close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המומלצים

    מערכת סלונט | המומלצים | התפרסם ב - 12.07.18
    המומלצים של חודש יולי 2018

    ביבליומאניה | פלובר, אוזאן, מנגל

    תשע נשמות, תרגמו: אנמרי בארטפלד ומיכל שליו, 2018 

    ביבליומאניה. אסופה מרתקת

    אם הגעתם לקרוא מילים אלה, סימן שספרים מעניינים אתכם. זה כשלעצמו סיבה טובה לסיפור – הלא כך? אבל מה ערכו של סיפור? מה ערכו של ספר? האם כובד המשקל מונח על המילים עצמן, או על ההילה הפרשנית? או שהקסם הוא בכלל בלחש המכשף של הדימויים – שמאז ומתמיד מהפנט רבים, ומחולל בנפש תמורות הנראות לא הגיוניות? בכל זה עוסק הספר “ביבליומאניה” של הוצאת תשע נשמות. בספר אוגדו שלוש יצירות שמדברות על האהבה לספרים, הקנאה לספרות שאין לנו, המרדף אחר הספר הנדיר וכו’. את אחת היצירות המרתקות באסופה כתב, בהיותו בן שש־עשרה, גאון הספרות גוסטב פלובר – מי שלימים כתב את היצירה “מאדאם בובארי” – עליה כזכור הועמד למשפט. האסופה נקראת בגמיעה אחת, כשלוק מים קר בשרב, ותפקידה הוא לגרות את אהבת הקריאה דרך קריאה על קריאה.

     

    לעמוד הספר

    תקלה בקצה הגלקסיה | אתגר קרת

    כנרת, זמורה־ביתן, דביר, 2018

    אתגר קרת. האימה והצחוק שלובים זה בזה

    אפשר לומר שהקסם הסוריאליסטי והאבסורדי הם לב ליבו של הרעיון הספרותי של אתגר קרת. גם בקובץ סיפוריו השישי, “תקלה בקצה הגלקסיה”, מחלל קרת את עולם גיבוריו האבסורדי, שנע בין בדידות החיים לבין הפנטסטיות הסיפורית. בין אם הוא יורה את גיבוריו מתותח של קרקס כדי להזרים את אדרנלין החיים, ובין אם הוא מצייר איש מתאבד כגיבור־על – המשותף לכל הסיפורים הוא ההתבוננות ביצר החיים העומד נפיץ מול שאלת הקיום. ואולם, בניגוד לסיפורים הקצרים הידועים שלו (למשל “לשבור את החזיר”), שקנו לו שם עולמי, הפעם הממד הדידקטי שלהם סמוי, ובחלקם אף נעדר כליל. יחד עם זאת, בין הסיפורים משתוללת תנועת ביקורת חברתית, שככלות הכל, היא ההופכת את קרת למרתק. יש שיטענו שקרת חוזר על עוד מאותו דבר עצמו, אך אין בכך חולשה. קרת לא מציע פתרון באף אחד מסיפוריו, ובכך כוחו. האימה והצחוק שלובים זה בזה כְּמַרְאָה לתרבות שמכות בה בדידות ואבסורד.

    לעמוד הספר

    עצור – אין גבול! | עורכים: הני זובידה ורענן ליפשיץ

    ידיעות ספרים, 2017

    עצור! יש גבול או אין גבול – זאת השאלה

    ישראל היא מופת לפרדוקס גבולות. מצד אחד מפרידה חומה בינינו לבין הפלסטינים בחלק מסוים של המדינה, מצד שני אין גבול מדיני מוסכם ואחיד – כך שכל מפה מציירת גבולות מדומיינים שונים. ספר העיון “עצור – אין גבול!” מנסה לשרטט באמצעות שורה של מאמרים, את האבסורד שבין שבעים שנות קיום מדיני ישראלי, לבין חוסר היכולת או הרצון, לתחום את הקיום בגבולות ברורים. מהספר עולה כי גבולות מעורערים אלה חודרים לכלל שכבות האוכלוסייה הישראלית, ומתעצבים עד היום זה בצל זה. ככל שהגבול הגיאוגרפי מעורער ולא מוגדר, כך ממשיכים להשתנות לרעה גם הגבולות בין המדיני לביטחוני, בין האישי לציבורי, בין המגדרים וכו’. המאמרים המאוגדים בספר מבקשים פתרון: הצבת גבולות ברורים. בכך ימוגרו כליל תופעות של התרחבות פערים חברתיים בין הקבוצות השונות בישראל. ד”ר הני זובידה הוא מרצה בכיר למדע המדינה, פעיל חברתי וחוקר את נושא ההגירה והפליטים. פרופ’ רענן ליפשיץ הוא אמריטוס באוניברסיטת חיפה. מחקרו עוסק בקבלת החלטות נטורליסטית ולמידה ארגונית.

