המומלצים
החיים הנסתרים של העצים | פטר וולבן
אסיה הוצאה לאור, 2018
החיים הנסתרים של העצים: רגשות, זיכרונות וכאב
פטר וולבן, יערן במקצועו, בספר העוסק ברגשות, זיכרונות וכאב של העצים. כמונו, סובלים העצים ממזג האוויר ומגיבים לו. לטענת וולבן, העצים, כמו שאריסטו אמר על האדם, הם יצורים חברתיים. הם אפילו יכולים לחלוק חומרי מזון עם עצים חולים ואף להזהיר זה את זה מפני סכנה. במהלך הספר מאיר וולבן את הסבך הנסתר של היער ומעניק מבט מעמיק לעולם סודי, הנראה לנו, אך, למעשה, לא נגלה לנו עד תומו. וולבן מסתמך על סמך גילויים מדעיים עדכניים וכן על הניסיון שלו כיערן. הוא חושף בפנינו את עולמם של העצים ואת העושר המופלא, אך הסמוי, של חייהם.
"יש כאלה שיִפטרו את וולבן כסנטימנטליסט ו"מחבק עצים", אבל זו תהיה טעות חמורה:. חלק מן ההנאה מספרו היא הטון המיושב שלו והסגנון הומוריסטי אך למרות אלו, בדרכו השקטה הוא גם רדיקלי להפליא: וולבן מצטט את החוקה של שווייץ, הקובעת כי על האזרחים לקחת בחשבון את "כבוד הבריאה בעת הטיפול בבעלי חיים, בצמחים ובאורגניזמים אחרים", ומצהיר כי הוא מברך על פירוק המחסומים המוסריים בין בעלי חיים וצמחים". (ג'ון באנוויל אייריש טיימס)
מה זה אומר כשגבר נופל מהשמים | לזלי ננקה ארימה
חרגול הוצאה לאור, 2018
מה זה אומר כשגבר נופל מהשמים – כתיבה רוחשת כבוד
אוסף סיפורים, שהוא ספר ביכורים של סופרת בריטית-ניגרית, הבוחן את הקשרים המחברים הורים וילדים, בעלים ונשים, מאהבים-חברים, זה לזה ולמקומות שהם מכנים אותם בית. הסיפור "העתיד נראה טוב", לדוגמה, מתאר שלושה דורות של נשים הנרדפות על ידי רוח המלחמה. ב"אור", לעומת זאת, יש מאבק של אם להעצמת בתה בעולם הגברי והפטריאכלי לחלוטין של ניגריה, וגם בעולם האנגלו-אמריקאי של היום. נראה שהסופרת קובלת על מה שנדרש מנשים בימינו. המשפחתיות בסיפוריה חונקת, אך גם מלאה בקשת רחבה של רגשות.
"רוח של התמדה מלאת רצון מזינה את האוסף של ארימה ומאדירה אותו מעל סף העיוורון המוחלט. מעל לכל, כתיבתה של ארימה רוחשת כבוד לאנשים שעשו את דרכם למרות חייהם הקשים. סיפורים אלו אינם חוגגים את המעלות האנושיות אך מצדיעות לעקשנות לעומת הנסיבות." (דה אטלנטיק)
פול בייטי | המשת"פ
עם עובד, 2018
המשת"פ – אינטליגנטי ומבדר אבל…
הספר, זוכה פרס חוג המבקרים בארה"ב ופרס מאן בוקר ל2016, עוסק ב"יזם" שרוצה להחזיר את ההפרדה הגזעית לעיירתו כדי למשוך אליה תשומת לב. הוא בעצמו נהיה בעל עבדים. אך התרגיל הקטן הזה מביא אותו עד בית המשפט העליון של ארצות הברית, מה שרק מביא את העיירה עוד יותר לכותרות ובכך גם משקף את מצבם של כלי התקשורת ובית המשפט.
"משת"פ" הוא ספר סטירי ומלא הומור, ועם זאת רגיש ובעל תובנות היסטוריות מעניינות.
"ההומור החריף של ביטי קורא תיגר על כל הצדדים, מבלי לשכוח את הנושא המרכזי: אינטליגנטי ומבדר כמו שהוא, אני לא בטוח ש'משת"פ' מתחבר יחד לרומן, אלא למונולוגים סטנדאפיסטיים התפורים יחד, המחבר לא נושם בין בדיחה לבדיחה. זה מצחיק, אבל מתיש. הקורא אינו מספיק לעשות חושבים על המתרחש, וזה בעיקר כי נעדרים כאן התענוגות המרכזיים של רומן, דמויות בנויות היטב ועלילה עקבית." (סמיר רחים, הדיילי טלרגף)
אלי אליהו | איגרת אל הילדים
עם עובד, 2018
איגרת אל הילדים. שירים בעלי מטען רגשי עצום
ספרו השלישי של אלי אליהו מבטא ביקורת על החינוך בכלל ומערכת החינוך בפרט, על ילדות וחלומות. בין המוטיבים בספר קיים הצורך בהגנה על ילדים, אולי גם על הילד הפנימי, כי בכמה שירי הספר נראה הדיאלוג הזה, בין שני מומנטים של תודעה, אחד.
"איגרת אל הילדים" הוא גם מסמך רוחני, מהכותרת המרפרפת לברית החדשה ועד המיסטי שביום-יום שמביא את הנמענים של שיריו להחלטות ובכך גם לאירועים החשובים ביותר בחייהם.
שמונה משירי הספר הולחנו בידי דודו טסה ויצאו כאלבום. את הספר ערכה המשוררת אגי משעול.
"השירים קצרים, בעלי מטען רגשי עצום האצור בשורות קצרות. זה ספרו השלישי של אליהו והוא מוכיח בו כי כישרונו רק הולך ומבשיל, וכי קולו הנשמע היטב במיקרופון הבין־גלקטי של השירה. הוא בהיר, צלול ומיוחד לו לבדו." (יותם ראובני, הארץ)
התמימות | סילארד רובין
עם עובד, תרגום מהונגרית: דוד טרבאי, 2018
התמימות, רצח הנערות שהסעיר את הונגריה
התמימות הינו רומן בלתי גמור, כעין חידה הפרושה על פני דוקו-פשע פואטי, יצירה ספרותית שנקראת בנשימה עצורה. היצירה נערכה לאחר מותו של המחבר בידי העורך יוז'ף קרסטשי, שמסביר כי המבוא וחלקו הראשון של הספר הם יחידה יחסית קוהרנטית, בעוד שאת החלק השני והשלישי, ערך רק לאחר מותו של המחבר מתוך חומרים שנמצאו בעיזבונו.
הפרשה המתוארת, מהאכזריות בתולדות הונגריה, מתרחשת בימיה החשוכים של הדיקטטורה הסטליניסטית, כאשר חמש ילדות בנות אחת עשרה עד שלוש עשרה נעלמות. תושבי העיירה מבוהלים ומפיצים שמועות, האחת גרועה מהאחרת. לאחר מספר חודשים פושטת המשטרה על בית ומוצאת את הגופות של הנערות, שהושלכו ערומות לבאר.
סילארד רובין עסק בפרשה יותר משלושה עשורים מחייו, הוא נפגש עם מאות דמויות כולל אמה של הרוצחת-לכאורה, שעדיין נמצאת בכלא.
תגובות