close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המומלצים של עדינה בן חנן

    עדינה בן חנן | המומלצים | התפרסם ב - 05.09.21

    “חיים ומילים” | מרים ילן-שטקליס | הוצאה מחודשת בהוצאת אסיה | 2021

    בספר “חיים ומילים” מכונסים: זיכרונות אוטוביוגרפיים, שירים, תרגומים וקטעי פרוזה שכתבה מרים ילן-שטקליס למבוגרים. המהדורה הקודמת שיצאה ב-1978 אזלה מזמן, ואין ספר שראוי יותר ממנו להוצאה מחודשת. להוצאה החדשה מצורפות שתי רשימות שלא היו בראשונה: “אחרית דבר” מאת עמוס נוי, המעמיקה ומרחיבה את המבט על יצירתה רבת הקסם של ילן-שטקליס והרשימה “עצמיותה המוחלטת” מאת מרית בן שראל ובה פרשנות מבריקה לשיר הידוע של ילן-שטקליס “מיכאל שלי”.

    הספר נפתח בבקשת סליחה מהקוראים בכתב ידה של ילן-שטקליס: “הסליחה עם קוראי ספרי זה על שהכתיבה בחלקי הפרוזה שבו אינו אחיד: לפעמים הוא חסר, לפעמים מלא. הרי, בעיקר, – אני רק משוררת”, ועל דבריה אלו אני רוצה להוסיף: ואיזו משוררת.

    לעמוד הספר


    “כל פעם שבורחת ממני מחשבה” | יהודה ויצנברג ניב | ספרי עתון 77 | 2021

    על ספר זה אני ממליצה בגלל יכולת הכתיבה של יהודה ויצנברג ניבשמצד אחד היא תמציתית, כמעט נזירית ומצד שני רבת רבדים, כתיבה הפותחת דלתות לכיוונים רבים ולפרשנויות רבות. לדוגמה אני מצטטת כאן את השיר “כל פעם שבורחת”, שממנו לקוח שם הספר: “כל פעם/ שבורחת ממני/ מחשבה,// אני ממהר אחריה/ ותופס בכנף אדרתה/ שלא תברח.// ואז אני שם/ אותה מולי בכוח/ על הנייר// ואני כמכושף/ מרים ראשי כמרים/ את חיי”, שיר המתאר יחסים הנעים בין ריחוק לקרבה בין המשורר למחשבות ולמילים החמקמקות בתהליך הכתיבה, וכן את התלות ביניהן לחייו. בשיר נטוע הרמז הן לאדרת שקיבל אלישע מאליהו באקט של התקדשותו לנביא, והן לשירו של נתן זך “רגע אחד שקט בבקשה” שגם בו מוזכרת אדרת כהרמז לאותה התקדשות. מתוך הרמז זה לשני המקורות: הסיפור המקראי והשיר של זך, ניתן לשייך את השיר למסורת שירי התקדשות המשורר למלאכת השירה, ונגעתי כאן אך בקצה הבנתו של השיר. זהו ספרו השמיני של ויצנברג ניב והשירים הארספואטיים הרבים בו מנכיחים שאת הברית בין משורר למילים יש לחדש בכל ספר וספר.

    לעמוד הספר


    “אני עיירת פיתוח” | יוחאי סופר | קתרזיס הוצאה לאור | 2021

    השירים בספר הביכורים של יוחאי סופר משרטטים באמינות רבה את חליפות האור והצל בארץ הזו ואת קווי השבר שהחברה בישראל, נכון להיום, מתמודדת איתם. שירי הספר נטועים עמוק בהוויה הישראלית הן מההיבט הגיאוגרפי על ידי ערים ומקומות שונים המוזכרים בהם, כגון: עפולה, פתח תקווה ואף השם הגנרי “עיירת פיתוח” או “פריפריה” כשם אחד משירי הספר, והן מההיבט הספרותי על ידי התייחסויות והרמזים למשוררים ישראלים כמו: וולך, ישורון וויזלטיר.

