בחזרה מעמק רפאים | חיים באר

בחזרה מעמק רפאים. עלילה רווית תככים

עם עובד, 2018

הרומן השביעי של חיים באר. טקס קבורתו של סופר ישראלי ידוע בבית קברות נוצרי במושבה הגרמנית בירושלים הוא ראשיתה של שורת אירועים סוערים שהולכים ומטלטלים לא רק את זכר אישיותו השנויה במחלוקת, את יצירתו הענפה ואת עיזבונו הספרותי העשיר, אלא גם את שירת הברבור החדשנית והנועזת שלו, עליה טרח בנכר עד שמותו הפתאומי קטע אותה. מי שברא בחייו עולמות שלמים וגזר את גורלם של גיבוריו לשבט או לחסד נעשה עתה בעל כורחו לכלי משחק בידי הסובבים אותו – בנו יחידו, חוקר יצירתו, מכריו, ובייחוד אלמנתו – אישה חידתית שהולכת ועוברת טרנספיגורציה מדהימה ונעשית דמות מרכזית ברומן.

ביקורת: "ניכר ברומן שבאר הפיק הנאה גדולה בהשתכשכו בעלילה רוויית רכילות ותככים מלב קהילת ספר ישראלית, כמו גם באירועים ורחישות בקהילה החרדית. ירושלים ומקומותיה החוּליים, אך גם דתיותה (היהודית והנוצרית), משמשים ברומן כתומכות פלדה לבניין סיפורי מרתק." (תלמה אדמון, מעריב)

לעמוד הספר

בית פושקין | אנדריי ביטוב

מרוסית: מיכאל שקודניקוב, עם עובד, 2018

הגיבורה האמיתית של הרומן היא הספרות הרוסית

רומן מאת אחד הסופרים הפופולריים כיום ברוסיה, אנדריי ביטוב, שראה אור בתחילת הפרסטרויקה, ב-1987. בליל נובמבר של חג המהפכה נקלע ליובה אודויבצב לדו-קרב עם ידידו-יריבו התמידי מיטישַׁטְייב במוזיאון המכון לחקר הספרות בלנינגרד, מוסד שמכוּנה בפי כל "בית פושקין". בכתיבה מודעת לעצמה ומלאה לבטים, משרטט המחבר את דיוקנו של גיבור בבריה"מ שאחרי סטאלין: אינטלקטואל וחוקר ספרות שמעז לחרוג במחקריו מהשורה, אבל בסופו של דבר הוא תוצר של המשטר – אינו מסוגל למעשה של ממש בחייו האישיים והמקצועיים. ואולי הגיבורה האמיתית של הרומן היא הספרות הרוסית לדורותיה, שהספר כולו נטוע ומסופג בה, המאירה באור אירוני את ה(אנטי) גיבור של בּיטוֹב, את סביבתו ותקופתו.

ביקורת: "כנראה היצירה הספרותית המעניינת ביותר שיצאה בבריה"מ מאז שנות ה-20. אף רומן מודרני לא מעביר מבט כה בהיר על הנפש הרוסית ועל החיים בבריה"מ." (London review of books)

לעמוד הספר

אימפריום | כריסטיאן קראכט

מגרמנית: חנן אלשטיין, עם עובד, 2018

אימפריום, חווית קריאה מתגמלת

הרומן השלישי היוצא בעברית של אחד הקולות הצעירים והחשובים בספרות הגרמנית המודרנית, כריסטיאן קראכט ("1979", "ארץ פרומה"). בתחילת המאה העשרים נודיסט טבעוני מנירנברג מפנה עורף לחברה הגרמנית המנוונת ומהגר אל שטח האימפריה הגרמנית באוקיינוס השקט. שם, באי בודד, הרחק מן הציביליזציה האירופית ההרסנית, אאוגוסט אנגלהרדט מבקש לייסד מסדר חדש שמטרתו לגאול את האנושות באמצעות סגידה לשמש ותזונה שמבוססת על אגוזי קוקוס בלבד. הרומן  מבוסס על סיפור אמיתי ומהווה תיעוד בדיוני, מזעזע  ומצחיק לפרקים, שבו הכל טרוף ומבולבל ודבר אינו צפוי.

