הספרייה עולה באש / משחקים מחבואים
הספרייה עולה באש
בְּבַת אַחַת הַכֹּל חָלַף –
הַתֹּם וְהַנְּעוּרִים
שִׁנּוּ גְּוָנִים.
אוּלַי אֲנַחְנוּ בְּמִשְׂחָק שֶׁל לְהָסִיר מִן הַמַּדָּף?
אוּלַי זֶה מַחֲבֹאִים?
…לֹא, לֹא. הוּא רַק הֻכְנַף,
אוֹתוֹ כִּעוּר חָמוּר וּמְרֻשָּׁל.
אִם קֹדֶם הוּא זָחַל כְּעָשׁ עַל הַמַּדָּף,
אוֹתוֹ כִּעוּר חָמוּר וּמְרֻשָּׁל
הוּא הִתְבַּגֵּר עַכְשָׁו, הִבְשִׁיל.
בְּדַם וּבְעָשָׁן הִנּוֹ פּוֹרֵץ עַכְשָׁו מִן הַסְּפָרִים
אֲדֹם-כָּנָף, סָמוּק וּמְשֻׁלְהָב,
אוֹתוֹ כִּעוּר חָמוּר וּמְרֻשָּׁל –
…עַכְשָׁו הוּא עָף.
משחקים מחבואים
יֵשׁ יוֹתֵר מִדַּי אוֹרְצִיּוֹן, כְּמוֹ נוֹצוֹת שֶׁפּוֹרְצוֹת מִן הַכַּר בַּתְּפָרִים.
הַמִּלִּים הַיָּפוֹת עֲיֵפוֹת, תְּלוּיוֹת עַל קוֹלָב
בַּאֲרוֹן הַבְּגָדִים.
הַשַּׁרְווּל הִתְאָרֵךְ, וּמֵצִיץ מִסֶּדֶק הַדֶּלֶת
כְּמוֹ יֶלֶד שׁוֹבָב.
בַּפִּנָּה הַמִּזְרָן נֶחֱרָץ בִּצְלָלִים.
עַכְשָׁו מְשַׂחֲקִים מַחֲבֹאִים.
אַחַר-כָּךְ אֶשְׁכַּב.
תודה. חובר לכל מלה שלך. מוסיף דבר אחד – ראה את העצב שבמשחק, שבמחבואים, שבמציאות המתהפכת. מתחת למסכות השונות יש הרבה דומה. צריך לחמול. צריך קצת יותר לקבל.
תחושת ריבוי ה'אני' המשחק לעיתים מחבואים עם עצמו מובילה (בהיעדר תחושה בקיומו של 'אני' יציב) לעיתים להרגשה ניהיליסטית בדבר הכיעור (הנטוע בחלופיות) עד שחלילה ה'הספריה (הקדושה?) עולה באש'.
יפים מאוד – צדוק
אכן. הכול הפוך על הפוך. וההתחפשות עצובה ביסודה. מה שחשוב היא השמירה על חמלה. לזכור כי ההתחפשות צריכה להעשות מתוך שמירת האנושיות, ותחושת קצת חסד מתוך הבנת החולשה האנושית.
אורציון היקר, שירים יפים. הראשון הדהד לי את החיה בבית הכנסת של קפקא, רק פסימי ופחות נוגה; השני הזכיר לי את הנובלות שלך בספר "השעות הטובות הן שעות הלילה", גם שם החפצים קמים על האדם להראותו מעט מודעות. א פְרֵיילַאכְן פּוּרִים. רני
תודה, רני. מסכים עם דבריך ורוחם. זאת, בהדגשה אחת – העצב. אני, לפחות, התכוונתי קודם כל לעצב.כמה עצב יש בעומק המשחק. כמה עצב בתחפושת, גם זו של פורים.
ריבוי של "אני" המשחקים מחבואים עם ה"אני" (ואולי מתחבאים מפניו), ואולי עד ש"כיעור" ניצב מול עינינו (בשל החלופיות המביאה למחשבה מציקה שמא אין "אני" יציב אחד כזה הנושא את תמורותיו), ומכאן קצרה הדרך עד שהספרייה תעלה באש.
יפים מאוד השניים — צדוק
הגבתי פעמיים באותה רוח כי לא ראיתי שתגובתי הראשונה נקלטה…
צ