המומלצים של פברואר 2022
"קראו לי אושר" | אבישי חורי | פרדס הוצאה לאור | 2021
מפגש אקראי במסעדה שבה הוא עובד זורק את יונתן עשרים שנה אחורה, אל מאורעות ילדות שהתאמץ לשכוח. הוא שב ומתמודד עם יחסי אהבה־שנאה שלא נפתרו מאז ימי בית הספר, ונאלץ לצאת למסע כמו־בלשי בעקבות טראומה אחת מושתקת. הצלקות שנחרתו בגילאים המוקדמים הללו ניכרות גם בחייו הבוגרים: בניסיון להגן על בנו היחיד, מיכאל, ובמערכת היחסים התובענית שבינו לבין גרושתו. בה בעת יוצר יונתן קשר בלתי מוסבר עם קבצן, חבר בקבוצה של חסרי בית בעלי כוונות מעורפלות, הפושטת על רחובות העיר. כל אלה מעמתים אותו עם שאלות על אחריות והורות, כאוס ויציבות, ומטשטשים את הגבול שנמתח בין הבית לחוץ.
"קָראו לי אושר" הוא סיפור עדין וחסר פשרות, המתחקה אחר הילדים החולמניים שהפכו למבוגרים נבוכים למדי, אף פעם לא ממש שייכים. מבוגרים שפציעות ישנות — פיזיות ומנטאליות — עדיין מעכבות אותם.
"אפרודיטה בחוף מציצים" | נורית מנור | אקליפטוס, מנדלי | 2021
צעיר מגיע לחוף מציצים בתל אביב ופוגש את אפרודיטה. צעירה מטיילת בהודו וחווה פגישה יוצאת דופן. מפגינה זועקת זעקה אוניברסלית בשם השותקים. סיפור על עוז נפש של אישה באברבנאל. נסיעה לפסטיבל מוזיקה בדרום צרפת.
ב"אפרודיטה בחוף מציצים" יש סיפורים קטנים המתפתחים בצעדים חרישיים, ויש סיפורי מסתורין, יש סיפורים פיוטיים ויש סיפורי זן. גיבוריהם ממקומות שונים בעולם, והקורא נטמע בנוף המקומי, ברעיונות, בקצב ובחוויות הגיבורים, ונושם את כל אלה עמם, בחוויית סיפורי חיים אמיתיים.
החוט המקשר בין כולם הוא אהבת אדם, קבלה אנושית ומסתורי הגורל.
נורית מנור, ציירת וסופרת. זהו ספרה השלישי. ספריה הקודמים הם "האביב הקצר של גרטה גרבו" (2005) ו"בית הספר האנגלי" (2013).
"המועדים" | בני מר | אפרסמון, הקיבוץ המאוחד | 2022
״הייתי גאה מאוד במי שאני, במי שאנחנו, הדתיים בתל אביב. ובכל זאת נדמה לי שאז, בשעת מנחה בראש השנה הזה, יצא מבטי מן הכלל: בפעם הראשונה ראיתי אותי ואותנו – "הדוסים" – מבחוץ. נדמה לי שאני אפילו זוכר את הרגע ההוא ואיני מגזים. וכמובן, ידעתי מיד שזהו חטא ולא כדאי לשתף בו אף אחד. ודאי שחוף גורדון לא היה מסוכן כמו נהר בארצות הגויים, ואף אחד מהמתרחצים בים לא הציק לנו. כאן מתקיים התשליך בעיצומו של הקיץ, ולא בסתיו הולך ומתקדר. אבל היתה בזה סכנה טמירה, ומה הפלא שצעדנו לים בשיירה: די לצאת מתחום שבת או חג כדי שיפגע בך מנוול זה (יצר הרע), ושוב לא תוכל למושכהו אל בית המדרש.״
בני מר, מהכותבים הייחודיים שקמו פה בשנים האחרונות, חוזר בספר "המועדים" אל החוויות המכוננות בחייו: שנות ילדותו במשפחה דתית בתל אביב, נעוריו בבני ברק ובישיבה התיכונית בכפר הרא"ה ("אֵם ישיבות בני עקיבא"), ולבסוף – ההתרחקות מהדת וההתבוננות הביקורתית והמפוכחת על היהדות ועל תהליך ההקצנה וההתחרדות שעבר הציבור הדתי בישראל.
בני מר כותב על היהדות מנקודת מבט של דתל"ש. הוא מתבונן בה מתוך חשבון נפש נוקב, אך מבטו נותר תמיד עדין ומלא חמלה – מבט של בן אוהב, שהוא גם בן נכזב. כל אחד מפרקי הספר עוסק במועד אחר: מהתשליך של ראש השנה בחוף גורדון בתל אביב ועד יום השואה על גילוייו הקסנופוביים, מחג המולד כפי שהוא נתפס בעיני נער מבני ברק ועד לשמחה הכפויה של פורים ולרטט הסתיו הראשון של ימי הסליחות.
"משפחת שַׁאדֶלִי-בַּאבֶּלִי" | אילנה רוזן | הוצאה עצמית | 2021
מהם "כדורים נגד תינוק"? מיהן, בעצם, אשת השמחה, אשת התקווה ואשת הכוכבים? אולי אלות מיתולוגיות שטרם שמענו עליהן? מה תבקש מהירקן הילדה שנשלחה לקנות "זֶלֶר"? מדוע לבד זה תמיד "לבד/ה כמו כלב", ומה יקרה לירח אם לא יפסיקו למזמז אותו?
בספרה, "משפחת שַׁאדֶלִי-בַּאבֶּלִי", חוזרת אילנה רוזן, פרופ' לספרות עממית ותיעודית באוניברסיטת בן גוריון בנגב, לילדותה ולנערותה בירושלים של שנות הששים והשבעים, במשפחה שבה ההורים חוו על בשרם את איימי מלחמת העולם השנייה והשואה בהונגריה. באמצעות כחמישים רשימות אישיות-תיעודיות משעשעות ומהורהרות, רוזן מספרת על זמנים, מקומות ודמויות שהולכים ונעלמים מחיינו. בין השאר היא כותבת על ניצולי שואה, יוצאי הונגריה בישראל ושפתם או שפותיהם הייחודיות, מוסדות חינוך בעשורים הראשונים למדינת ישראל, רחובות, שכונות ומוסדות ירושלמיים, אובדן קרובים ואהובים, צמיחה והצלחות על אף קשיים, ואוצרות של פולקלור משפחתי כגון סיפורים, אנקדוטות, שירים, דקלומים ושלל אמירות וביטויים.
הספר מלווה בכעשרים איורים של אחותה של המחברת, הציירת הירושלמית טובה בלמן.
"קרתגו" | זהר כוכבי | עולם חדש | 2021
"היינו חשופים זה לזה. הוא היה וידוי מתמיד. ליחסים בשניים אין עדים. כאן הדברים קורים כפי שהם קורים, והם לא יכולים לקרות כאשר אנחנו נצפים."
"קרתגו" כותב את היחסים בין אדם לחתול הקלועים זה בזה בעבותות, שני בעלי חיים שפועלים בעולם ביחד ולחוד ותופסים את עצמם כסובייקטים שווים. הכתיבה, מהפנטת כמו חתול שנועץ מבט, מבקשת לאחות שברים ואובדן באמצעות פסיעה רגישה על פיסות של אהבה, זיכרון ואבל הנגלים בתוך מרחבי שכחה. המחבר נע בין עבר רחוק לעבר קרוב ובינם להווה, ופורש ללא ריכוך או ייפוי את סבך היחסים והתלות ההדדית. הספר בנוי קטעים-קטעים שמסמנים נקודות במישור, שעם חיבורן תוך התקדמות הקריאה נחשף ובוקע לאיטו מערך מסועף ותלת-ממדי של קשר עמוק ושל אינטימיות.
זהר כוכבי, יליד קריית ביאליק (1970). מנגן, עורך, מתרגם. דוקטור לפילוסופיה. "קרתגו" הוא ספר הביכורים שלו.
תגובות