המומלצים של יוני 2021
"הרג קומנדטורה" | הרוקי מורקמי | תרגום: שאול לוין | כנרת זמורה-דביר | 2020
כולנו נושאים במהלך חיינו סודות שאיננו יכולים לגלות.צַייר דיוקנאות בן שלושים ומשהו בטוקיו נזנח בידי אשתו ומוצא את עצמו תקוע על הר בביתו המבודד של צייר מפורסם. הימים חולפים. הוא מעביר את הזמן בציור, בהאזנה למוזיקה קלאסית ובשתיית ויסקי בערבים. אבל אז הוא מגלה ציור מוזר בעליית הגג, ופותח בבלי דעת מסע מסתורי לגילוי־עצמי שמעורבים בו צלצול פעמון חידתי, נערה בת שלוש־עשרה מבוגרת לגילה, ניסיון התנקשות בפקיד נאצי ועולם תחתי רדוף רוחות. הרג קומנדטורה הוא מפגן אדיר של אהבה ובדידות, מלחמה ואמנות, פרי עטו של אחד מגדולי הסופרים בימינו. הרוקי מורקמי, סופר ומתרגם יפני, נולד בקיוטו ב־1949 וכיום מתגורר בקרבת טוקיו. יצירתו הענפה תורגמה ליותר מחמישים שפות, והוא תירגם ליפנית סופרים מערביים חשובים. מורקמי זכה בפרסים ואותות כבוד רבים, בהם פרס הנס כריסטיאן אנדרסן לספרות, פרס פרנץ קפקא ופרס ירושלים.
"ככה זה בדיוק קרה?" | שאול אריאלי | ידיעות ספרים | 2021
כולנו גדלנו על כמה מיתוסים מכוננים הקשורים ל"סכסוך". מי לא יודע שעַם ישראל המפוזר בגולה, "עַם ללא ארץ", חזר לארץ ישראל שהיתה כמעט ריקה מאדם, ממש "ארץ ללא עַם"?… שְאַל כל תלמיד בית-ספר ויַגֶּדְךָ: בכל המלחמות היינו תמיד "מעטים מול רבים" – ולֵךְ תתווכח עם אמונות. ובכל זאת: האם באמת "ככה בדיוק קרה"? האם באמת
- אין עם פלסטיני?…
- ההתיישבות היהודית קבעה את גבולות ישראל?…
- המופתי ומדינות ערב אמרו להם לברוח?…
- היהודים רצו לעלות לארץ ישראל והבריטים מנעו זאת מהם?…
בספר הזה בוחן שאול אריאלי 12 מיתוסים ישראליים הקשורים לסכסוך במבט מפוכח ומעורב כאחד. לא מדובר ב"ניפוץ" מיתוסים: "בכל מיתוס יש גרעין אמת שבגללו אי-אפשר להפריך אותו כשקר גמור", הוא אומר, "אבל את הגרעין הזה עוטפת הילה מעצימה של בדיה, שיוצרת מעטפת של טיעונים ופרשנויות מוּטוֹת". בפרקי הספר "מקלף" אריאלי באופן שיטתי, מוסמך – והוגן – את שכבות הבדיה מעל המיתוסים, ומראה לאיזו מטרה הן שימשו (ומשמשות עד היום). כל פרק בספר נפתח בסיפור קצר, מעין "מיתוֹסיפּוּר", שעלילתו היא אומנם בדיונית אבל מבוססת על עובדות היסטוריות. הסיפור מאפשר כביכול להרגיש "איך מיתוס עובד", אבל המשכו ועיקרו של כל פרק מוקדש לניתוח היסטורי, מדעי, הנסמך אך ורק על עובדות מבוררות. זהו ספר המשלב חוויית קריאה עם הרחבת ידע, ספר שמאפשר ראייה חדשה של ההיסטוריה שלנו. כמו שאמרנו: מבט מפוכח ומעורב.
"מעבר לים" | תמר רותם | הוצאת שוקן | 2021
באוגוסט 1920 יוצא נחום גוטמן בן העשרים ושתיים מתל אביב, העיר העברית הראשונה, לבירות האמנות והתרבות של אירופה, שאך זה הקיצה מחלום הבלהות של "המלחמה הגדולה". גוטמן הוא בנו של הסופר ש. בן ציון, אך אף שגדל מוקף בסופרים ואנשי רוח אמצעי הביטוי שלו אינם המילים, אלא העין המתבוננת והיד המציירת. משחר ילדותו הוא מבקש להיעשות לאמן; זו משאת נפשו, מטרת נסיעתו, והוא חותר להגשימה. חמש השנים שעשה בווינה, ברלין ופריז הן המסד לאמנותו ולהכרה הציבורית הגורפת שזכה לה כאמן ישראלי חשוב, אך הן מוזכרות רק ביעף בביוגרפיות המוסמכות שנכתבו עליו. תמר רותם חקרה לעומק את המכתבים המשפחתיים הרבים שהשתמרו מאותן שנים, וכן תעודות ומסמכים נוספים, וגילתה אוצר בלום. את ממצאיה שזרה ליריעה רחבה, מרתקת ומעוררת השראה.
בעברית עשירה ורבת רבדים היא מסרטטת ברגישות את דיוקנו של איש צעיר כאמן מתחיל. הקור האירופי, תנאי המגורים הקשים, חסרון הכיס המתמיד והספקות העצמיים הם לחם חוקו, כמו גם לבטיו בנוגע לזהותו האמנותית, געגועיו למשפחתו וכמיהתו להצלחה ולהכרה. תוך כדי ציור התמונה האינטימית של חייו, מתבהרת גם התמונה הרחבה של עולם האמנות והספרות העבריות בגולת אירופה, שעל רקעה זוהרות דמויות נפיליות כמשורר הלאומי ח.נ. ביאליק, מייסד "בצלאל" בוריס שץ, הסופר ש"י עגנון ואחרים. לאט־לאט כובשת את הסיפור דמותה של פ"פ, אהובת האמן. פרשה נסתרת ומפעימה זו, המאירה את דמותו של נחום גוטמן באור חדש, התגלתה במהלך הכתיבה בעקבות תחקיר מאומץ וראשון מסוגו.
"העץ" | ג'ון פאולס | תרגום: עידן לנדו | אסיה | 2021
ממואר פילוסופי מעורר השראה, שמתחיל כחשבון נוקב עם אב הסולד מהטבע הפראי, וממשיך למדע ולאמנות בתרבות המערב, שהקימו חומות של ניכור בין האדם לבין הטבע. הסופר ג'ון פאולס משוטט בין נופי ילדותו, ציורים ויערות, ומוביל אותנו למסע אל מסתרי הכתיבה, הנמשלת כאן לשיטוט ביער, ואל העצים של חיינו – אלה שפסחנו עליהם מבלי משים, ואלה שעוד נפגוש, יש לקוות, כמי שהתעוררו מתרדמה עמוקה. פאולס מזכיר לנו את ההנאה שבללכת לאיבוד, את היופי בגנים – ובדמיונות – שאינם גזומים, ואת העונג חסר התכלית שבהיעדר כל תוכנית שהיא, בחיים כמו באמנות. הוא מפציר בנו – ומאתגר אותנו – להטות אוזן אל "האיש הירוק" בתוכנו, ולאמץ אל ליבנו את האינטואיטיבי, הבלתי צפוי, שחומק מכל מדידה או הסבר. חיתוכי עץ – אהרון ג'ונסון.
"מבריאה כרונית" | אירית קדם | עמדה | 2021
הספר היפה הזה של המשוררת אירית קדם "מבריאה כרונית" הוא לא על חולי או על הבראה בהכרח. הוא על החיים של כל אחת ואחד מאיתנו, ועל איך אנו בוחרים לחיות אותם על פני הרצף הזה, מן הבחירות הקטנות ביותר ועד לבחירות הגורליות, תוך התמודדות מתמדת עם מה שתלוי בנו ועם מה שאין בכוחנו לשנות.
אפלטון רצה לגרש מהפוליטיאה, המדינה האידיאלית שלו, את המשוררים, כיוון שהם בודים דברים וממציאים שפה ועולמות; אבל את הספר הזה של אירית קדם, אני מניח, היה מאמץ אל לבו. כי מעבר לשימוש האסתטי במילים, ויש כאן לא מעט שירים מקסימים, הספר הזה ייחודו ביַשרותו. הוא מביט לקורא ישירות בעיניים ואומר לו את הדברים נכוחה, ללא כחל וסרק.
תגובות