close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • המהפךְ

    אלי יונה | סיפורים | התפרסם ב - 30.09.18
    (לפסיכואנליסט שלי, שלא מפסיק לשאול אותי אם קראתי את הגלגול של קפקא בגלגול הקודם שלי.)

    בוקר אחד התעוררתי על הגב וחשבתי שאני מת; כשפקחתי את עיניי וראיתי את התקרה, הייתי בטוח שזה סופי. כי לא ייתכן שאחד כמוני יתהפך אל גבו, אלא כדי למות. אתם אולי משתוממים, שהרי כך מתחיל, לרוב, יומכם; אך לגביי, כך הכל נגמר, כפי שכל אדם היה חושב, לוּ התעורר בתוך ארון קבורה חתום.

    הייתה זו רק חצי נחמה לגלות שאני רק חצי מת; כישוריי המוטוריים, שבמוּנחים אנושיים היו על־אנושיים, קוּרקעוּ לחלוּטין. גפיי, שהיו אמורים לחתור חזרה לאדמה כמשוטים נמרצים של ספינת מלחמה רומית, קפאו במקומם; ידעתי שנדבקתי לרצפה ולא למלכודת עכברים, כי חשתי בגבי את הקור החד של השיש. עיניי צרבו לי עד דמעות, אבל לא הרחתי שום גז רעיל; אפשר שעכביש שוב נשך ושיתק אותי?!

    לפי הנברשת זיהיתי את הבית, את הבית של הבתולה הזְקנה, זו שכל כך שונאת את דייר המִשנֶה שלה! כמה פעמים ניסתה להיפטר ממני, ואולי הפעם גם הצליחה?! ראשי נשמט לאחור, כלאחר ניסיון עריפה; יכולתי לשרוד לפחות עוד שבוע בלעדיו, לוּ הייתי כזה בר־מזל!

    לפתע שמעתי מישהו נכנס. רפלקס הבריחה שלי יצא מכלל שימוש. המון נשים נבהלות כשהן רואות אותי לראשונה, אבל לא בצורה כזו! לא בצורה הזו!

    במאמץ על־טבעי השבתי את ראשי למקומו הטבעי, ואז נגלה לעיניי חזה של אדם. ישר ידעתי זאת לפי שפעם התהלכתי על אחד; שמא הפעם זה לא נגמר בטוב, לא לי ולא לוֹ, ולכן הזקנה צרחה כמו בתולה וברחה?! אם כן הקור שהרגשתי מתחתיי היה של גוויה?

    אלא שהחזה הזה עדיין נפח רוח חיים, ככל שהצלחתי לראות… המוזר הוא, שעלה בכל שאיפה שלי וירד בכל נשיפה שלי, ירד ועלה, עלה וירד, עד ש… הבנתי ש… כולו שלי!

    אם איזה תרסיס מהַפְּכני הפַכְני לאיש, עודני הופך ומהפֵּך בדבר; אם היה זה חלום בלהות, עודני חולם אותו, אז הואילו בטוּבכם להעיר אותי!

    כךְ או אחרת, מרוב בהלה זרם יותר דם לגפיי החדשים והתחלתי לזחול על צדי לכיוון הדלת.

    המצחיק הוא, שגמרתי כרגיל, מתחת לאיזו רגל.

    *     *     *

    בפעם השנייה שהתעוררתי על הגב, מיד הבנתי שני דברים:

    1. שאני לא מת!
    2. שאני לא ג’וק!

    כוכבים… כובעים… כובעים מכוכבים חגוּ מעליי, אך באותו שלב כבר לא עניין אותי כלום, והדבר הראשון שעשיתי הוא להתהפך חזרה אל הבטן, אולי מתוך ייאוש, אולי מתוך תקווה, שכךְ הכל יחזור לקדמותו.

    פּונִי של מְחושים צנח אז על מצחי, ועדיין, לא הצלחתי לחוש כלום! באף אחד מהם!

    השוטרים דיברו אליי, אך עוד לא ידעתי לשון בני אדם. הם ניסו מן הסתם לברר מי אני ומאיִן באתי; לוּ יכולתי להשיב להם, היו מאמינים לי?! האם אתם מאמינים לי עכשיו?!

    באין לי שום מסמכים מזהים, עבר פלילי או רפואי, אזרחי או אפילו אנושי, הם חקרו אותי מכל כיוון, עד שהם איבדו כל כיוון:

    תחילה חשבו שאני שודד או אנס, אחר כך מאהב, כי לא מצאו שום סימני פריצה או מאבק; או־אז העלו את האפשרות שאני בכלל הקורבן, שיכור שאיבד את הצפוֹן או מסומם שאיבד את המצפּון!

    בדקו אם נחטפתי או ברחתי מאיזשהו מוסד. לא ידעו להסביר איך לא נמצאו לי עדים ברחוב, שגם בגדיי לא נמצאו!

    חשבו שאני אפילפטי, נַרקולפטי, לוקה בניוון שרירים, פרקים… ומשלא מצאו כל חבלה בראשי או רעל בדמי, יִחסוּ גם את אובדן זכרוני ודיבורי למיני מחלות של גוף ונפש.

    לבסוף פירסמו את תמונתי בעיתון, בתקווה שמישהו יזהה אותי במקומי. עד אז הצמידו לי שוטר, מורֶה, פיזיותרפיסט ופסיכואנליסט, שלא מפסיק לשאול אותי אם קראתי את הגלגול של קפקא בגלגול הקודם שלי…

    אך הכי קשה היה לי להתרגל למראי החדש; כל אימת שהסתכלתי בראי, ברחתי באימה, מכורח ההֶרגל.

     

    אלי יונה

    משורר (גם בפרוזה) וצייר, בשנים האחרונות פירסם בכתבי עת שונים, ובדצמבר 2017 יצא לאור ספר ביכוריו 'גורגונה - פואמה נרטיבית' בהוצאת ארגמן-מיטב.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 1
    • 0

    תגובות


    1 תגובה על “המהפךְ”

    1. אלי יונה הגיב:

      תודה רבה חנה
      אכן הסיפור הוא פרודיה על הגלגול/מטמורפוזה של קפקא ושמח שהיא מתגלגלת גם לצד השני

      תודה

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    מעשה בצעצועים

    ציפי בן-פורת
    סיפר לי הדוב שליד המיטה שהכף מידו בטעות נשמטה. הכיצד הוא...

    פירורים

    עירית אבני כהן
    הפסיקה לחלום. קודם הפסיקה לישון כדי שלא יתנפלו עליה החלומות. פעם,...

    הפליאה הזאת, איזה עולם מופלא

    יורם אורעד
    אירועים רבים מילדותי הרחוקה חרוטים בזיכרוני לא בהכרח בזכות ייחודיותם האובייקטיבית...
    שינוי גודל גופן
    תצוגה קונטרסטית