המומלצים | שירים
"לאה גולדברג – כל שירי הילדים", כרכים א' וב' | לאה גולדברג | עורך: גדעון טיקוצקי | עיצוב עטיפה: מיכל מגן | ספרית פועלים | 464 עמודים | 296 שקלים | 2023
ספר זה – "כל שירי הילדים" – על שני כרכיו, פורשׂ לראשונה את מלוא המניפה המרהיבה של שירת לאה גולדברג לילדים. רובם של למעלה מ־400 השירים שנאספו כאן מופיעים לראשונה בְּספר – מאז שנדפסו בעיתונים ובכתבי עת בשנות ה־30' וה־40', והשתכחו; וכך לצד יצירות מוּכּרות ואהובות, דוגמת "פזמון ליקינתון", "ערב מול הגלעד" ו"בארץ סין" (כולן מתוך הספר 'מה עושות האיילות', שנכלל כאן במלואו), מוזמנים הקוראים והקוראות להיפגש עם שירים ישנים־חדשים, שלֵחם לא נס. השירים באים כאן על פי סדר הופעתם, וכך ניתן לראשונה לקוראם על רקע זמנם: חיי היומיום ב"יישוב" בתקופת המנדט, הֵדי מלחמת העולם השנייה והשואה, המאבק לָעצמאות וצמיחתה של מדינת ישראל. בתוך שְעון־העתים הסואן של ההיסטוריה פועם בשירים כל העת המקצב המנחם של עונות השנה, החגים וחיי אדם הנושקים לטבע ולחיות.
את השירים מלַווים האיורים המקוריים מהופעתם הראשונה בעיתונות, פרי יצירתם של מיטב אמני התקופה, בראשם נחום גוטמן ואריה נבון. בנוסף ניתנו כאן בהדפסת צבע למעלה מעשרה ספרוני ילדים נשכחים ונדירים מאת לאה גולדברג. עורך הספר, פרופ' גדעון טיקוצקי, הוא חוקר יצירתהּ. את הספר עיצבה מיכל מגן, עורכת גרפית של כתב עת לילדים ושל ספרי ילדים. הספר זכה בפרס משרד התרבות והספורט בתחומי היצירה הספרותית להוצאה לאור של ספרות מופת, לשנת תשפ״א (2021).
"שריר הלב" | שירה סתיו | עורכת: לאה שניר | עיצוב עטיפה: רוחמה ש. | ציור/צילום העטיפה: ליהי תורג'מן, פירדה לבנה | הקיבוץ המאוחד, סדרת ריתמוס לשירה | 92 עמודים | 64 שקלים | 2019
ים
בַּלַּיְלָה גֶּשֶׁם שׁוֹטֵף,
אֶפְשָׁר לְדַמּוֹת אֶת הַבַּיִת לִסְפִינָה טְרוּפָה
עוֹד מְעַט יֵעָקֵר מִמְּקוֹמוֹ וְיִסָּחֵף, מֻטֶּה וּמוּצָף
עַד שֶׁיִּשְׁקַע
כַּמָּה בּוֹדְדִים אָנוּ בַּבַּיִת הַזֶּה!
כָּל אֶחָד מְכֹרָךְ בִּשְׂמִיכָתוֹ
כָּל אֶחָד לְבַדּוֹ בַּחֲלוֹמוֹתָיו הָרֵיקִים מֵאָדָם,
עַל שִׁמְמוֹת הַקֶּרַח אוֹ בַּשָּׂדוֹת הַשְּׂרוּפִים, רַק הוּא
וְהַחַיּוֹת הַמְגֻדָּלוֹת, הַמְשֻׁנָּנוֹת,
אֶפְשָׁר לִמְדֹּד אֶת הַמֶּרְחַקִּים בֵּין הַגּוּפִים הַיְשֵׁנִים,
בֵּין הַנְּשִׁימוֹת, אֶפְשָׁר לִשְׁמֹעַ
אֵיךְ לֵב הַסְּפִינָה מִשְׁתַּנֵּק כְּמוֹ מַפּוּחַ פָּגוּם,
חוֹרֵק וְצוֹלֵל,
כְּאִלּוּ לֹא נָקוּם מָחָר אַרְבָּעָה, כְּתָמִיד,
לִפְרֹשׂ אֶת כְּנָפֵינוּ בַּחֲלַל הַחֶדֶר, כְּאִלּוּ
לֹא נְקַפֵּל אוֹתָן עָמֹק אֶל תּוֹךְ שַׁרְווּלֵי
חֲלִיפוֹת הַצְּלִילָה, כְּאִלּוּ לֹא נַעֲמִיס אֶת
בָּלוֹנֵי הַחַמְצָן, לִפְנֵי שֶׁנִּפְנֶה זֶה מֵעַל זֶה
וְנֵצֵא, אֶחָד אֶחָד, כְּאִלּוּ יָם מְחַכֶּה לָנוּ שָׁם
וְלֹא מֵי הַשְּׁלוּלִיּוֹת הַמְעֻקָּמוֹת.
