close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המומלצים של פברואר 2021

    מערכת סלונט | המומלצים | התפרסם ב - 16.02.21

    “האלטרואיסטים” | אנדרו רידקר | תרגום: גיא הרלינג | עם עובד | 2021

    פרופסור ארתור אלטר נכנס לצרות: הוא לא עומד בתשלומי המשכנתה, מעצבן את בת הזוג הצעירה החדשה שלו, וילדיו לא מדברים איתו. נוסף לכול, מתברר שאשתו המנוחה פרנסין צברה בחשאי הון קטן לפני מותה, ובסופו של דבר הורישה אותו ישירות לילדים.

    הילדים הם אית’ן, מתבודד אכול חרדות שחי מכספה של אימו בפיסת נדל”ן יוקרתית בברוקלין; ומגי, מתקנת עולם מתחילה שמנסה לעצב לה חיים אציליים של עוני יזום. ארתור, שעומד לאבד את בית המשפחה, זומם לשים את ידיו על כספי הירושה של ילדיו ומזמין אותם לבקר אצלו באמתלה של פגישת פיוס. אלא שבכך הוא פותח תיבת פנדורה עמוסה עד להתפקע טינות עתיקות יומין וזיכרונות שנקברו כבר מזמן.

    “האלטרואיסטים”, שסומן בידי המבקרים כרומן הביכורים המבטיח ביותר בארה”ב ב־2019, הוא סאגה משפחתית רצופת הומור שחור, אנושית ורגישה להפליא, על הפער בין בני דור הבייבי בום ובין ילדיהם בני דור המילניום. מחברו בין ה־27 כותב בחדות הבחנה ובשלות יוצאת דופן על משמעותה של המשפחה והמטען הבלתי נמנע שהיא נושאת עימה, על כסף, על פרבילגיות, על נאמנות ועל הרגע בו מסתיים האינטרס האישי ומתחילה החמלה.

    לעמוד הספר


    “תפוח מורעל” | אמתי מור | ספרי ניב | 2020

    “אתה יודע למה קוראים לניו יורק ה-Big Apple?” הוא שאל אותי בזמן שנכנסנו לעיר דרך ויליאמסבורג ברידג’.”לא”, עניתי.”בשנות העשרים, כשהנגנים השחורים של הבלוז והג’אז מהדרום היו יוצאים לסיבובי ההופעות שלהם ברחבי המדינה, הם היו קוראים לערים השונות ‘תפוחים’. להגיע לעיר, לדפוק הופעה, לעשות סמים ולשכב עם בחורה מקומית היה נחשב לקחת ביס מהתפוח, וניו יורק, היא הייתה התפוח הגדול”. “אתה בטוח בזה?” שאלתי.”לא. אבל זה הסבר מעניין, אתה לא חושב?” בחור ישראלי צעיר עושה את הדרך מהחיים האחרים שם, בארץ, אל החיים האלה, כאן, בניו יורק. תפוח מורעל מצייר בצורה מבריקה, שנונה, אמיתית ולא מתיימרת, את מה שיש לעיר הזו להציע. הדופק מהיר, הצבע חזק, הכל בועט בבטן. אנשים מכל הסוגים נושמים את אותו אוויר חלומות, כישלונות, הצלחות, אהבות ושנאות, כל אחד קצת אחרת.”בשתיקה העיניים נפקחות, והאוזניים מזדקרות, והנחיריים נפתחים כמו המנהרות שמחברות את העיר לג’רזי ולברוקלין. רואים, שומעים ומריחים הכול”.

    לעמוד הספר


    “ההצגה של מיסיס לורה” | חנה קב רוט | סלונט | 2020

    קובץ הסיפורים “ההצגה של מיסיס לורה” כמוהו כקפסולת זמן, שנותרה שמורה ללא דופי במשך כמה עשרות שנים. בקול אותנטי ובצבעים עשירים הנאמנים למקור פורצים מתוכה סיפוריה של חנה קב רוט, המתרחשים בימים שאחרי קום המדינה – במושבה ובקיבוץ, בתנועת הנוער ובצבא. קב רוט מכניסה אותנו לעולם שהיה ואיננו עוד – ארץ ישראל היפה, הצנועה, העובדת, המפזמת והשרה, בזמן שזה היה קיבוץ, עם אספות, פינת חי ובתי ילדים הומים.

