לציון יארצייט לחיים נחמן ביאליק (9 בינואר 1873 – 4 ביולי 1934) | מחברתו של המשורר קמה לחפש אחר נתיב יצירתו, הסתירות בחייו. ויש את נפשה לדעת: לא להישכח!

הַמַּחְבֶּרֶת הָעֲזוּבָה נִשְׁאֲרָה מֵאֲחוֹרֵי הַגָּדֵר, לְעֵת
בֹּקֶר הִפְצִיעַ, רָאוּ לֹבֶן פָּנֶיהָ לְיַד זְהַב הַסָּפִיחַ.
נָדָה אוֹתָהּ רוּחַ לָתֵת לָהּ מִקְלָט מֵאֹפֶל, מִצַּפְרִירִים,
שָׁטָה עַל כַּנְפֵי צִפּוֹר, נָגְעָה בְּבַת הָאוֹר, בַּזַּהֲרוּרִים.

הַמַּחְבֶּרֶת יְתוֹמָה מְבַקֶּשֶׁת אָבִיהָ. עִקְבוֹת מִלִּים נִדָּחוֹת.
הַאִם רֶטֶט מְלוֹן רֵאשִׁיתוֹ מִתְנַגֵּן בָּהּ, אוֹ שֶׁמָּא חֹרֶף מַר,  
אֲפוּף צְלָלִים, קַדְרוּת, נִשְׁכָּחוֹת. תְּבַקֵּשׁ הַמַּחְבֶּרֶת תָּו
לִצְלִיל גְּאֻלָּה, וְהִנֵּה בְּכִי גָּלוּת. הִטְּתָה שׁוּלֶיהָ לְהָבִין
מִכְמַנָּיו. לָהּ לָחַשׁ צְרָצַר נִימִים שֶׁל דַּלּוּת. נָפְלָה רוּחָהּ.
לִפְנֵי אֲרוֹן הַסְּפָרִים, מִקְלָט חַיָּיו הַנִּשְׁבָּר. בְּאֵין רוֹאֶה
הֵד חָזַר. נַאֲקַת מֵתֵי הַמִּדְבָּר. מָה לוֹ בְּנַפְשׁוֹ, חָצוּי
הוּא: גַּם סְתִירָה, גַּם בִּנְיָן. מָה בּוֹ שׁוֹאֵל לְאָן. כְּפֶלֶא
אוֹר גּוֹבֵר, וּבִן רֶגַע יָגוֹן קוֹדֵר. תְּשׁוֹטֵט בָּעוֹלָם, לִבּוֹ.
כְּפַר שַׁאֲנָן. נוֹף מְכוֹרָה יָשָׁן. זֶה צִלּוֹ, יֶלֶד יָתוֹם וְתָם,
נִסְעָר לָתֵת חוֹתָם. מַבַּע רוּחַ, לַחַשׁ שְׂפָתָיו הַטְּהוֹרוֹת.  
לַמַּחְבֶּרֶת קוֹל בּוֹכִים, תְּנַשֵּׁק כָּמוֹהוּ מְזוּזָה, פְּתָחִים.  
תּוֹהָה: מֶה הָיָה לוֹ שֶׁשָּׁאַל נַפְשׁוֹ לָמוּת, שֶׁקָּפָא
עַד הֵאָלְמוּת. הַמְּנוֹרָה מֵעַל דִּמְדְּמָה, וְהַנֹּגַהּ הִתְנַגֵּן
וְתָר, מֵיתָר, חוֹלְמָה, שִׁירֵי כִּסּוּפִים עוֹצְרֵי נְשִׁימָה.
נָשְׁמָה בּוֹ נִיחוֹחַ גְּמָרָא, דִּמְעַת מַחְבֶּרֶת סֹעֲרָה.
הַתְּלָמִים בְּנַפְשׁוֹ חֲרוּצִים בִּכְאֵבָהּ, נֵר שֶׁתָּסַס,  
כָּבָה. נוֹהֲרִים לָהּ שִׁירִים מִזָּוִיּוֹת אֲפֵלוֹת, נוּגוֹת,
עַד תַּמְצִית הַנֶּפֶשׁ, לְהָבִין מִתּוֹכוֹ נְתִיב הַיָּגוֹן.       
שְׁבָרִים מִדַּפִּים אֲחֵרִים, נִצִּים זֶה בָּזֶה, לִגְזָרִים,
אֵלֶּה שׁוֹקְקִים אַהֲבָה לִרְבָבוֹת, עֵינֵיהֶם רְעֵבוֹת.
וְנֶגְדָּם אוּדִים מֻצָּלִים, נֵר יָשָׁן בַּמִּסְתָּר וּתְשׁוּקוֹת  
כָּבוֹת. מַחְבֶּרֶת תְּבַקֵּשׁ אַנְשֵׁי פְּלָאוֹת בִּשְׁחוֹרִים:  
מֶה הָיָה לוֹ שֶׁנֶּחֱצוּ חַיָּיו, יֶלֶד פֶּלִאי מְחַפֵּשׂ בּוֹ,
חֲלוֹמוֹ הַנִּקְרָע מֵחַיָּיו הַבּוֹגְרִים. לְבַקֵּשׁ סוֹדוֹ,
שֶׁיְּשׁוֹרֵר. זָע מַבָּטוֹ, עָנָף דַּל עַל קְצֵה גָּדֵר, תֹּם
סָפִיחַ. צַעֲקָתוֹ: אַיֵּה הַחַיִּים בִּבְתוּלֵיהֶם, הֲקָמוּ
לַהֲעִירוֹ, אֶל שִׁירָיו לְהַגִּיעַ. מָה לוֹ שֶׁתַּשׁ, בָּכָה,
עַל מָה הֶחֱשָׁה. אֵיךְ נָפְלָה שִׁירָתוֹ בַּמַּעֲרָכָה: יֵשׁ
אֶת נַפְשָׁהּ לָדַעַת. לְהָבִין כֵּיצַד צָעַד יָחִיד בַּגֶּשֶׁר,
שׁוֹתֶה רַחַשׁ קַרְחוֹנִים וְשָׂפָה רוֹחֶשֶׁת. מֵאִיר נִכְחוֹ
מִלִּים מִתּוֹכוֹ, מִגּוּפוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁעָרַג, הֵן רָפָה,  
צָפָה בְּעֵינוֹ וִיחִידִי הֻצַּג. נָשְׁמָה הַמַּחְבֶּרֶת, כָּבֵד
הָרֵיחַ, חֹר הַמַּנְעוּל נוֹגֵעַ, רָטְטָה: אַיֵּה הַמַּפְתֵּחַ.

הַטַּלְטַל הַבַּיִת, הֻכָּה הֶעָנָף שֶׁהִבִּיט לָרְחוֹב,
כֻּלָּהּ פְּלִיאָה: כַּמָּה סְתִירָה וּבִנְיָן הָיוּ בְּרוּחוֹ.
נִתָּךְ הַגֶּשֶׁם עַל חַיָּיו, קִנְיָן מוּל כִּלָּיוֹן, חָשָׁה
בְּדַפֶּיהָ: כָּשַׁל. הִתְיַסֵּר, הִתְמָרֵק, נָשַׁל,
נָגְעָה בָּהּ אַנְחַת הַדַּל, שָׁר צָנַח הַזַּלְזַל.