close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המומלצים של יוני 2022

    מערכת סלונט | המומלצים | התפרסם ב - 23.06.22

    "צורה עושה צורה: סופרים מזרחים בספרות העברית בארץ-ישראל במפנה המאה ה-20" | קרן דותן | פרדס הוצאה לאור | 258 עמ׳ | 96 שקלים | 2022

    ספר זה עוסק ביצירותיהם של סופרים מזרחים, רובם בני הישוב הישן, שהחלו להיכתב בארץ ישראל מאז סוף המאה ה־ 19 וביתר שאת בעשורים הראשונים של המאה ה־20 , בעת שהספרות העברית המקומית עברה תהליכי כינון ומיסוד מואצים. יצירותיהם של סופרים אלה — יהודה בורלא, יצחק שמי, שושנה שבבו, דוד אבישר, הרב סלימאן מני, הרב ד”ר אריאל בן־ציון ואברהם כהן־מזרחי (עמיצור) — נדונות בספר דרך “בעיית הצורה” שרודפת את הספרות המזרחית בישראל כמו גם את הספרות הפוסט־קולוניאלית כולה: היינו, הטענה כאילו ספרות זו נכתבת ונקראת בראש בראשונה כייצוג של עולם אותנטי, אקזוטי או שולי, יותר מאשר כצורה אסתטית ייחודית. אבל “בעיית הצורה” עולה מתוך הספר לא כבעיה טבעית של הספרות המזרחית, אלא כתוצאה של שיח ביקורתי עֵר שהתווה את צירי המלכוד הצורני הזה. מצד אחד, נדרשו הסופרים הללו על ידי אנשי ספרות בני התקופה, רובם עולים שזה־מקרוב באו מאירופה, לספק את הסקרנות האדירה לחיי המזרח ולכתוב כתיבה המתארת את המזרח האותנטי, ומצד שני, כאשר כתבו כתיבה מימטית כזאת, הם גנֻּּוּ בדיוק בשל החסך הצורני בכתיבתם. שיח זה חילחל גם אל האופן שבו הבינו הסופרים עצמם את יצירתם ועיצבו אותה, וסלל את דרכם אל הצורה הספרותית הגמישה, המשוחררת יותר, כביכול, של הפרוזה, ובייחוד אל הרומן, וכמה מאותם סופרים מזרחים היו בין חלוצי הכתיבה הרומניסטית העברית בארץ־ישראל. בתוך כך, על אף מעמדם הפריפריאלי בספרות המקומית, חושפת הקריאה ביצירותיהם — לצד הדיאלוג הביקורתי שהתנהל סביבם — כמה מהצירים האידיאולוגיים המכוננים של הספרות העברית המקומית.

    לעמוד הספר


    "נכון – כתב עת לאוטופיה ולדיסטופיה בספרות", גיליון 8 | עורך: אורציון ברתנא | הוצאת נכון | 54 שקלים | אפריל 2022

    מתוך מאמר המערכת לגיליון 8 מאת אורציון ברתנא:

    "כל בן-אנוש מסתכל על הקיום – הן על הקיום כמושג והן על הקיום האישי – כמורכב, באופן כללי, משני חלקים שמשלימים זה את זה: החלק הראשון, העיקרי, הוא זה שיש ביכולתי להבין, להשיג, להיות בו;  והחלק השני הוא זה שאני יכול להשיג במידה מסוימת אבל לא להיות בו או לא להיות בו כרצוני; החלק השני הוא יש שאני יכול  לשער את קיומו, להרגיש משהו בקיומו, אבל לא להבין אותו, להתקיים בו, לשלוט בו.

    בן-אדם יכול לראות את הלא-ידוע בקנה המידה האנושי, ולחשוב על ההליך אל הלא-ידוע כהתפתחות לקראת תכלית; כך הלא-ידוע נתפש כניתן להיות מוערך על פי היגיון שעל-פיו הדברים השתנו-התפתחו בעולם שמוכר. לעומת זאת, בן-אדם יכול לראות את ההשתנות אל הלא-ידוע כלא-ניתנת להערכה, וכי ההליכים שכבר מוכרים לבן-אנוש אינם בהכרח כלים לצפות בהם את העתיד.

    מטרתו של כל בן-אנוש, מטרת כל מערכת אנושית – להגדיל את החלק שניתן להבנה, שנרכש וקיים, ולהקטין את החלק שמעבר לי, זה העמום, שאולי יש בו הבטחה ובוודאי יש בו איום."

    משתתפים בחוברת: ירון אביטוב * שגיא אלנקווה * בארי אלצופין * רן ארד * אלי אשד * מיכל בלומנפלד שגיא * מיכאל בן אבו * אבנר הנמן * ליאור וינשטיין * ישי ויסמן * רן יגיל * אלי יונה * עמנואל לוטם * אוהד עוזיאל * תאי עטר * צדוק עלון * גיא פינקלשטיין * שגיא פלד * מורן קבסו * אור רוזנברג * גיא שקד.

    לעמוד הספר


    "בית, עץ, געגוע" | דפנה חיימוביץ' | כנרת זמורה דביר | עורכת: מגי אוצרי | 236 עמ' | 98 שקלים | 2022

    "אבל למה אימא לא באה לבקר אותי? אמרו שהיא לא מרגישה כל־כך טוב, אבל זו לא מחלה, אז מה זה? 'כשתגדלי תביני,' ככה אמרו לי.

    ואם היא לא תבוא אף פעם? אולי היא כבר לא רוצה אותי?…ואולי היא עוד כועסת עליי שהוצאתי את הצימוקים מהעוגה שהכינה בשבת לאורחים?"

