close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • התאווה לך / רחוק מעץ

    טל איפרגן | שירים | התפרסם ב - 10.01.21

    התאווה לך

    חֲסְרַת פְּשָׁרוֹת הִיא בָּאָה אֵלַי:
    בָּאֲרוּחוֹת
    בַּלֵּילוֹת
    בַּזְּרִיחוֹת
    בַּגּוּף הָרָעֵב לְגוּפְךָ
    בִּתְפִלָּתִי הָאִלֶּמֶת לֶאֱהֹב שׁוּב אִתְּךָ
    בְּאִפּוּק
    בִּשְׁתִיקַת הַכְּאֵב
    בַּוִּתּוּר הַכּוֹאֵב וּבַלֵּב

    רחוק מעץ

    מֵעַתָּה אֶהְיֶה לְךָ
    הַפְּרִי שֶׁאָסוּר.

    מָתְקוּ גַּרְעִינַי וַאֲנִי
    עֲדַיִן קָשָׁה. מִתַּחַת לַקְּלִפָּה – 
    הַדַּעַת, הָאֱמוּנָה,
    וְלֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיְּסַפֵּר שֶׁנָּפַלְתִּי מִמְּךָ
    רָחוֹק מֵעֵץ הַתְּאֵנָה,
    שֶׁהִבְשַׁלְתִּי בְּצֵל חַמָּה,
    וְתִשְׁמַע
    גַּעְגּוּעַי מַכִּים בִּי
    כְּשֶׁתֵּשֵׁב בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁלְּךָ, בַּפִּנָּה שֶׁבָּהּ
    תִּרְצֶה תָּמִיד
    לֶאֱכֹל אוֹתִי פְּרִי.

    טל איפרגן

    טל איפרגן, נולדה ב-18 באוקטובר 1983, היא משוררת, סופרת ועורכת ספרותית ישראלית. בוגרת לימודי תקשורת ועיתונאות, פסיכולוגיה ותקשורת, ועריכה לשונית. עד כה ראו אור חמישה ספרי שירה פרי עטה, רומן ביכורים, נובלה ומחזה קצר.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 1
    • 4
    • 0
    • 0

    תגובות


    4 תגובות על “התאווה לך / רחוק מעץ”

    1. רן יגיל הגיב:

      שירי אהבה ותשוקה נהדרים, שמצליחים להפיח חיים בדימויים שחוקים בשל הדחיסות והאינטנסיביות שלהם. ממש כובש. רני

    2. טל איפרגן הגיב:

      רני יקירי תודה ענקית והמון הערכה כלפיך, טלי

    3. ענת לבני הגיב:

      “מֵעַתָּה אֶהְיֶה לְךָ
      הַפְּרִי שֶׁאָסוּר.”
      אין מעורר תשוקה יותר מהפרי האסור. כידוע, כדרכם של איסורים, דוקא האיסור מגביר את התאווה ומלבה השתוקקות. לו היה ניתן לעמוד בפניו הרי היינו כנראה כולנו עדיין בגן של עדן.
      השיר הוירטואוזי והנוגע “רחוק מעץ” (שלך, טל איפרגן) נפתח במשפט מתריס מתגרה שכזה, וגם רווי ארוס, וטמונה בו אמירה חזקה המצהירה על התמרה ושינוי עמדה.
      מעתה, הדוברת, המיוצגת על ידי הפרי האסור, אוסרת את עצמה על הנמען. מכאן ואילך היא מגדירה את הגבול, אולי, עוברת ממקום של תלות (על ענף העץ או לאחר הנפילה הפסיבית ממנו) לעמדת כוח אותה כעת היא קובעת, כסובייקט ולא עוד כאובייקט סביל.
      יחד עם זאת, בד בבד, מדעת או שלא מדעת, יתכן שהיא גם אוסרת את עצמה כפרי האסור בבית האסורים ואולי כלוא בנפילתו, מפני אהבת עדן קדומה שלה, טרם הגירוש מהגן.
      אך אל דאגה, (והנה ספוילר) הצדק הפואטי בסוף השיר ישליך גם את הנמען האהוב לרצות את עונשו על חטאו. על כך עוד רגע, בהמשך.
      “מָתְקוּ גַּרְעִינַי וַאֲנִי
      עֲדַיִן קָשָׁה. מִתַּחַת לַקְּלִפָּה –
      הַדַּעַת, הָאֱמוּנָה,”
      הפרי בשל, ובשלותו בדעת ובאמונה שבתוכו. הדעת מתכתבת, כמובן, עם עץ פרי הדעת, ואנו מבינים שהפרי, המייצג את הדוברת, התחזק, קליפתו קשה ומגוננת ובשלותו הפנימית, תבונת הדעת והאמונה שבו, היא כוח.
      השימוש בפסיחה במילה “ואני” מאפשר להבין כי לצד הגרעינים גם הדוברת מתקה והבשילה ויחד עם זאת המילה “אני” מתייחסת גם לכך שהדוברת עדיין קשה.
      קשה, כאמור, כקליפה שהתחזקה ועשויה לשמור על תוכו הרך יותר של הפרי, ואולי גם קשה כאדם מורכב שהתקשה לאחר שחווה את הנפילה מעץ עליו גדל וממנו היה עליו להיות מוזן, ולאחר שחווה את טראומת אובדן גן העדן.
      “וְלֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיְּסַפֵּר שֶׁנָּפַלְתִּי מִמְּךָ
      רָחוֹק מֵעֵץ הַתְּאֵנָה,
      שֶׁהִבְשַׁלְתִּי בְּצֵל חַמָּה,”
      הנפילה היא מנמען השיר, “מִמְּךָ “. הדוברת נפלה ומעניין מדוע “ולֹא יִהְיֶה מִי שֶׁיְּסַפֵּר שֶׁנָּפַלְתִּי מִמְּךָ” אולי משום שהנפילה רחוק מעץ התאנה רומזת שקיים שוני בין הפרי לבין העץ, ולא ניתן לזהות פריו של איזה עץ היא, ודאי לאחר התהליך שעברה, עליו היא מספרת “שֶׁהִבְשַׁלְתִּי בְּצֵל חַמָּה”. מעניין השימוש בביטוי “צל חמה”, והבחירה במילה “חמה” בנקבה, ולא “שמש” שעשויה להיות גם זכר וגם נקבה.