ספר השירים השני של שירה סתיו. ספרה הראשון, "לשון אטית", ראה אור ב-2012 וזכה בפרס ברנשטיין לשירה.
"מספר השירה השני של שירה סתיו עולה תחושת מחנק, כאילו העולם הולך וסוגר עליה. שיריה מתארים מאבק עיקש ומכמיר לב לפרוץ את המגבלות." (יותם ראובני, "הארץ")
"תמים תִהיה" | אריאל זינדר | מקום לשירה | 68 עמודים | 69 שקלים | 2020
אנו
בִּתִּי בְּמִטָּתָהּ אָמַרְנוּ שְׁמַע יִשְׂרָאֵל
וּבְכָל מְאוֹדִי שַׁרְתִּי לָהּ עִם מַרְטִין לוּתֶר קִינְג
אָנוּ נִתְגַּבֵּר אָנוּ נִתְגַּבֵּר
אָנוּ נִתְגַּבֵּר בְּבוֹא הַיּוֹם.
אֲבוֹת אֲבוֹתֵינוּ, עַבְדֵי פַּרְעֹה מֻכֵּי-שֶׁמֶשׁ,
נָהֲרוּ מֵעֲבָרִים סְבִיב הַמִּטָּה הִסְתּוֹפְפוּ
שָׁרוּ עִמָּנוּ וְקוֹלָם שָׁרוּי בְּטִיט קָצוּב בְּמֶלֶט
אֵינֶנּוּ יְרֵאִים אֵינֶנּוּ יְרֵאִים
אָנוּ נִתְגַּבֵּר בְּבוֹא הַיּוֹם.
בָּאוּ הָרְצוּחִים הַמְּעֻנִּים עָמְדוּ בַּפֶּתַח יְרֵאִים
שָׁרוּ קוֹלוֹת שְׁנִיִּים וּשְׁלִישִׁיִּים
בְּקוֹל בְּלִי מָה בְּנֵבֶל פֶּה שָׁסוּעַ
יָד בְּיָד נֵלֵךְ, בּוֹא יָבוֹא שָׁלוֹם
אָנוּ נִתְגַּבֵּר בְּבוֹא הַיּוֹם.
בִּתִּי בְּמִטָּתָהּ וּבְכָל מְאוֹדֵנוּ
אָנוּ נִתְגַּבֵּר בְּבוֹא הַיּוֹם.
"תמים תִהיה" הוא ספר שירה טעון ומדויק של דיבור שירי משוכלל. הוא משרטט מרחבים ודמויות שונים על מנת לנסות לעסוק דרכם בירושלים של המאה העשרים ואחת. כך נוצר עירוב של דמות המשורר עם הכהן הגדול, קהלת, מרטין לותר קינג, ואיתם ולעומתם מחבלים, שכנים, חיילים ובני משפחה. בספר מופיעים שני מחזורי שירה: המחזור 'וישתחו' שעוסק בקרבה המרגשת והמסוכנת לאדמה; והמחזור 'זהורית' שמספר על מפגש ירושלמי עם דמות ניסית בשם חננאל, חבר ומורה שיש בפיו דבר או שניים עבור מי שמוכן להאזין.
הספר זכה לשלושה מענקים: מרכז הספר והספריות, מפעל הפיס וקרן לייב גולדברג של קק"ל.
אריאל זינדר (1973) פרסם עד כה שלושה ספרי שירה (כולל האחרון) ושני ספרי תרגום (מבחר סונטות של שייקספיר ומתרגם שותף של שירת שיימוס היני). ממייסדי קבוצת 'כתובת' ו"מקום לשירה" בירושלים. זינדר מלמד בחוג לספרות באוניברסיטת תל אביב ומתמחה בשירה העברית של ימי הביניים.
"חלון אל הבהיר" | יצחק גוילי | עורך: יקיר בן־משה | עמדה | 72 עמודים | 64 שקלים | 2022
"חלון אל הבהיר", ספר שיריו של יצחק גוילי, הוא ספר שירת הצוהר, בשורת היונה. זאת שירה בעלת תעוזה, מעוף ובעיקר חוכמה; שירה המישירה מבט אל המציאות ומצליחה להאיר בה תובנות רבות. גוילי כותב על פרקי ילדותו, על שכונת מגוריו ועל אהבה ש״עושה את החיים נסבלים”, מבקש “למסוך כאב לשורות שייתנו קצת נחמה”, יודע את יופיו של הצער ומותח “לולאות של געגוע” על פני “הרף עין אחד מושלם בו היית לי אהבת עולם”; אך מעל לכול ובתוך הכול, יש – לבנון. קשה לדמיין קורא שייוותר אדיש לפרק השירים “לבנון, בארץ הרעה הזאת״, הפותח את הספר. זהו מקבץ שירים מצמרר בכוחו, שיש בו אפלה, אובדן וחרדת מוות עצומה – אך גם, וזה כוחו של גוילי – רגעי אור. מתוך האפלה בוקעים שברירי אור. זהו אינו אור אופטי רגיל, לא אור בוהק ובוודאי לא מסנוור, אלא אור של למידה. גוילי, כתלמיד חכם אמיתי, הופך את הגיהינום להזדמנות. הזדמנות ללמוד. “הפחד שלנו, בני האדם הוא איננו המוות,” כותב גוילי בשערי התופת בלבנון, ומוסיף: “אלא החמצת מתנת החיים”. הספר הזה, ספר שיריו החזק של גוילי, הוא ללא ספק מתנה. זאת שירת היונה, שירת החלון אל הבהיר. (יקיר בן־משה)
"גבול הרוח" | מירון ח. איזקסון | עורך: ארז שוייצר | עיצוב עטיפה: רוחמה ש. | הקיבוץ המאוחד | 85 עמודים | 74 שקלים | 2022
אָדָם הוֹלֵךְ מִטַּעַם גַּבּוֹ לְאָחוֹר,
רַגְלָיו מִתְאַמְּנוֹת מֵחָדָשׁ
כִּרְצוּעָה הָעֲתִידָה לִמְתֹּחַ
אֶת הַזְּמַן אַחֶרֶת.
מַדּוּעַ לָלֶכֶת לְאָחוֹר בְּדֶרֶךְ הָרַבִּים?
כְּדֵי שֶׁיִּרְאֶה לְלֹא הֶרֶף
אֶת הַדְּבָרִים שֶׁאוֹתָם הוּא עוֹזֵב,
עַד שֶׁהַמֶּרְחָק לֹא יַתִּיר.
מַדּוּעַ אֵינוֹ מִסְתּוֹבֵב לְהַנִּיחַ
לְעֵינָיו הָרוֹאוֹת לְהוֹלִיכוֹ?
כְּדֵי שֶׁלֹּא יִבָּהֵל וְיִבְרַח
מֵהַמָּקוֹם הַמַּגִּיעַ אֵלָיו.
בין דרך הרבים לדרך היחיד, בין המקום הנעזב למקום שאליו הולכים, בין בהלה קיומית לראייה מפוכחת, "גבול הרוח", ספר השירה ה-13 במספר של מירון ח. איזקסון, מתבונן באהבה בחיי אדם ובמחשבתו המתרוצצת, המבקשת אחיזה בזמן המתמעט. כדרכו של איזקסון, ההגות מסתמנת בו מבין קווי המתאר של היום-יום, והאפשרות כי השלם נובע דווקא מן הפגום מניעה את הרוח בנתיביה, המוכרים והחדשים כאחד.
תגובות