הַסֵּפֶר גִּידֵּל זָקָן, הוֹלִיד עָרוּץ
לְהִתְבּוֹנְנוּת פְּנִימִית
וְאָז, הֵחֵל לְפַהֵק מֵרוֹב שִׁעָמוּם.
הַכּוֹתָרוֹת הָפְכוּ לְחַסְרוֹת מוּבָן
הַכְּתוּבִים לְלֹא תַּכְלִית
לֹא הָיְתָה הַתְחָלָה; גַּם לֹא אֶמְצַע;
וְגַם הַסּוֹף הָפַךְ לְהֶבֶל הֲבָלִים

מָה קוֹרֶה כָּאן, שׁוֹאֵל הַסּוֹפֵר
אֶת הַסֵּפֶר, מָה יוֹם מִיּוֹמַיִים?
מַדּוּעַ אֵינְךָ מִתְיַיצֵּב וּפוֹעֵל
כְּבַיָּמִים יָמִימָה, הָפַכְתָּ בָּעֵת הַזֹּאת
לִמְגַמְגֵּם וְכוֹשֵׁל בְּמֶלֶל?

מַדּוּעַ לְפֶתַע סָר חִנְּךָ בְּעֵינֵי הַקּוֹרְאִים?
מַדּוּעַ הָרֶקַע בִּכְתִיבָתְךָ חֲסַר בָּרָק וְצֶבַע,
וְדַפֶּיךָ הַמְּרוּבִּים הָפְכוּ,
לְחָסְרֵי-עֵרֶךְ וְתַכְלִית?

הֵשִׁיב הַסֵּפֶר: בְּנִי מַחְמַדִּי יוֹצֵא-חָלַצַי
הַלֹּא עָלֶיךָ בִּלְבַד סָמַכְתִּי עַד כֹּה
וַהֲרֵי אַתָּה הוּא זֶה,
הַפּוֹסֵל בִּיצִיר-כָּפֵּיךָ
הַאִם מֵרוֹב עִיסּוּקִים בְּקִידּוּם
אֶמְצָעִים טֶכְנוֹלוֹגִים אָזְלוּ רַעְיוֹנוֹתֶיךָ,
נֶעֶלְמוּ הַגִיגֵךָ, עַד כִּי הָפַכְתָּ מָרִיר-נֶפֶשׁ
וּפוֹשֵׁט-יָד חֲסַר תַּקָּנָה?

אָנָּא חֲזוֹר אַל שׁוּלְחָן-כְּתִיבָתְךָ
וֶהֱיֵה סוֹפֵר בַּעַל מוֹטִיבַצְיָה כְּשֶׁהָיִיתָ
אַל תִּרְדּוֹף אַחֲרֵי הַהֶבֶל
וֶהֱיֵה רוֹעֶה בִּשְׂדוֹתֶיךָ וְלֹא בִּשְׂדוֹת-זָרִים

עֲשֵׂה מְלַאכְתְּךָ כְּבַיָּמִים עָבְרוּ
בְּטֶרֶם אִפְשַׁרְתָּ לִבְהַלַת-פֶּתַע
וּלְרוּחַ תְּזָזִית לְנַעֵר אוֹתְךָ
מֵהָאַחֲרָיוּת שֶׁאִפְיְינָה אֶת
כְּתִיבָתְךָ הַהַגוּתִית וְהַמַּעֲמִיקָה 

שׁוּב עַל עִקְבוֹתֶיךָ יְדִידִי הַסּוֹפֵר
וְחָשֵׁב אֶת צְעָדֶיךָ מֵחָדָשׁ
הַסֵּפֶר חַיָּיב לִהְיוֹת
עֶרְכִּי. מְרַתֵּק. וּמַעֲצִים.