המומלצים של אפריל 2023
"אנחנו אנשים חדשים" | עפרי אילני | עריכה: שרון רוטברד | עיצוב: סטודיו דרום, מדלן כהן | על העטיפה: AES+F / Detail of Action Half-Life, Episode | הוצאת בבל ומשכל | 266 עמודים | 98 שקלים | 2023
בשביל רבים מאיתנו, העולם שבו אנו חיים הוא ארץ זרה. ילידי המאה ה-20 חשים כמו במציאות שכלליה השתנו, ורקמת החיים בה נפרמה בחלקה הגדול. ההוויה שבתוכה גדלנו התנדפה. אנו חיים תחת שמים חדשים, בארץ חדשה. הקרקע שאנחנו עומדים עליה כבר אינה אותה קרקע שעליה צמחה המחשבה של שנות השבעים, או אפילו שנות התשעים. העולם משתנה כל הזמן, ונדרשת הבנה של העכשווי המזהה את הכוחות הפועלים בהווה. אם להגדיר את המשימה הכללית של ספר זה, הרי היא לכוון את תשומת הלב לשינוי שעברנו. כמו גיבורים של סיפור מדע בדיוני שעברו שינוי פיזיולוגי בהשפעת נחיתה בפלנטה מרוחקת, עלינו להכיר בכך שהפכנו לאנשים חדשים. כעת עלינו לסייר בעולם שנגלה לעינינו ולנסות להבין באמצעותו את התמורה שחלה בתוכנו; ובד בבד, להתבונן במפלצות החדשות שצמחו מסביב.
המאמרים שבאסופה זו עוסקים במגוון רחב של נושאים מתחומי התרבות, הפוליטיקה, האקולוגיה, התיאולוגיה, המיניות, הטכנולוגיה, ועוד. מה שעובר כחוט השני ברובם הוא הניסיון לאפיין אותו יצור חדש שנוצר והתעצב בתוך הרחם של תקופתנו: האדם החדש של המאה ה-21. אנחנו אנשים חדשים כולל מאמרים שטרם התפרסמו, וכן מאמרים שהופיעו בגרסה קודמת במוסף הארץ, ורואים אור בשינויים קלים.
עפרי אילני הוא היסטוריון, עיתונאי ועורך. כותב את הטור "תחת השמש"; במוסף הארץ, ועורך המגזין ״הזמן הזה״ של מכון ון ליר.
"ההיסטוריה הסודית של היהדות" | אילון גלעד | עריכה: ארז רווה | תצלום על העטיפה: עיצוב הסביבון, גרשי אומנות בכסף | עם עובד | 320 עמודים | 98 שקלים | 2023
כיצד נוסדה הדת היהודית? אילו אירועים היסטוריים הביאו להיווצרותה? האם מקורם של סיפורי המקרא בעובדה היסטורית או שמדובר באגדות יפות ותו לא? במילים אחרות – מה קרה באמת?
זה שנות דור האמינו החוקרים כי המענה לשאלות האלו לא יימצא לעולם, שכן מרבית הטקסטים והשרידים מימי קדם כה עתיקים וחסרים שאיש לא יוכל לעולם לגשת אליהם ולהפריד מיתולוגיה מהיסטוריה, בדיה ממציאות. בספר זה החוקר אילון גלעד מציג תאוריה חדשה, שמערערת על התפיסה הזאת. הוא מתאר כיצד שינו כלי מחקר מודרניים ותגליות רבות את ידיעותינו על ימי המקרא מקצה לקצה ומצביע על כך שראשית הדת היהודית אינה עתיקה כלל כפי שחשבנו. בראי המידע החדש גלעד מציג ניתוח מקיף ומרתק של המקורות ובצידו מסקנות מרעישות ומרחיקות לכת. כל פרק בספר עוסק בחג או במועד ולשאלות המהותית שבמרכזו: מי הגה את השבת; מדוע נדרש יום הכיפורים; או מי כתב את התורה. הניסיון לענות על שאלת המפתח יעורר בתורו שאלות נוספות. כך, כבסיפור בלשי, יצורפו פרטי הפרטים ונגלה, טפח אחר טפח, את התמונה במלואה, את המקורות האמיתיים של דת משה וישראל.
אילון גלעד הוא חוקר, בלשן ומחבר, בוגר אוניברסיטת תל אביב. טורו "מהשפה פנימה", המתחקה אחר מקורות השפה העברית, זוכה להצלחה רבה זה עשור. העניין הרב בטוריו על ראשית היהדות הביא לכתיבת ספר זה.
"עיר בלי יהודים" | הוגו בטאואר | תרגום מגרמנית: חנן אלשטיין | אפרסמון ספרים | 152 עמודים | 88 שקלים | 2023
ומה אנושית יחידה, מן האוניברסיטה עד בית הקפה "בֶּלָרִיָה", הקיפה את בניין הפרלמנט היפה, השלֵו והאצילי. נראָה כי וינה כולה התכנסה ביום זה של חודש יוני, בשעה עשר בטרם צוהריים, כדי להיות שם, במקום שבו נועד להתרחש אירוע היסטורי, שאיש לא היה יכול לחזות את השלכותיו. בורגנים ופועלים, גבירות ונשים פשוטות מקרב העם, נערים מתבגרים וקשישים, בחורות צעירות, ילדים קטנים, חולים בכיסאות גלגלים – הכול שצף בערבוביה, צעק, דיבר על פוליטיקה והזיע. ופעם אחר פעם נמצא איזה משולהב כלשהו, שלפתע פצח בנאומים אל קהל הסובבים אותו, ופעם אחר פעם רעמה הקריאה:
"יהודים החוצה!"
