המומלצים של אוקטובר 2019
"מעשה אצילים" | טל שקד | ידיעות ספרים | 2019
בשנות ה-70, בקיבוץ בצפון הארץ, מנהלים בני והֵרה את חייהם האיטיים והשלווים לכאורה: היא פסנתרנית מבטיחה ילידת אוסטריה, שהייתה למורה למוזיקה בקיבוץ, הוא צייר מוערך שנמלט מאימת ההצלחה ועובד בחדר האוכל. אהבתם שקטה. כל אחד מהם שומר לעצמו את סודותיו. כאשר הרה מתבשרת כי תלמידתה המחוננת עלולה לעזוב אותה לטובת לימודים אצל ידיד לשעבר באקדמיה למוזיקה בחיפה, היא יוצאת לפעולה נחרצת שגוררת אחריה שרשרת אירועים מפתיעה. זהו ספרו השני של טל שקד (יליד 1985), בן קיבוץ עין חרוד מאוחד.
"כימיה" | וייקי ואנג | תרגום: אסנת הדר | ידיעות ספרים | 2019
במהלך העבודה על הדוקטורט שלה, מגלה גיבורת הספר שהאהבה שרחשה פעם למקצוע הכימיה היא יותר השערה ופחות מציאות. המחקר הכושל מייסר אותה, התקדמות עמיתיה מזכירה לה עד כמה היא מפגרת אחריהם בהשגת תוצאות, המנחה מיואש ממנה, הוריה הסינים, שכל חייה ציפו ממנה למצוינות, דורשים ממנה לקיים את כל התקוות שתלו בה, ואם לא די בכל אלו – החבר שלה לוחץ שתינשא לו. לראשונה בחייה מתעמתת הגיבורה עם שאלה שאין עליה תשובה בספרי לימוד: מה אני באמת רוצה?
"כמו שמספרים בהוליווד" | דייוויד בורדוול | תרגום: אמיר צוקרמן | עם עובד | 2019
חוקר הקולנוע הוותיק דיוויד בורדוול עונה לביקורות לפיהן הקולנוע האמריקאי העכשווי שונה בקיצוניות מהוליווד הקלאסית. האם סרטים עמוסים פיצוצים ממוחשבים, עריכה מסחררת וקרבות אין סופיים בין גיבורי על לחייזרים מובילים בהכרח לגיבוב דימויים חסר היגיון? האם בגלל הצורך למכור משחקי מחשב ומוצרים נלווים איבדו היוצרים את היכולת לגולל סיפורים לכידים כפי שידעו פעם, בעידן של "חלף עם הרוח" ו"קזבלנקה"? בורדוול מגיב על טענות אלה ומדגים כיצד מורשת הקולנוע הקלאסי עדיין משפיעה על הקולנוע העכשווי.
"כוחו של הכלב" | תומס סאווג' | תרגום: יעל אכמון | זמורה ביתן | 2019
האחים פיל וג'ורג' חיים זה ארבעים שנה בחווה מבודדת במונטנה של שנות העשרים. כאשר ג'ורג' נישא במפתיע לאלמנה צעירה, והיא ובנה מצטרפים לחווה, פיל מחליט להפוך את חייה לגיהינום. השלום המעורער בין שני האחים הולך וקורס. אבן הדומינו הראשונה נופלת, והאחרות בעקבותיה. אט־אט נפרשות בפני הקורא דינמיקה משפחתית גלויה וסמויה לצד התגלמויותיה המסוכנות והגואלות של האהבה. המחבר, תומס סוואג' (2003-1915), טיפח קריירה ספרותית לאורך חמישה עשורים ו-13 רומנים. פרט לכתיבה הוא עבד בשלל עבודות: בוקר, פועל חווה, עוזר לשרברב, רתך, אחראי בלימה ברכבת, חוקר ביטוח ומרצה לספרות.
"כי היום עובר: חיי עם יעקב שבתאי" | עדנה שבתאי | הקיבוץ המאוחד – הספרייה החדשה | 2019
היא היתה בת 15 והוא בן 16 כשנקשרו בשנת 1950; ועד למותו ב-1981 היו להם 31 שנים של חיים סימביוטיים, שלעתים דמו יותר לים סוער מאשר לחוף מבטחים. על שנים אלה מספרת אלמנתו של יעקב שבתאי בגילוי לב, בלי טיוח. איך נעשה הצעיר התמים, הילדותי ושופע החִיות סוֹפר מהפכני, ההופך במשמעות החיים בצל הנוכחות המתמדת של המוות ההולך ומתקרב, הולך ומשתלט? איך התהוו יצירותיו בהקשר של חיי היום יום שלו, עם המהמורות והמשברים? בספר נפרשים אחורי הקלעים של האירועים המשמעותיים בספרות העברית, מלוּוים במכתבים אישיים, בתוכניות עבודה ובמסמכים נדירים.
תגובות