      הפעלול הלירי שעושה טל המשוררת בביטוי “תפוח שלא נופל רחוק מהעץ” המתגלגל בשיר לנפילה רחוק מעץ גן עדן אחר, תאנה, נהדר.
      עץ התאנה מייצג נאמנה את עץ גן העדן המקראי, שלפני החטא לא היה צורך להסתיר את הגוף תחת עליו. כאשר אכלו מפרותיו של עץ הדעת, ניתנה דעת לחוה ולאדם להתבייש בכך שהם עירומים, דבר שהביא אותם לתפור לעצמם בגדים מעלי תאנה, כפי שנזכר בתורה. בתרבות המודרנית, גם עץ התפוח וגם עץ התאנה נתפסים כעצים שהיו בגן העדן, ואין לדעת מי מהם פרי עץ הדעת. (הנגיסה בתפוח מייצגת, לעיתים, את הרע, כפי שבא לידי ביטי גם באגדה “שלגיה”).
      “וְתִשְׁמַע
      גַּעְגּוּעַי מַכִּים בִּי
      כְּשֶׁתֵּשֵׁב בְּגַן הָעֵדֶן שֶׁלְּךָ
      בַּפִּנָּה שֶׁבָּהּ
      תִּרְצֶה תָּמִיד
      לֶאֱכֹל אוֹתִי פְּרִי.”
      בסוף השיר הנמען כמו מושלך לרצות את עונשו, על חטא, בישיבה, משפילה משהו, בפינה, סוג של ישיבה בכלא, בפינת גן העדן שלו, בכלוב זהב, לרצות עונש של לרצות “לאכול אותה פרי” בעוד הוא שומע את געגועיה המכים בה.
      הוא אסור בגן העדן והיא, פרי אסור.

      ומותר לי להגיד, פרי השיר לטעמי נפלא, נגע בי עמוק. הוא מתכתב ומתאים לשיר ‘התאווה לך’ היפה גם הוא והמופיע לצידו ומשלים אותו.
      תודה לך משוררת.
      ויופי של צילום של צביה פרידמן.

    4. טל איפרגן הגיב:

      תודה חמה ענת על הפרשנות העמוקה ועל הדעת. ריגשת

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    המומלצים של אוגוסט 2020

    מערכת סלונט
    “עלמה בפריחה וסיפורים אחרים” | טטיאנה טולסטיה | תרגום: דן ורשקוב...

    חושך מצרים

    שי מרקוביץ'
    הסופרת המצרייה אהדף סואיף, בעבר מועמדת לפרס מאן-בוקר, נעצרה בגין הפגנה...

    נעים להכיר, גלעד חי

    מערכת סלונט
    גלעד חי, בן מגדל העמק, מתגורר בתל אביב, עוד מעט מתחתן,...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית