המומלצים של אפריל 2020
"88" | סיון שיקנאג'י | הוצאת לוקוס | 2019
גבר שצריך להרוג אריה לפני שיוכל להתחתן, אישה שחולמת אסונות לפני שהם מתרחשים, מרגל שכלוא בסיפור הכיסוי שלו, נהג רכבת שנשים מתאבדות על מסילותיו, אישה שפוגשת את אימהּ המנוחה בבית קפה, אח שמשחזר את אחיו המנוח בתוכנת מחשב – אלה רק כמה מהגיבורים בפרוזה הייחודית של סיון שיקנאג'י. 88 מילים – זה הכלל. לפניכם 88 סיפורים שכל מילה בהם מדודה, אין שום משפט מיותר. עם האתגר הצורני הזה שיקנאג'י יוצרת נרטיבים עגולים, משובצים באבחנות על העולם, על זוגיות, על הקרובים לנו ועל אובדנם, וממחישה בכך את מעגל החיים האינסופי.
"אנטומיה של רצח עם" | עֹמר ברטוב | עם עובד | 2020
יותר מארבע מאות שנה הייתה עיר הסְפר בוצ'אץ' – הנמצאת היום באוקראינה – ביתם של פולנים, אוקראינים ויהודים; ואלה לצד אלה חיו בהרמוניה יחסית. במלחמת העולם השנייה טבחו הגרמנים וסייעניהם ממשטרת אוקראינה את כל האוכלוסייה היהודית של העיר, ולאומנים אוקראינים עקרו את שכניהם הפולנים מבתיהם. התפיסה המקובלת היא כי ראשיתו של טיהור אתני בהשתלטות של מנהיג פוליטי זדוני שמפעיל עוצמה צבאית חסרת רסן. ההיסטוריון עֹמר ברטוב סותר באנטומיה של רצח עם גישה זו ופורס עלילה שתחילתה רגועה וסופה התפרצות של עלבונות, התעמרות והשפלות שבעבעו מתחת לקרקע שנים רבות. המרצחים אינם חולים פסיכופטים, אלא שכנים, חברים ובני משפחה המשתפים פעולה רצחנית עם סוכני השמדה הבאים מהחוץ. עֹמר ברטוב, שאימו גדלה בבוצ'אץ', נבר בארכיוני האזור וצבר אלפי תעודות ותצלומים שמאירים עיניים וחושפים תעלומות. הוא נעזר גם בעדויות של משתפי פעולה ומצילים והוציא מתחת ידיו מסמך מאלף אשר מתעד אנטומיה של פשע נורא. אנטומיה של רצח עם משנה את דפוסי ההבנה של השואה ואת צביונו של רצח עם בכלל. אך אין זה ספר שפניו רק אל חשיפת העבר. הוא מזהיר אותנו מפני הישנותם של תהליכים כאלה בכל מקום ואתר. הספר זכה בפרס יד ושם לספר מחקר בנושא השואה לשנת 2019.
"מבחר ואריאציות" | גבריאל מוקד | הוצאת דחק | 2020
דוד אבידן: הוואריאציות של גבריאל מוקד הן יומן קיומי… כמעט מערכת-חשבונאות של זכות-חובה בתחום אפשרויות התיוג העצמי בתוך מצבים, שהם תמיסה אמורפית של מיתוס ומהומה יומיומית… תרגילי סדר ספרטניים של אגו מורעב למִדרגי-עדיפויות בתוך מציאוּת, שכל מִדרגיה נתונים בהתמוטטות מתמדת… בקיצור טקסטים, מיוחדים וחשובים מאוד.
א. ב. יהושע: הוואריאציות של פרופ' גבריאל מוקד, שמונגשות עתה בכרך אחד, הן ניסוי טכסטואלי נועז, שככל שעובר הזמן מאז תחילת פרסומן, הן מוכיחות את הרלבנטיות שלהן לסחרחורת הפוסט מודרנית שבה אנו נמצאים. יש בהן תובנות קיומיות עמוקות, תוך שימוש באסטרטגיה לשונית וספרותית מהפכנית.
"ממזרח יתפרץ הר געש" | מתי שמואלוף | ספרי עיתון 77 | 2020
הגדרת הקול הפוליטי והתרבותי של הדור השלישי המזרחי יצרה קאנון חלופי לזה הישראלי. המשורר, הסופר והעורך מתי שמואלוף הוא בין הכוחות שהניעו את התהליך האמור, וליוו את "התפרצות הר הגעש" במילים פרשניות ליצירה החברתית והמזרחית. בליקוט מאמרים והרהורים מהעשור האחרון שמואלוף מציע מבט עומק בשירתם של ארז ביטון, ברכה סרי, אמירה הס, מירי בן־שמחון, רוני סומק, יעקב ביטון ועד משוררי ערס־פואטיקה; בספרות של רונית מטלון ושמעון בלס; באמנות של אלי פטל ויוסף ששון צמח; ובמוזיקה המזרחית לאורך הדורות ועד ימינו; בסרטים "מתחת לאף", "הגנב מגנב פטור, "ביקור התזמורת", "אז'י איימה" ו"המלכה חנטרישה" – זאת כדי להעלות מתוך אוקיינוס הבושה אבני חן שנשכחו מההיסטוריה בישראל. באמצעות התבוננות ביהלומי האמנות הוא מעמיד כתר קאנון עוצמתי של זוהר ויופי, שהולך ומקבל הכרה כחלק בלתי נפרד מהתרבות, הפוליטיקה, והכלכלה של החברה הישראלית. בזמן כתיבת ועריכת הספר, שמואלוף יצא לחיים חדשים בברלין; בריאיון שהוא עורך עם האמן יוסף ששון צמח, נכד לרב הראשי של בגדד, שמתגורר באמסטרדם, ובמאמר על התרבות העברית-גרמנית, מסתמן לעינינו השינוי הדיאספורי בזמן אמת – מכתיבה על הגירה, להגירה עצמה. לאחר שנים שבהן בחן את תרבות הוריו והקולקטיב המזרחי, נדרש שמואלוף להגדרת מיקומו מחדש – בתוך אירופה – כיהודי מזרחי.
"מכונות כמוני" | איאן מקיואן | תרגום: מיכל אלפון | עם עובד | 2020
"למטה, עדיין על אותו כיסא עץ קשה, המתין הצעצוע המסקרן שלי מתחת לשמיכה. אישיותו המשולבת הותקנה אחר הצהריים, בעודו ישן. ההרפתקה עמדה להתחיל." כשצ'רלי קונה רובוט מיוחד במינו – אדם מלאכותי ושמו אדם – ומציע למירנדה, האישה שהוא אוהב, לבחור לו יחד אישיות, הוא אינו מעלה בדעתו אילו השלכות תהיינה למעשיו. צ'רלי יגלה עד מהרה שאותו יצור חטוב ויפה תואר שניחן ביכולת עיבוד נתונים מרשימה, כושר למידה מופלא ומוסר מושלם, מוסיף עניין לחיים ומקל עליהם אבל גם מסבכם בדרכים לא צפויות. גם "אנושיותו" מוסיפה לתסבוכת. הוא יודע להתאהב – אם אכן זו אהבה, וכמו למירנדה, גם לו יש מה להסתיר. הימים ימי מלחמת פוקלנד, אבל איאן מקיואן, במיטב המסורת של סוגת ההיסטוריה החלופית, שותל בהם אירועים שלא היו, מחיה את אלן טיורינג וממית אחרים, וטווה עוד מעשייה מענגת, נפתלת, מעוררת מחשבה ומתאימה לימינו אלה ולימים שעוד יבואו.
תגובות