    בשקט ובסערה, ברוך ובעוצמה, בקול ייחודי, מעודן ועשיר, מגולל הרומן "בית, עץ, געגוע" את סיפור חייה של חדווה, משנות החמישים של המאה שעברה, עד ימינו. החל מילדותה במושבה כבת לאב שאיבד את הוריו בשואה, דרך המעבר בתחנות החיים: נישואין, הורות, שבר בזוגיות, וכלה בהתמודדות עם הגירת ילדיה הבוגרים לארצות אחרות. במסעה הנפשי והגיאוגרפי מיטלטלת הגיבורה בין זיכרונות, אהבות, עימותים ונטישות, וחווה פגישות מפתיעות ברחבי הארץ והעולם, וכל זאת תוך התמודדות עם ה"קלקולים" בחייה.

    "בית, עץ, געגוע" היא יצירה חשובה ובשלה, המפליאה למזג בתוכה צחוק ועצב, מציאות ודמיון, אכזריות וחמלה. זהו סיפור פרטי, אך מתוכו מפעפע וגולש סיפורו של דור וסיפורה של הישראליות כולה.

    לעמוד הספר


    "אנדריאס איזה יופי!" | איתמר לוי | פרדס הוצאה לאור | עורך: יגאל שוורץ | 203 עמ' | 88 שקלים | 2022

    באמצע חודש יולי 2017 סגרתי את חנות הספרים שלי, ועברנו, זוגתי ואני, לנצרת, לביתם של נסרין ולוקאס, כדי לכתוב את ספרי 'ספר תולדות ישוע'. אחד משני החדרים ששכרנו הפך לחדר עבודה, ובו שוכנו המחשב הנייד וכל עשרות הספרים שאגרתי על ישו ועל הנצרות. את שולחן העץ הקטן הצמדתי לחלון הפונה לחצר הקדמית, וכך ישבתי שעות ארוכות, מביט החוצה, והמחשבות קופצות מנושא לנושא. עדיין לא כתבתי ולו מלה אחת בספרי החדש. עדיין לא ידעתי שלוקאס, נער נוצרי דובר עברית בן עשר מנצרת, עומד למלא את כל זמני ומחשבותיי. בין הפגישות השבועיות שלי עם לוקאס, במקום לקרוא על נעוריו של ישו, קראתי ספרים המתארים ילדים בעלי חריגות כלשהי. אינני רופא או פסיכולוג, ומעולם לא למדתי מקצוע המכשיר אותי לאבחן או לטפל. איני מסוגל אפילו להסביר את מצבו של לוקאס. האם הוא חריג? האם הוא אוטיסט או פגוע מוח? האם זה בכלל חשוב? אינני מתכוון לפרש את מעשיו, את מבטיו, את המשפטים עליהם הוא חוזר שוב ושוב. אני כאן כדי לספר לכם על חברי הקטן והמיוחד, על עולמו המסתורי והנפלא, על המצאותיו הלשוניות, על הפגישות בנות השעה שקיימנו במשך שנה, על שיחותיו אתי, על האהבה הגדולה שצמחה בינינו.

    לעמוד הספר


    "חדר החושך של דמוקלס" | וילם פרדריק הרמנס | עם עובד | תרגם מהולנדית: רן הכהן | 384 עמ' | 98 שקלים | 2022

    בימיו הראשונים של הכיבוש הנאצי בהולנד, בחנות הטבק של אוֹסֵואָוּט סמוך לעיר ליידן, צץ פתאום קצין ששמו דוֹרבֶּק. האיש דומה דמיון מפליא לאוֹסֵואָוּט, רק שערו כהה ומראהו נועז. דורבק מגייס את אוֹסֵואָוּט לשלל משימות מסוּכָּנות נגד הגרמנים: פיתוח תמונות ומסירתן, הסתרת סוכנים בריטים ואפילו רצח משתפי פעולה עם הנאצים. מיהו דורבק זה ומנין הופיע, וכיצד קורה שאחרי המלחמה מואשם אוֹסֵואָוּט דווקא בבגידה במולדת? האם יעלה בידו של אוֹסֵואָוּט להוכיח שהיה בצד הנכון — או שמא זיכרונו מתעתע?

    "חדר החושך של דמוקלס", מן הרומנים המכוננים על מלחמת העולם השנייה, מעלה שאלות על זהויות וכפילים, על אידיאליזם ואופורטוניזם באהבה ובמלחמה, על כוונות טובות ועל אשמה, ובראש ובראשונה על הידיעה ומושג האמת. הוא נקרא הן כעלילה בלשית מותחת, הן כסיפור פסיכולוגי, והן כרומן פילוסופי שבו חוסר היכולת להכיר את המציאות מביא לידי כך שגם את העבר אי אפשר להכיר.

    וילם פרדריק הרמנס הוא אחד מסופריה הגדולים של הולנד. חדר החושך של דמוקלס הוא מפסגות יצירתו וקלאסיקה מודרנית; יצירת מופת חדה כתער, שמאתגרת את המחשבה ואת תפיסות המוסר גם כיום, לא פחות מאשר בזמן כתיבתה.

    לעמוד הספר

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.


    כתבות נקראות

    יום אחד בחודש מאי

    אתי בן זיו
      הוא יצא מבין הברושים הגבוהים ושאל: מי האמא? הראיתי, והוא...

    סוד הקסם הברנרי

    נורית גוברין
    100 שנה לרצח ברנר מדוע ברנר עדיין כאן ועכשיו? מהו סוד...

    פּוּרִים בְּעִידָּן הָקוֹרוֹנָה

    אהובה מי-טל
    פּוּר נָפַל בְּשׁוּשָׁן הַבִּירָה עֵקֶב הַ"קוֹר" לֹא שִׁירָה, לֹא רִנָּה מַסֵּכָה...