המומלצים של ספטמבר 2022
"לכי לעזה!" | אהוד אמיר | עריכה: ורד זינגר | פרדס הוצאה לאור | 344 עמודים | 88 שקלים | 2021
בתחילת שנות התשעים, לאחר רומן חטוף עם מתנדב גרמני, עזבה לאה סורקין את הקיבוץ והגיעה לתל אביב, שם הקימה מסעדה טבעונית חסרת פשרות והתניעה את חייה השמאלניים־פמיניסטיים־רדיקליים. את בנה היחיד ליאור חינכה מינקותו להיזהר ממזון מעובד, בשר, קמח לבן, ממתקים, ירקות סולניים ויתר אויבי המין האנושי.
כעת ליאור סורקין הוא סגן בגולני, סטודנט למשפטים, רכז סניף הליכוד באוניברסיטת בר אילן ומתמודד על ראשות אגודת הסטודנטים. נוכח דעותיה הרדיקליות של אמו הוא מנסה לשמור על אורך רוח, ואת המלצותיה התזונתיות, המחזירות אותו לתמונות ילדותו, הוא מנסה לקחת עם קמצוץ של מלח, תרתי משמע.
ליאור מעולם לא הכיר את אביו. פרלה, סבתו ניצולת השואה, נמצאת בערוב ימיה. לא נותר לה זמן רב; היא רוצה לעזור לליאור להבין למה אביו עזב בפתאומיות כשנודע שאמו בהיריון, ולעזור לו לפענח את סוד זהותו של האב הגרמני, גם אם יתגלו על האב דברים שלא ממש ישפרו את סיכוייו של ליאור בפריימריז של הליכוד. ליאור, מצדו, מנסה להבין מה מקור העוינות הכבושה בין אמו וסבתו, ומה היה תפקידו המכריע של העבר בכך – עבר שעדיין מדמם. המידע המתגלה אט־אט מפרלה ומכיוונים אחרים, בלתי צפויים, משנה את חייו של ליאור.
ברומן "לכי לעזה!" משרטט אהוד אמיר בשפה חדה ובכנות כובשת פוליטיקת זהויות קיצונית, סאטירית, מוגזמת לכאורה, אך בעזרתה הוא מאיר באכזריות את ההוויה הישראלית ואת רגעיה המכוננים, רגעים שנטועים עמוק בימים אחרים, רחוקים ואפלים, בהיסטוריה של העם היהודי.
"רוח שמש צל" | רפי וייכרט | עמדה | 96 עמודים | 62 שקלים | 2021
מתנה
הענקתי לָךְ את היפה במתנות, את כליל היעדרותי
מקרבתך. פלשתי אל הדמיונות של הרוחות
המשייטות, שם הספינות שלא עוגנות, של להבות
לא מענות דולקות לאורך יממות. הענקתי לָךְ את
המרוּוָח במרחבים, את המקום הזה שלא מתחיל
ולא נגמר, את המקום שָׁם מקווים.
בהוצאת "עמדה" רואה אור ספר הפרגמנטים, הרצפים הפרוזודיים, של רפי וייכרט (1964) "רוח שמש צל". וייכרט הוא מתרגם, משורר, מסאי, פרופסור מן המניין לספרות באוניברסיטת חיפה ובמכללה האקדמית לחינוך אורנים, ומוציא לאור ישראלי, בעל הוצאת "קשב לשירה". וייכרט, כתב עד כה כ-30 ספרים: בעיקר שירה, אך גם מסות וקטעי פרוזה קצרצרים. הוא התפרסם, בין השאר, בתרגומיו למשוררת הפולנייה ויסלבה שימבורסקה, כלת פרס נובל. בשנת 2013 הוענק לו פרס יהודה עמיחי לשירה. הרצפים בספר זה נוגעים לא נוגעים ברוב עדינות באהבה באשר היא, בזיכרון האהבה ובמעשה האהבה. (רן יגיל)
"זיכרונות מרושעים של ילד רחוב" | מנסו׳ר א־סוּוַיִּם | מערבית: אילנה המרמן | עריכת התרגום: רים ע'נאיים | עם עובד | 196 עמודים | 86 שקלים | 2022
ברוכים הבאים אל המטרופולין הענקית ח'רטום, אל שכונותיה ורבעיה המגוונים, אל שדרותיה המפוארות ואל מבוכי סמטאותיה הדלות והמון שווקיה הפעלתניים. פה מתרחשת עלילת הספר. גיבוריה הם ילדים וילדות שחיים ברחובות. הם מקבצים נדבות, רוכלים בשווקים, ניזונים משיירים של מסעדות, מַסניפים ומוצצים עד כלות דבקים מסממים ומתפלחים לבתי קולנוע לצפות בסרטים הודיים שנהיים להם מקור של השראה. הם מתארגנים בחבורות להגן על שטחי מחיה שכבשו להם ומנסים לחמוק מן האקציות הברוטליות של הצבא והמשטרה. אלה חייהם, והם נאחזים בהם בכל כוחם — אמני הישרדות הם. בעולם הצבעוני, התוסס והמסויט הזה עולה לגדולה ילדון נכה רגליים שנהיה אשף של תעלולים אקרובטיים, סקס, קרבות, כישופים ושרלטנות. סיפור זיכרונותיו, מפיו ובלשונו, הופך את הקריאה לחוויה מותחת ומתעתעת של הנאה ומועקה, סלידה ומשיכה.
