חֲלוֹם סְתָוִי בְּבֵית קָפֶה / סְתָיו כָּתוּב
חֲלוֹם סְתָוִי בְּבֵית קָפֶה
הוּא מְדַבֵּר אִתָּהּ
עַל הַחֲדָשׁוֹת וְעַל הַצְּמִיחָה
הוּא מִתְקַשֶּׁה לְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ
בְּבֵית קָפֶה
כְּשֶׁקָשֶׁה לוֹ לְשַׁלֵּם עֲבוּרָהּ
אֶת הָאֲרוּחָה.
הוּא גָּר בִּשְׁכוּנַת עֹנִי
שְׁכוּנַת פּוֹעֲלִים
הוּא מִתְפַּרְנֵס מֵעֲבוֹדוֹת זְמַנִּיּוֹת
בְּאֵזוֹר מְצוּקָה
שֶׁרַבִּים מִיּוֹשְׁבָיו מֻבְטָלִים.
הוּא רוֹאֶה נָשִׁים בְּמַחֲרוֹזוֹת זָהָב
וְהוּא מַרְגִּישׁ תָּמִיד סְתָו.
יֵשׁ לוֹ חֲלוֹם חוֹזֵר
עַל עַצְמוֹ בְּבֵית קָפֶה:
גַּרְגְּרֵי הַקָּפֶה נִטְחָנִים עַכְשָׁו
לְמַטְבְּעוֹת זָהָב
וְהֵם מְצִיפִים אֶת בֵּיתוֹ
בָּאוֹר הַיָּפֶה.
הוּא אוֹמֵר לָהּ: אַתְּ כִּלְבָבִי
אַךְ הַכֹּל סְבִיבוֹ סְתָוִי.
כְּשֶׁהוּא מַבִּיט בְּעֵינֶיהָ
הָאוֹר בְּעֵינָיו נוֹצֵץ
אַרְנַק רִגְשׁוֹתָיו מִתְפּוֹצֵץ
מִגַּעְגּוּעִים, הָרֻכְסָן חוֹרֵק.
כְּעוֹבֵד זְמַנִּי הוּא לְעַצְמוֹ שׁוֹרֵק.
הוּא חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ
שֶׁבְּצֵאתוֹ מִכָּאן, יִהְיֶה לוֹ
אַרְנָק רֵיק.
יֵשׁ לוֹ חֲלוֹם חוֹזֵר בַּסְּתָו
חוֹזֵר עַל עַצְמוֹ שׁוּב וָשׁוּב:
הִיא תֹּאהַב
אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁהוּא
וְהַשְּׁאָר
לא חָשׁוּב.
סְתָיו כָּתוּב
מחווה לרשב"ג, "כָּתב סתיו"
הַסְּתָו כָּתַב בִּדְיוֹ
שֶׁל מָטָר וּרְבִיבִים
אֶת חֲלוֹמוֹתַי אֵלַיִךְ
טִפּוֹת טִפּוֹת עַל חַלּוֹנֵךְ
וְשִׁירִים כְּתוּבִים.
בְּעֵט בְּרָקָיו שֶׁל הַסְּתָו
כָּתַבְתִּי לָךְ זִקּוּקִים דְּבָשׁ וְחָלָב.
כְּכָל שֶׁכָּתַבְתִּי אֶת הָעֲנָנִים
דָּהֲתָה הַחֲשֵׁכָה וְנָמַס הַשְּחוֹר
וּמִתּוֹךְ הֶעָלִים בַּשַּׁלֶּכֶת
הִפְצִיעַ
הָאוֹר.
יפה מאוד. המוטיב החוזר של הסתיו
והחלומות בראשו. שיר נוגע