ביקורת: "קראכט הוא כותב שנון, מספר סיפורים כשרוני, שפורש עלילה המשלבת כובד ראש והומור, אידיאולוגיה וטירוף, ביקורת חברתית עוקצנית וחמלה, כאב ועליצות. תיאוריו שופעי חיים, ובחינתו את הדמויות החולפות בספר מעמיקה ומשכנעת. "ספר מהנה ומעשיר, בהחלט חווית קריאה מתגמלת." (אתי סרוסי, Worldpress)

 לעמוד הספר

מבצר החורף | ניל בסקומב

תרגום: עמנואל לוטם, ידיעות ספרים, 2018

מותחן מלחמתי, המתרחש בשנת 1942

מותחן מלחמתי, המתרחש בשנת 1942. הנאצים חותרים להקדים את בעלות-הברית בפיתוח נשק מהפכני שטרם נראה כמותו. יש להם פיזיקאים ויש להם אורניום. עכשיו תלויות התוכניות שלהם בהשגת המרכיב הנוסף היחיד שחסר: מים כבדים המיוצרים בוֶומוֹרק שבנורבגיה תחת עינו הפקוחה של הגסטאפו. מבחינתן של בעלות-הברית יש הכרח חיוני להרוס את המפעל ולמנוע מהנאצים לייצר את הפצצה. אבל כיצד יצליחו להגיע אל המתקן המבוצר הניצב מעל נקיק תלול באחד המקומות הקרים ביותר והקשים ביותר לגישה בעולם? כאן נכנס לתמונה לייף טרונסטד, מדען נורבגי מבריק שנמלט מארצו בעור שיניו כדי להבהיר לבעלות-הברית את צורך השעה ולמצוא דרך להגיע אל היעד. בשיתוף עם מִנהלת המבצעים המיוחדים הבריטית מגייס טרונסטד חבורה של פטריוטים נורבגים ובריטים, שמוכנים לעשות הכל על מנת למנוע מהרייך השלישי לנצח.

ביקורת: "מרתק ושנון. ספר שהופך תיעוד היסטורי למותחן משובח" (וול סטריט ג'ורנל)

לעמוד הספר

ליל הנשים השרות | לידיה ז'ורז'

מפורטוגזית: מרים טבעון, הספריה החדשה, 2017

ליל הנשים השרות, אומץ ספרותי אמיתי

ספרה הרביעי של אחת הסופרות הגדולות של פורטוגל, היוצא בעברית. במרכז הספר עומד סיפור התהוותה ב-1988 של להקת נשים אמביציוזית, השרה ורוקדת פּוֹפ-סְווינג, להקה שה"מָאֶסטרה" המנהיגה שלה היא ז'יזֶלָה. בכספים הלא-מוגבלים של אביה החורג – שמקורם באפריקה – היא יכולה להשיג כל מה שעולה בדעתה. את הסיפור מספרת סוֹלַאנז', התמלילנית בפועל של כל שירי התקליט של הלהקה, שאיתה בחבורת הנשים גם הסוֹפּרָניות האופראיות המוּסָבות, האחיות נאני ומארייה-לואיזה, והאפריקנית השחורה מאדאלֶנה, אשר קולה המָהַאלְיה-גֶ'קסוֹני העמוק והאדיר שולט בתקליט, אך בהופעות החיות שנועדו לקדמוֹ היא כבר נעדרת, ואומרים עליה ש"ארצה קראה לה בחזרה".

ביקורת: " ספר שנקרא במתח רב. הוא כתוב בתמציתיות מדויקת וחסרת סנטימנטים. הוא אינו מספק פורקן רגשי משום סוג, ולכן הוא עשוי לתסכל קוראים מסוימים. כך או כך, אין ספק שהוא כתוב בכישרון ובאומץ ספרותי אמיתי." (ננו שבתאי, הארץ)

לעמוד הספר