המומלצים | שירים
"דבר מה נעלם" | טלי וייס | עמדה | 2021
שיר מתוך ספר שיריה השישי של טלי וייס:
כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא מַרְגִּישׁ, אֲנִי
מְחַטֶּטֶת בְּפִצְעֵי הֶעָבָר כְּדֵי לִמְצֹא אֶת מִי
לְהַאֲשִׁים.
כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא מַרְגִּישׁ
אֲנִי יוֹצֵאת לֶחָצֵר וּמִתְפַּלֶּלֶת
וְאָז חוֹזֶרֶת אֶל הַחֶדֶר וְשׁוֹכֶבֶת וּמְחַכָּה
לְקוֹל פְּנִימִי שֶׁשָּׁר שִׁיר עֶרֶשׂ לַפְּחָדִים.
כְּשֶׁאַף אֶחָד לֹא מַרְגִּישׁ
אֲנִי מְדַמְיֶנֶת
שֶׁהַגּוּף כֻּלּוֹ מֻרְכָּב מִלִּים וְהָאַהֲבָה שׁוֹמֶרֶת עַל הַפְּתָחִים.
"המשורר, הפרקליט ועקרת הבית" | בעז ברזלי | ספרי עיתון 77 | 2021
"המשורר, הפרקליט ועקרת הבית", ספר ביכוריו של בעז ברזלי, הוא ספר יוצא דופן של אדם יוצא דופן, שסיים לימודי תואר שני בספרות כשכבר היה עורך דין עתיר ניסיון בתחום המשפט האזרחי מסחרי. הכותב מצוי במתח קיצוני בין מילוי תפקידיו כעורך דין וכבעל משפחה לבין תשוקתו ליצור ונקרע בין מחויבויות החיים לבין הצורך לכתוב. כתיבתו של ברזלי אכן עוסקת במורכבותו של הקיום האנושי, אך במתכוון אינה חושפת את קוראיה להתחבטויות אקזיסטנציאליות הרות גורל, אלא חותרת לפשטות וישירות. הספר עשוי כקולאז’ קברטי עתיר סגנונות וניחן במידה בריאה של ציניות, שנינה והומור, שכן כותבו – שכילד וכגבר נחשב לא אחת כ'רגיש מדי' – מרגיש מחויב להטיל ספק, לנער ודאויות ולברר למה "אני הוא העצם הרועד הזה". (ד״ר אפרת מישורי)
"גירת הגמל" | רותי זוארץ | עמדה | 2020
יש משהו ממכר ומכשף בשיריה של רותי זוארץ. מתחשק לך לקרוא בם עוד וָעוד. השירים עולים אליך לגרונך מתוך הקיבה הפואטית שוב ושוב, ואתה לועס אותם ודש בהם. לא הספקת לבלוע אחד, ארוך או קצר, ומייד צץ לו אחד נוסף. כי זוהי דרך הכתיבה של זוארץ, היא חיה כשהיא כותבת, והיא כותבת כשהיא חיה. בשבילה השירים הם מוצר צריכה בסיסי ופעולת הכתיבה כאקט אינטימי רב תנופה, פשוטה ומורכבת כאחת כמו לעיסה ואכילה, והיא מכשפת אותנו במילותיה. הייתי אומר שהיא אוכלת מילים וביטויים ופולטת שירים.
שלושה שערים יש לספר היפה הזה "גירת הגמל". בראשון שירים בימתיים יותר, תיאטראליים יותר, דרמטים יותר, גדולים מן החיים: "תריסר שירים מהמופע"; השער השני, זה הארוך, "רצף שירים מהחיים" מכיל שירים בעלי יסוד יומני ביוגרפי חזק, והשער השלישי מייצג שירים מהחיים האלטרנטיביים, הווירטואליים, אלה שנמצאים כל הזמן לצידנו, "עשרה שירים מהפֵייס". עם זאת, ועל אף החלוקה, כל שער שלה מכשף בפני עצמו, ממש כמו בשיר הסינגולארי שלה שאני כל כך אוהב – "מכשפולה". (רן יגיל)
"מילה בתוך הרפרוף" | רחל מדר | ספרי עיתון 77 | 2021
אישה הולכת בנופי שמורת הארבל. היא דורכת בתוך שלוליות, מביטה סביב והנוף, ורגעים בתוכו, מושכים אותה אל מחוזות הילדות. "מילה בתוך הרפרוף", ספרה השלישי של רחל מדר, חוזר לראשונה ובאומץ אל “מה שהיה חשוב אז”. הטבע נוכח בהווה, נוסף לו לק אדום בבהונות, אך הוא גם חוט מקשר לחוויית הילדות: חוויה של התמזגות קוסמית־ארוטית עם העולם. השירים אוספים אליהם רגעים של פתיחה. הנוף נחווה כמרחב בטוח המשכי, של עצמי ללא גבולות, לפני שעטה עליו ארשת רצינית וקפא בתוך דמות ותפקיד. מדר מגייסת ומפעילה את פרטי הנוף לכדי יצירת דיוקן מיתולוגי של אישה עתיקה, כנענית, שורשית, אדמתית, צחיחה ופורייה כאחת. הטקסט מעלה איתו חזיונות עבר קדומים, כמו־תנכיים, והופך למנשר פמיניני, אם לא לומר פמיניסטי. תנופת הנדנדה של הילדה גורפת את כל הנשים והזמנים כולם. (ד״ר אפרת מישורי)
"אלוהי הלב" | אריה רגב | ספרא – הוצאה לאור | 2020
השירים ב"אלוהי הלב" נוגעים במות האם, משאלות ואכזבות, אהבות נושנות, רגשות סוערים, תשוקות ובגידות, רגשי אושר קטנים, צער על הזמני והחולף, המשאלה להותיר חותם, מפגשים אקראיים ובדידות, תעתועי לילה וחרדות מפני קמילה, רשמי מסעות ומפגשים עם דמויות מרגשות, חמלת בעלי חיים, רגשות זעם ורגעי חסד, נגיעה בבנאלי ובנשגב, ותהייה על חווית הקיום והבריאה, כפי שכתוב בסיפא של שיר נושא הספר: "… אֱלֹהֵי הַלֵּב הוּא גַּרְגֵּר חֶמְלָה וּדְמָמָה". צעד אמיץ לכתוב ולחשוף את רגשותיו, למי שתרם רבות כמדריך חקלאי לאלפי חקלאים מהניסיון המעשי שלו בחקלאות והמידע התיאורטי בכלכלה וניהול, במהלך שנות עבודתו הרבות, וליווה את תהליך השינוי המבני בענף החקלאות בארץ, שהתאפיין במעבר ממשקים קטנים-חלקים לא יעילים – ליחידות ייצור גדולות, המנוהלות על-ידי חקלאים יזמים, וביניהם חדשנים בשיטות הניהול ובאימוץ טכנולוגיות וזנים.
תגובות