מנסו׳ר א־סוּוַיִּם נמנה עם חשובי הסופרים הסודאנים העכשוויים, ו"זיכרונות מרושעים של ילד רחוב" זכה בפרס הספרותי החשוב ביותר המוענק בסודאן: הפרס על שם טייב צאלח.
"אהבה לימונדה וכתב יד רדוף" | לידיה גורדון קנכט | עריכה: רן יגיל | עמדה | 301 עמודים | 74 שקלים | 2022
לידיה גורדון קנכט היתה תמיד סופרת רגישה ביותר ונוגעת. מסִפרהּ הראשון ”לאטלנטיס ובחזרה” (ספריַת פועלים, 1978), עבור לַספר היפה והמקורי ”תסריט דרום אמריקני – סיפורים” (ספריַת פועלים, 1989) שעל סיפור מרכזי מתוכו זכתה לפני כן ב-1986 בפרס יוסף אריכא, דרך הרומן הפמיניני הלירי ”הסיפור של מרתה” (גוונים, 2002) שנהניתי עד מאוד לקרוא לפני עשרים שנה וכך הכרתי את הפרוזה שלה לראשונה, ועד לזה הלפני אחרון ”עוברת אורח” (פרדס, 2014) שזכה, כהרגלה, לשבחי הביקורת מפי מבקרים חמורי סבר. זו סופרת שעושה דרך של אמת בפרוזה הישראלית בלא רעש וצלצולים. הפעם, בספרה החדש בעל השם המקורי: ”אהבה לימונדה וכתב יד רדוף”, היא מלווה את הגיבורה הישראלית שלה גבריאלה לספרד ונדמה לקורא כי מדובר בתחילה ברומן על חיים אקדמיים של אישה המתקשה להתבגר ולמצוא את האיזון שבין האישי והפרטי והקריירה שאליה היא שואפת. אך מדובר רק בתעתוע של הקורא בלבד, כי לפתע העלילה נשברת למעין סיפור מתח בלשי סביב כתב יד עתיק יומין של לא פחות מאשר שלמה אִבְּן גַּבִּירוֹל, המשורר הקנוני, המיוסר והצעיר מימי הביניים שמת בדמי ימיו. לגורדון-קנכט יש פרקי אהבה מקסימים בספר זה שבין גבריאלה הגיבורה שלה ומושא המחקר שלה, אבן גבירול, אשר בא אליה בחלומות הלילה ובהקיץ ומנחֶה אותה. (רן יגיל)
לידיה גורדון קנכט היא ילידת אורוגוואי, ומאז עלייתה לארץ היא מתגוררת בקיבוץ געתון. היא בעלת תואר דוקטור מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים.
"תיאטרון בובות" | חן חיים בן אבגי | עריכה: דנה שחף | קתרזיס הוצאה לאור | 137 עמודים | 66 שקלים | 2022
זה טבעם של סיפורי אהבה, גם הפשוטים שבהם, לארח צלע שלישית – זו של המספר. בין אם הוא אחד מהשניים, ובין אם מתבונן מהצד, כיצד יצליח לחדור לעומקם של אירועים שמסתורין אופף אותם כמו הכרח? במרכזו של תיאטרון בובות ייקח אב את בתו למסע דרך סמטאותיו המפוקפקות של הזיכרון. האם יצליחו להפיח חיים בבובות ולהשיב להווה את אימא ואבא של הפרה־היסטוריה? עוד נפגוש שומר יערות העוקב אחרי זוג נערים, מאהב המבטיח – לשווא – שהוא כותב את מכתבו האחרון ועוד שלל מספרים נוספים הנכשלים למסור את שראו באופן נטול פניות.
בכתיבה להטוטנית ושופעת פואטיות, לוקח סופר הביכורים השובב את הקוראת והקורא להיכרות מחודשת עם טבע הנפש האנושית ועם כל קשת הרגשות שנגזרה עליה.
תגובות