    סיפוריה של קב רוט קטנים, עדינים, כמו צוירו בצבעי אקוורל – לעתים הם תופסים תמונה חולפת, דילמה או פגישה המזכירה נשכחות, אך בסופם נדמה שהקורא עובר מטמורפוזה; בין השאר אחראים לכך חוכמת החיים הצלולה והמפוקחת והתפנית העלילתית המפתיעה שבהם. הגם שהסיפורים מתרפקים על ישראל הישנה והטובה של פעם, לא נעדר מהם קולו של הילד המנודה, החריג, המוכה או המהגר. גם לעולם החי והצומח שמור מקום של כבוד − אחד הסיפורים, “מותק אמיתית”, עוסק באתון רגישה ומיוחדת במינה, המנסה למנוע מגיבורת הסיפור לעזוב את הקיבוץ.

    לעמוד הספר


    “תחנות ביניים” | בוריס זיידמן | פרדס הוצאה לאור | 2020

    כמו רוב בני דורו, גם טל שני שורף ימים ולילות (ובעיקר לילות) באבטחת שדה תעופה מדברי בגבול מצרים, כדי להרוויח את טיולו הגדול, לאחר שלוש שנות לבנון. רק שבניגוד לבני גילו, יעדיו אינם דרום־אמריקה־המזרח־הרחוק. הוא עורג אל נופיה הקפואים־מושלגים של ילדותו ונעוריו המוקדמים, כשעוד היה טוליק שניידרמן. הטיול הגדול מתממש, אבל כדרכם של כל המימושים, בדרך הכי לא צפויה. המפגש עם עברו, שכה כמה אליו, הופך לסיוט, מסבך אותו בפרשה ביטחונית לא מפוענחת, שותפות לפשע ואהבה בלתי אפשרית וחסרת סיכוי.

    עלילת הספר שמתחילה בנוף המוכר של הנגב לוקחת את הקורא אלפי קילומטרים צפונה אל החורף הכאוטי של שנות התשעים בעיר הולדתו של טל, על רקע האימפריה הסובייטית המתפוררת. נופי הילדות המוכרים הופכים לזרים, המפגש עם הבית (עם ביתו ממש!) טומן בחובו הלם, סכנה ואיום ממשי על חייו. סופה של הפרשה מלמדת את טל־טוליק, שמה שנראה לנו כסוף, יכול להסתבר דווקא כהתחלה…

    ב”תחנות ביניים” ממשיך הסופר בוריס זיידמן לעסוק בתמות המסע וההגירה, אך הפעם מצדן המהופך, המקורי והמפתיע. ארבע דמויות מרתקות, מנוגדות בתכלית האחת לשנייה, מתנגשות בצומת דרכים הרסני של חייהן. הן כופות על הגיבור “שיבה אל המולדת” ומובילות אותו אל טלטלה שנייה, עוצמתית לא-פחות-אם-לא-יותר מחוויית ההגירה של נעוריו. היא גובה ממנו מחיר נפשי ומנטלי כבד, עד כי נדמה שהלשון, שזיידמן ממשיך ומלהטט בה גם כאן בפיכחון ובסחף, היא הבית היחיד שנותר לטל שני — בתוך המרחב המשתנה ללא הרף אל מול עיניו.

    לעמוד הספר


    “פריחה שנתאחרה” | אנטון צ’כוב | תרגום: נילי מירסקי | עם עובד | 2020

    מהדורה מחודשת לתרגום המופתי של נילי מירסקי (עם עובד, 1981) לארבעה סיפורים של אנטון צ’כוב: “פריחה שנתאחרה”, “שלוש שנים”, “ממלכת נשים”, ו”מעשה משעמם”.

    בסגנון מעודן ועתיר ניואנסים אירוניים ובהתבוננות מפוכחת ואפילו אכזרית מעט חושף הפרוזאיקן הרוסי הדגול את חולשות טבע האדם ואת מצוקתו הקיומית.
    הכמיהה לאושר, שכמו נמצא בהישג יד ואף על פי כן הוא מוחמץ תמיד, היא לב ליבם של הסיפורים הללו.

    לעמוד הספר

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 2
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    סְמַרְטוּט / כְּאָחִי

    רון גרא
    סְמַרְטוּט עִם הַשָּׁנִים הוֹלֵךְ וּמִתְבַּלֶּה כְּבֶגֶד. זָקוּק לְתֶפֶר לִטְלַאי. אִם שָׁפַר...

    קלארה

    ביאנקה אמברוזיו
    הוא הגיע ב-1966, שנה בדיוק לאחר מות אמו, ביום סוף ספטמבר...

    אֶלּוּל

    יחי לוי
    אֶלּוּלָהּ שֶׁל שָׁנָה חָצַב בִּי נֶפֶשׁ חוּטֵי יָמַי כְּבִיסֵי לָבָן וְצִבְעוֹנִים...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית