המומלצים
הילד הזה | יהודה אטלס
עם עובד, 2017
בספרו ה-34 במספר, שכותרת המשנה שלו היא "פרקי ילדות ונעורים", חוזר סופר ומשורר הילדים האהוב, יהודה אטלס (80), ששלושה דורות של ילדים והורים גדלו עליו, אל ימי ילדותו ונערותו במושב עין עירון ובמושבה הסמוכה כרכור, המקור שממנו נשאבו רבים משירי "והילד הזה הוא אני". בקול צלול, חם ומלא הומור, ללא שיפוטיות, הוא משרטט פכים קטנים וגדולים מחיי הכפר ומחיי הילדים בימים ההם: משחקים, יחסים עם הורים, אוכל, אירועים, חברים, לימודים, עבודה, ספרים — מה שהיה.
את כל אלה מספר אטלס דרך עיניו ומבעד לרגשותיו של הילד והנער שהיה, והוא מוסיף פה ושם הארות ותובנות של בוגר. בסיפוריו נמהלים עצב ושמחה, דבש ועוקץ, מר ומתוק – כמו בחיים. מכלל הזיכרונות של הילד הזה מצטיירת לעיני הקורא ההוויה שעיצבה את הדור של טרם המדינה ושל העשור הראשון לקיומה. העטיפה של הספר הוא פרי יצירתם המשותפת של שני שותפיו הוותיקים של אטלס, לחיים וליצירה – המאייר דני קרמן והצלמת רונית שני. הספר מיועד לילדים, להורים, וגם לסבים ולסבתות.
ססיל מתה | ז'ורז' סימנון
תרגום: רמה איילון, עם עובד
ספר נוסף בסדרת הפקד מגרה של ז'ורז' סימנון. מדי בוקר הגיעה ססיל לתחנה והמתינה למגרה שעות מחוץ למשרד בכובעה הירוק המגוחך, עד שכל עמיתיו ריננו ולעגו לו. שעות חיכתה, קיוותה, דבקה בסיפור שלה על אדם שמתגנב אל דירתה בלילה. אלא שמגרה היה עסוק. כנופיה של פולנים, העניינים השוטפים, יו נואו… עד שיום אחד היא הפסיקה להגיע.
חושיו של הקצין הוותיק אמורים היו לאותת לו שלא מדובר בפנטזיות של אישה ערירית, המבקשת ולו מעט תשומת לב. כעת הפקד המיוסר יוצא לפענח תעלומה של מוות כפול – התאבדות ורצח, והרמזים מביאים אותו אל גילוי האמת הטרגית.
"ססיל מתה" הוא הספר השביעי בסדרת הרפתקאותיו של הפקד החכם והאנושי, שיוצא ב"עם עובד" (לאחר "ראשו של אדם", "מר גאלה המנוח", "מגרה טומן מלכודת" ועוד), זאת בנוסף ליצירותיו האחרות, מחוץ לסדרה, של היוצר הבלגי הפורה הזה, כמו "מותה של בל", "האיש שצפה ברכבות", "מכתב לשופט" ועוד.
חוצה את הקו | נלה לרסן
עם עובד, 2017
הנובלה "חוצה את הקו", שרואה אור בימים אלה בהוצאת "עם עובד", הוא תרגום ראשון לעברית מפרי עטה של הסופרת נלה לרסן (1891 – 1964), מחשובי היוצרים של תנועת ה"הרלם רנסנס", שפרחה בהרלם בשנות ה-20 של המאה הקודמת.
"הרלם רנסנס" הייתה סוג של מפץ תרבותי, חברתי ואמנותי, כשקבוצות גדולות של אוכלוסייה אפרו-אמריקאית החלו לעזוב את האזורים האורבניים של צפון מזרח ומערב התיכון בארה"ב, ובחלקם הגדול הגיעו להרלם, ניו יורק, שם קיוו למצוא חיים ופרנסה משופרים יותר.
בתוכם התגבשה בהרלם קבוצה של יוצרים ואמנים שחורים, שהקימו תנועה הנחשבת כמי שהביאה לתחייתה מחדש של אמנות אפרו-אמריקאית. חברי התנועה הוציאו ביטאון בשם "Opportunity: A Journal of Negro Life", שנתן להם הזדמנות הראשונה לפרסם את יצירותיהם, אשר נדחו או לא הוגשו כלל למו"לים הלבנים. התנועה דעכה בשנת 1929, שבה, בעקבות קריסת הבורסה בניו יורק, החלה תקופת השפל הגדול בארה"ב.
נלה לרסן, אשר התפרנסה משתי עבודות – כאחות רחמנייה וכספרנית – הייתה מהפעילים העיקריים בתנועה. אמנם התוצרת הספרותית שלה כוללת רק שתי נובלות: Quicksand"" (1928) ו-"Passing", שכאמור, יצאה בימים אלה בתרגום עברי בסדרה "ספרייה לעם" של "עם עובד", ועוד מספר סיפורים, אך השפעתה וכישרונה הוכרו והוקרו הרבה מעבר לגבולות הקהילה השחורה.