    כדי לא לומר דברים בלי נקודת אחיזה בשירים אצטט כאן כמה שורות מהשיר “אני יונתן ה'”: “קוראים לי יונתן/ ואני באמת לא כזה”, בהמשכו של השיר כותב סופר: “רחש נשימתו האחרונה בין ידי/ ההבהוב המתקרב/ כתמי הדם”, ולקראת סופו השורה: ”יונתן רץ אל הים”. השיר מתכתב עם שירה של וולך “יונתן”, גם בשמו וגם תוך הקבלה אליו בשורות שאותן ציטטתי, אך תוכנו מציב פרשנות פרטית משלו לשירה של וולך, והיפוך מתוחכם לסדר ההתרחשות בשירה. “יונתן” של וולך מסתיים בשורות: “יונתן הם אומרים/ באמת תסלח לנו/ לא תארנו לעצמנו שאתה כזה”, ואילו “אני יונתן ה'” של סופר פותח בשורות: “קוראים לי יונתן/ ואני באמת לא כזה”, ומנקודה זו ואילך הופך את האנלוגיה לשירה של וולך לאמירה אישית שלו, המצטרפת לעוצמת הנוכחות של שיריו בכל הספר.

    לעמוד הספר


    “בת אלוהים” | איריס כליף | הוצאת חדרים | 2020

    על ספר זה אני ממליצה בגלל היבט רליגיוזי עמוק הספוג בכתיבתה של איריס כליף, שבא לביטוי הן בשמו של הספר והן בשירים רבים בו, שחלק ניכר מהם מנוסחים כתפילות אישיות. בכתיבתה של כליף עולה אמונה הנובעת ממעמקי הנפש ומהכרה פנימית, ללא טיפת זיוף. יש מספר משוררים רליגיוזיים בשירה העברית, ולכל אחד ייחוד משלו. הייחוד בשיריה של כליף הוא הענקת ביטוי חושני וארוטי לכמיהה שלה לקשר עם אלוהים. לדוגמה השיר “כלת במדבר”: “בתפילין גשמך מדמה סגולת האהבה/ בשמלת אלוהים חוזה גופי/ לרוח/ השקט צלול/ החושך נשוא אהבים/ מגביה חלומי// ובנר הקיץ דולק קדוש חיי/ ממליך בכתר החורף כתבי נשימתי/ הערב בורא תשוקתי היולדת קיום/ הליל נשוף מחולי במרעה עולם/ ובדעת שמים אני כלת המדבר”.

    לעמוד הספר


    “השפה הנמה” | כתבה: תמי שם-טוב | איירה: איה גורדון-נוי | כנרת זמורה-דביר | 2021

    “השפה הנמה” הינו ספר ילדים קסום המבוסס על עלילת האגדה “הנסיכה הנרדמת”, כאשר הנסיכה הנרדמת היא השפה העברית והנסיך המעורר אותה הוא לא אחר מאשר אליעזר בן-יהודה. אך אליעזר בן-יהודה אינו מעורר אותה בנשיקתו כנסיך באגדה המקורית אלא בהמצאת מילים חדשות, שעל תהליך היווצרותן מספרת האגדה שרקמה תמי שם-טוב. הספר מאויר על ידי איה גורדון-נוי באיורים שובי לב ההופכים לחלק בלתי נפרד מהספר, ספר שללא ספק יגרם עונג הן לילדים והן למבוגרים רבים.

    לעמוד הספר

    עדינה בן חנן

    עדינה בן חנן, עורכת לשונית, משוררת, מנחה לכתיבה יוצרת ומרצה במספר מכללות בצפון הארץ. יצירותיה ראו אור בכתבי עת וביומונים רבים בארץ. פרסמה עד כה ארבעה ספרי שירה.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 2
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    דימום פנימי / *

    ביאטריס מרציאנו
    דימום פנימי עַל בֵּטוֹן אָפֹר רוֹתֵחַ תַּחַת שֶׁמֶשׁ חֲזָקָה, אַתְּ מוֹחֶצֶת...

    100 שנות בדידות

    שי מרקוביץ'
    האן קאנג הדרום קוריאנית היא הסופרת הראשונה מאסיה המשתתפת בפרויקט מיוחד...

    פִּתְאוֹם הֶחְשִׁיךְ

    יהודה ויצנברג ניב
    פִּתְאוֹם הֶחְשִׁיךְוְהַתְּכֵלֶת שָׁקְעָהבֵּין שַׂעֲרוֹתַיִךְ הַזְּהוּבוֹת. וְהָיָה שֶׁקֶט כְּזֶהוְהָיָה רֵיחַ כְּזֶהוְהַכָּל חִכָּה...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית