נגד השלטונות.

לאחר שחרורה בערבות העלתה סואיף לפייסבוק סרטון מההפגנה והוסיפה: "אנחנו דורשים מהמדינה לנקוט צעדים דחופים נוכח התפשטות נגיף הקורונה בבתי הסוהר, המהווים עוד בטרם התפשטות הנגיף, סביבה החושפת את האסירים למחלות קשות."

עוד דרשה סואיף לשחרר מהכלא את אחיה, עלא עבדל פאטה, הכלוא זה חמש שנים בגין השתתפות בהפגנה אחרת, ואסירים נוספים, הכלואים שלא בצדק.

הסיבה המיידית להפגנה היתה העובדה שבעקבות התפשטות נגיף הקורונה, רשויות מצרים אסרו ב-10 במרץ את כל הביקורים בבתי הכלא, ומאז בני משפחתו של עבדל פאטה לא קיבלו שום מידע עליו. ארבע המפגינות שוחררו בערבות לאחר כ-30 שעות במעצר.

יחס בלתי אנושי

"במקום לשחרר אנשים שנעצרו שלא בצדק, שלטונות מצרים משתיקים את האקטיביסטים ואת קרובי המשפה של האסירים," אמר ג'ו סטורק, מנהל דסק המזרח התיכון וצפון אפריקה בארגון "ווטש". "למשפחות האסירים יש כל הזכויות לדאוג לגבי התפשטות נגיף הקורונה בבתי הכלא, ועל הרשויות להקשיב להן."

האסירים בבתי הכלא במצרים מתלוננים זה זמן רב על יחס משפיל ובלתי אנושי כלפיהם, ועל כך ששלטונות בתי הכלא החרימו מהם חפצים היגייניים בסיסיים, כמו סבונים, מברשות ומשחות שיניים ונייר טואלט. כמו כן הם מתלוננים על כך שרואים אור יום לעיתים נדירות ושתאיהם אינם מאווררים.

סואיף (70) נולדה במצרים והתחנכה באנגליה. היא זכתה בתואר דוקטור (לבלשנות) מאוניברסיטת לנקסטר. בשנת 1999 היא היתה מועמדת לפרס מאן-בוקר עבור הרומן השני שלה "מפת האהבה" (The Map of Love), שתורגם ל-21 שפות ומכר יותר ממיליון עותקים. הסופרת, שזכתה במספר פרסים ספרותיים, כותבת בדרך כלל באנגלית, ומאחוריה שמונה רומנים וקבצי סיפורים. היא מוכרת גם כפעילה ציבורית בולטת, ובספריה עוסקת לא מעט בסבלות הפליטים הפלסטיניים.