close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המומלצים | שירים

    מערכת סלונט | המומלצים | שירים | התפרסם ב - 02.03.22

    "ארמון הטרמיטים" | מירלה משה־אלבו | ספרי עיתון 77 | 2021

    *

    תַּנִּינִים לְאוֹר יָרֵחַ
    קְשׁוּרִים
    לִרְצוּעוֹת תִּיקֵי הָעֶרֶב.

    הרקוויאם המתנגן לאורך "ארמון הטרמיטים" הוא תפילת אשכבה לכדור הארץ ולמשאביו. הציוויליזציה בוערת, ערי החוף מוצפות, ציפורי השיר משמיעות אזעקה עולה ויורדת, הפרפרים מורים אסון, הוורוד שעדיין נראה לעין מתרחק ונמוג.

    במוזיקליות, באימאז׳ים יחידאיים, בעושר לשוני, בנאמנות לנתונים ולעובדות ובפואטיקה נבואית, הספר פורט אירועי אקלים קיצוניים, מעמיד תמונות חורבן ואפוקליפסה, שר את משא האשם והאבל של האנושות, מפציר בנו – ובעצמו – להתעורר, אך בתוך כך טווה חוטים דקים של נחמה שכוחם בהפניית המבט אל היפה, אל העדין.

    אחת מתכונותיו יוצאות הדופן של ספר השירה הזה היא שהוא נעדר ‘אני’ כמעט לחלוטין: המשוררת מחויבת, בדחיפות ובהתמסרות גמורה, למה שמחוץ לה ועם זאת בנפשה. עוד לא נכתב בשפה העברית ספר שכל-כולו פעולת דיבור מיסטית־אקטיביסטית, ניסיון נואש לקרוא בכל קול להיחלץ ולהציל את הקיימוּת והקיום של הטבע ושל האדם, כל עוד אפשר.
    (טל ניצן)

    לעמוד הספר


    "קינה" | ענת לויט | עולם חדש | 2022

    *

    רַק מִתּוֹךְ הֶעָפָר הַסּוֹכֵר אֶת פִּיךְ, שֶׁאֵין יָבֵשׁ מִמֶּנּוּ, אוּכַל לִשְׁמֹעַ אוֹתָךְ אוֹמֶרֶת
    עַד כַּמָּה אַתְּ אוֹהֶבֶת אוֹתִי,
    לְהַאֲמִין וּלְהָשִׁיב לָךְ אַהֲבָה.
    קִיּוּמֵךְ הַמִּתְרוֹשֵׁשׁ. נַפְשִׁי הַמִּתְאוֹשֶׁשֶׁת.

    "ב־14 באוקטובר 2020 נפטרה אמי אסתר לויט מנגיף הקורונה. מותה זימן לי חוויה נפשית שבעיניי היא מן המכוננות והבלתי נתפשות בחייו של כל אדם – היעלמות פיזית גמורה של מולידו. בחודשים שחלפו מאז מות אמי, חשתי בבהירות מוחלטת שאין דרך לנפש האנושית לעכל באמת אובדן כזה אלא אולי על ידי כתיבת שירים, מעצם היותם הערוץ הישיר והנקי אל עולם הרגש הכֹּה חמקמק מטבעו. שירַי שנכתבו בעקבות מות אמי כיוונו אותי – ומכאן הם מבקשים לכוון כל מי שיקרא בהם – לכך שהנפש האנושית, בהיותה מחוברת לנפשותיהם של הורינו, לאמיתו של דבר לעולם אינה נפרדת מהן. מות הגוף והעדרו המוחלט אינם אלא הזדמנות רוחנית עליונה לכינון פרק חדש במערכת יחסים קמאית ראשונה במעלה, שמלווה כל אחד ואחד מרגע לידתו עד מותו.” כך כותבת ענת לויט באחרית הדבר של קינה, ספר שיריה השמיני, שראה אור בימים אלה בהוצאת עולם חדש. מחזור השירים הזה מתמצת בבהירות מצמררת מורכבות של יחסים בין בת לאמה עד למות האם ולאחריו. בתוך המארג הטעון הזה מועלים בחדות נוקבת נושאים אוניברסליים כמו זקנה והזדקנות הגוף ומאבקה של הנפש במפגעיה – זאת על הרקע העכור של התפשטות נגיף הקורונה. עיסוק רב מצוי בשיריה של לויט בפגישה עם המוות אלא שדווקא הוא מוצג לא אחת בשירי קינה כאפשרות של חסד וגאולה.

    לעמוד הספר


    "גשם בשפה זרה" | חוה פנחס־כהן | הקיבוץ המאוחד | 2021

    הַלַּיְלָה הַגֶּשֶׁם יָרַד בַּחֲצֵרוֹת, שָׁבַר אֶת הַבַּצֹּרֶת,
    גּוּפִי תַּחְתֶּיךָ וְהָאֲדָמָה רוֹעֶדֶת בִּשְׁלֹשִים וּשְׁתַּיִם נְתִיבוֹת פְּלִיאָה.
    הִקִּיף אוֹתָנוּ הַגֶּשֶׁם וְהַדֶּלֶת חָרְקָה לְהַזְכִּיר אֶת לַהַט הַחֶרֶב
    הַמִּתְהַפֶּכֶת. עָלֵינוּ לְהָשִׁיב אֶת הַדְּבָרִים לִמְקוֹמָם,
    לִהְיוֹת פָּנִים אֶל פָּנִים, אַתָּה וַאֲנִי וְאַתָּה
    וְהַגֶּשֶׁם וְהַחֶרֶב הִתְהַפְּכָה.

    גשם בשפה זרה הוא ספר השירה ה-13 של חוה פנחס־כהן.

    לעמוד הספר


    "כשבעינייך נסוג הים" | דני נגר | אבן חושן | 2021

    כְּשֶׁבְּעֵינַיִךְ נָסוֹג הַיָּם
    אַתְּ מַשְׁאִירָה אוֹתִי חָשׂוּף לְהִתְבּוֹנֵן
    בַּקּוֹנְכִיּוֹת הַמִּתְרוֹקְנוֹת,
    בַּצְּדָפִים הַבּוֹהֲקִים כִּתְעָרִים,
    בַּמִּלִּים הַכּוֹאֲבוֹת שֶׁלֹּא יָדְעוּ שְׂפָתַיִךְ לְמַלֵּט.
    אֲנִי מַבִּיט בְּמַפַּת הַחוֹל
    שֶׁשִּׂרְטְטָה תְּנוּעַת גַּלִּים נְסוֹגִים עַל גּוּפֵךְ,
    וּכְמוֹ נַוָּט מְיֻמָּן הַקּוֹרֵא בְּמַפּוֹתָיו
    יוֹדֵעַ שֶׁהַיָּם יָשׁוּב.

    "כשבעינייך נסוג הים" הוא ספר שיריו השלישי של דני נגר הרואה אור בהוצאת אבן חושן, והוא משלים את טרילוגיית שירי האהבה ביצירתו.

    לעמוד הספר


    "עד שאמצא את הדרך הביתה" | קרן בן יצחק | ספרי עיתון 77 | 2021

    עולם

    בַּיּוֹם הַקַּר הַזֶּה,
    כְּשֶׁהָרוּחַ דּוֹקֶרֶת לְאַט וּבִיסוֹדִיּוּת אֶת גּוּפִי,
    הָיָה רֶגַע אֶחָד, בּוֹ
    דָּבָר לֹא הִכְבִּיד עָלַי.

    יָכֹלְתִּי לִצְעֹד עַל מַסְמְרִים,
    לִשְׁמֹעַ זַעֲקַת תִּינוֹק וְלָדַעַת
    מַהִי בְּדִידוּת.

    לְרֶגַע, לָכַדְתִּי עוֹלָם בְּתוֹכִי
    וְהֵבַנְתִּי כִּי זוֹ דַּרְכּוֹ.

    שירי הספר "עד שאמצא את הדרך הביתה" מציגים בפני הקורא מסע רב־חרדה. “לחיות זו מיומנות”, כותבת המשוררת בשיר “לילה”, ואנחנו מלווים אותה במיפוי השיעורים שבהם נקנית אט־אט מיומנות זו. רבים מהשירים שלפנינו מתרחשים בחושך, הן זה הגשמי, הן זה הנפשי. נראה שהמטרה העיקרית היא להבין ללב החושך כדי למצוא את הדרך אל האור. בד בבד יש כאן שירים שמהם עולה מחאה נגד שגרת הקיום וניכר רצונה של הכותבת להיות הכוראוגרפית של חייה. מעבר לבדידות ולפחדים, לאכזבות ולהשלמה, לאהבה ולגעגועים קיים הצורך הבוער במשוררת לומר לעצמה ולעולם את האמת, גם אם היא בדמות אביר על סוס שחור “היודע לדהור, / אל עבר המוות”.
    (רפי וייכרט)

    לעמוד הספר

    מערכת סלונט

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 0
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר.


    כתבות נקראות

    49 דברים שכבר ראינו

    מאיה לבנון
    אומרים שגיל ארבעים הוא גיל התבונה. אז אומרים. אומרים גם שבגיל...

    המומלצים של ינואר 2022

    מערכת סלונט
    "הביתה הלוך חזור" | אילה דקל | שתים הוצאה לאור |...

    קוצר ראיה

    גיא עינת
    הָעֵינַיִם הָאֵלּוּ, בְּמַבָּט רִאשׁוֹן נִכְבְּשׁוּ בְּיָרֹק יָם מְהַפְּנֵט, בְּקַרְנֵי הַשֶּׁמֶשׁ בַּשֵּׂעָר...