בשנות ה-70-80 של המאה שעברה, כשהמודעות הציבורית כלפי סוגיות של זהות גזעית ומינית גברה, התעורר עניין מחודש ביצירותיה של לרסן. על יצירותיה נכתבו אינסוף עבודות אקדמיות והיא הוגדרה לא רק כסופרת החשובה ביותר בתנועת 'הרלם רנסנס', אלא כדמות משמעותית מאוד במודרניזם האמריקאי. עכשיו גם לקורא העברי יש הזדמנות להתוודע אל יצירתה.
עלילת "חוצה את הקווים" מתרחשת בשנות ה-20 של המאה שעברה בשיקגו, ובמרכזה פגישה מחודשת בין שתי נשים. כשאיירין רדפילד שותה תה על גגו של מלון יקר, ללבנים בלבד, בעיר, ניגשת אליה אישה בלונדינית זוהרת. לאיירין לוקח זמן לזהות בה את קלייר, חברת הילדות שלה מהגטו השחור בדרום שיקגו, עליה נפוצו השמועות כי היא חצתה את הקו וחיה כלבנה.
פגישה חוזרת נוספת בין שתי הנשים בהרלם, בירת הקהילה השחורה בניו יורק, פורעת את חייה הבורגניים והשלווים לכאורה של איירין, כשהיא נחשפת לתשוקת החיים חסרת הרסן, המסוכנת, של קלייר. בדרמה המתרחשת בין שתי הנשים ובינן ובין הבעלים שלהן – האחד שחור כהה עור ולכן אינו יכול להתחזות ללבן, והאחר לבן גזען שאינו יודע שאשתו שחורה – איירין מגלה שאין היא שונה כל כך מחברתה. לא רק נאמנות גזעית מכתיבה את יחסה לקלייר, אלא גם מניעים פסיכולוגיים מטרידים. בהמשך, מעשיהן של שתי הנשים ימיטו עליהן אסון.
ד"ר תמר משמר – משוררת, חוקרת ספרות, תרבות ומגדר – תירגמה מאנגלית ואף הוסיפה אחרית דבר מאירת עיניים.
התחילו לספר! | אסנת גואז
מסתבר שיש מקצוע כזה בעולם: מספר סיפורים עסקיים, או Business Storyteller. תשאלו את אסנת גואז – היא עשתה ביזנס מהסיפור הזה, או לחלופין, סיפור מהביזנס הזה.
גואז, מוסמכת MA בתקשורת ומומחית בתקשורת שיווקית, היא מספרת סיפורים עסקיים. היא מרצה, מעבירה סדנאות והכשרות לארגונים וליחידים בנושא שימוש בסיפור ככלי אסטרטגי לקידום אג'נדה, מטרה ויעדים – בחיים, בעבודה ובעסקים.
בספרה "התחילו לספר!", אשר יצא לאור באחרונה בהוצאה עצמאית, היא מנסה לחשוף את הסוד הטמון ביצירת סיפורים אפקטיביים, ומציעה את הנוסחה שעל בסיסה נבנים סיפורים המייצרים קשב, מניעים לפעולה ונוגעים באנשים. בספר היא עוסקת בכוחו של הסיפור ככלי אסטרטגי, שבו הקוראים יכולים להשתמש כדי לקדם מטרות ויעדים.
חול טובעני | סטיב טולץ
עם עובד, 2017
אלדו בנג'מין הוא כליא ברק של צרות. כל הפורענויות שאפשר להעלות על הדעת וגם כאלה שלא מתרגשות עליו. החיים הרגילים תמיד נראו בעיני אלדו כגשר צר מאוד מעל שתי תרבויות נפרדות: חברת בית הסוהר מזה וחברת בית החולים מזה, והחשש הגדול שלו היה ליפול לאחת מהן. ונחשו מה? הוא נפל לשתיהן.
ב"חול טובעני" מציג סטיב טולץ האוסטרלי (שספרו הראשון, "שבריר", ראה אור ב"עם עובד" ב-2013 ועם הזמן הפך לספר קאלט),דמות איוב מודרנית – גיבור טראגי בקנה מידה אפי, המנקז לתוכו את כלהתזזית, החרדה וחוסר התוחלת של העת הזאת. בד בבד, בעזרת כתיבה חריפה ומודעת לעצמה, לאפעם על גבול הנונסנס, לספר סיפור נוקב ועכשווי מאוד על החיים בעידן עתיר מידע אבל דל מאודבמהות ובתוכן. תרגמו: איֶלת אטינגר ואֹהד זהבי.
תגובות