כך נפתח הרומן של הוגו בטאואר שיצא לאור ב-1922 בווינה, שנה שבה המפלגה הנאצית היתה עוד בחיתוליה. אבל כידוע אידאולוגיות של גזע ועליונות הן לא תופעה חדשה.
רדיפת מיעוטים היא לחם חוקה של דיקטטורה (גם אם היא מוצגת בשם רצון העם) אך גם מאפייניה של חברה נכשלת. פעם זה ״יהודים החוצה״ ופעם ״ערבים החוצה״ או ״להט״בים החוצה״.
2023 – מאה שנים לאחר שראה אור, ונדמה שההיסטוריה משכתבת את עצמה עם ״רצון הבוחר״, בשם העם, מתן לגיטימציה לאידאולוגיות שנדמה כי אנחנו אמורים להיות הראשונים שלמדנו על בשרנו את הלקח מהן.
במציאות שהיא נטולת רומנטיזציה של המיעוט אך ספוגה באידאולוגיות הזויות הרדיפה וההדרה של המיעוט באשר הוא היא בעלת כוחות הרסניים לחברה ולמדינה שלמה.
ומכאן, חזרה אל הספר, אל עבר עיר וארץ בלי תרבות, בלי שוויון, בלי אפשרויות וזכויות שוות לכלל תושביה, שהשלטון, בשם העם, מחוקק חוקים מפלים ומכפיף את עריצות המחוקק. ומה לגבי המציאות?
"שביל הקוצים הסגולים" | הלנה יָגֵב־מור | עריכה: דנה שחף | קתרזיס הוצאה לאור | 330 עמודים | 78 שקלים | 2023
בנה של חנה עזב את הארץ. אולי לזמן מוגבל, ואולי לתמיד, היא לא יודעת. כל מה שהיא יודעת זה שעכשיו הוא רחוק ממנה ומשבילי הנגב שבהם גדל והתעצב. מרחק גיאוגרפי שמכתיב מרחק נפשי בלתי נסבל בין אם לבנה, ואולי זה בעצם המרחק הנפשי שנפער עם השנים שאפשר את המרחק הגיאוגרפי. מדוע עשה לה את זה? כיצד הילד שרגליו חרשו את הארץ מצליח להיפרד ממנה כל־כך בקלות? השאלות מציפות את חנה והיא מתקשה לתפקד. עליה לעשות מעשה.
״שביל הקוצים הסגולים״ הוא סיפור של דור. לא הדור הצעיר שעוזב את הארץ, אלא דור ההורים שנשאר מאחור. דור שנע בין געגוע וכאב להבנה ותקווה לעתיד טוב יותר לילדיו. בקול אמיץ, חשוף וצלול נחשף ב״שביל הקוצים הסגולים״ צד שהישראליות ממאנת לגעת בו, ונראה שאין עוד דרך לברוח ממנו.
הלנה יָגֵב־מור נולדה למשפחה שמוצאה בפינלנד, גדלה בעומר ומתגוררת בתל־אביב. בוגרת בית הספר למשחק ניסן נתיב ודוקטור לאימונולוגיה מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים. פרסמה עד כה שני ספרים: ״סיפורי עץ הדעת״ (חרגול, 2000) ו״משל התאנה״ (הקיבוץ המאוחד, 2008). ״שביל הקוצים הסגולים״ הוא ספרה השלישי.
"כפר קץ הייסורים" | רחל מדר | עריכה: מוריה דיין קודיש | ציור על הכריכה: Paul Nash, The Menin Road, 1919 | עמדה | 71 עמודים | 68 שקלים | 2023
אסון גדול, הנורא מכל האסונות, פוקד את האנושות. בעקבותיו, הסדר הישן של העולם מתמוטט ומתפרק, ומרבית הערים הגדולות ננטשות. בני האדם גוועים מרעב וממחלות, אחרים שהצליחו לשרוד נותרים בקהילות מפוזרות. בקהילת היהודים בירושלים נולדת תינוקת בעלת שיער צהבהב-עכבּרי ועיני אזמרגד בשם חימֵנָה. בהגיעה לגיל ארבע-עשרה בורחת חימנה למדבר וחווה חזיונות פלאיים, מהם עולה כי היא מיועדת לתפקיד רב-משמעות. עליה לבקר את קהילות האדם הנידחות, לכתוב את סיפורן ולתת שם וצורה לאנושות בעידן פוסט-אפוקליפטי.
מלווה ב"ספר המושבות" – ספר המתאר את המתיישבים החלוצים – ובחתול בר שמלווה אותה במסעותיה, היא יוצאת לתור את שרידיו של העולם הישן. בדרכה היא נפגשת, בין השאר, בסוחרת הוויברטורים העורגת לרובוט שלה; בקהילת נשים נסתרת המנסה לצייר את מכלול האהבה; במעבדה היונקת פרודות של תודעות מן המוחות המחוברים אליה; במושבה אשר גיבוריה קבורים זקופים כעצים; ועוד.
רחל מדר, ילידת 1954, נולדה בקיבוץ מלכיה וגדלה במושבה ראש פינה. חיה בגליל במושב ארבל. בעלת תואר שני במסלול גיאוגרפיה וסביבה של אונ' חיפה. ספריה הקודמים: "שירת האדמה", 2013, הוצאת שופרא לספרות יפה; "הו מי או סתה", 2016, הוצאת ספרי עתון 77; "רומן קווקזי", 2020, הוצאת הורדוס; "מילה בתוך הרפרוף", 2021, הוצאת אש קטנה 77.
תגובות