    לעמוד הספר

    אני אמא והבית הלאומי | עופר מיכאל (מייקל)

    עולם חדש, 2017

    זיכרונות אישיים שזורים בהיסטוריה הלאומית

    אני, אמא והבית הלאומי הוא ספרו השני של מיכאל (מייקל) עופר אשר הגיע עם משפחתו  בשנת 1936 לשכונת רחביה שבירושלים, כשהוא בן שנה.  כשהיה בן עשר נשלח לקיבוץ בית אלפא והתחנך במוסד הקיבוצי גלבוע. בעצמו עסק בחינוך ובהוראה בקיבוצו, בית אלפא ובמכללה האקדמית אורנים.

    גיבור הספר עובר מסע בתוך מערכות עליהן למד דרך מכתבי האהבה הרבים שקיבלה אמו, ומגלה את עולם הקשרים שקיימה לאורך חייה. הדמות של האישה היפה והחזקה המתוארת במכתבי האהבה של המחזרים היא היא דמות האם כפי שהיא מצטיירת בזיכרונו, ועליה הוא כותב.

    כך מביתו שלמרגלות הגלבוע, הסופר חוזר אל מחוזות ילדותו ונעוריו בשכונת רחביה בירושלים של שנות הארבעים. בין צרורות המכתבים הוא נחשף אף לקשרים מפתיעים עם דמויות ידועות על רקע הקמת המדינה, אלה מאירים מחדש את זיכרונות הילדות ואת יחסיהם של אביו ואמו עימו ועם אחיו.

    לעמוד הספר 

    התמימוֹת | סילארד רובין 

    עם עובד, מהונגרית: דוד טרבאי, 2018

    התמימות. העורך המשיך לאחר מות המחבר

    התמימות הינו רומן בלתי גמור, כעין חידה הפרושה על פני דוקו-פשע פואטי, יצירה ספרותית שנקראת בנשימה עצורה. היצירה נערכה לאחר מותו של המחבר בידי העורך יוז’ף קרסטשי, שמסביר כי המבוא וחלקו הראשון של הספר הם יחידה יחסית קוהרנטית, בעוד שאת החלק השני והשלישי, ערך רק לאחר מות של המחבר מתוך חומרים שנמצאו בעיזבונו.

    הפרשה המתוארת, מהאכזריות בתולדות הונגריה, מתרחשת בימיה החשוכים של הדיקטטורה הסטליניסטית, כאשר חמש ילדות בנות אחת עשרה עד שלוש עשרה נעלמות. תושבי העיירה מבוהלים ומפיצים שמועות, האחת גרועה מהאחרת. לאחר מספר חודשים פושטת המשטרה על בית ומוצאת את הגופות של הנערות, שהושלכו ערומות לבאר.

    סילארד רובין עסק בפרשה יותר משלושה עשורים מחייו, הוא נפגש עם מאות דמויות כולל אמה של הרוצחת-לכאורה, שעדיין נמצאת בכלא, כשהוא משתמש בתעודת העיתונאי שלו לדובב כל אחד ואחת.

    לעמוד הספר

     

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 1
    • 0
    • 1

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    אֱלֹהֵי הַסַּכִּין

    ליאת רוזנבלט
    תּוֹלְעֵי מֶשִׁי מִתַּחַת לַבָּשָׂר מָה, סַכִּין מָה שׁוּב אַתְּ רוֹצָה לַחְרֹץ...

    משירי הילדים של חיים נחמן ביאליק

    חיים נחמן ביאליק
    משירי הילדים של חיים נחמן ביאליק, מתוך הפרויקט של בן-יהודה

    בכל זאת היא זונה

    איציק אביב
    בהיותי ילד ביקשתי לבדוק את אגדת אלדין. באין רואה מירקתי את...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית