החורף מחדש / צונח יום ונאלם
החורף מחדש
החֹרֶף מְחַדֵּשׁ
קַוִּים
וְלֹא צִיּוּר
הַמַּיִם מוֹחֲקִים
מְאֹד בָּרוּר
וְאָז הַחֹשֶׁךְ הַיּוֹרֵד
מָלֵא
בַּחֲרִיצִים בְּרוּרִים
בְּרוּרִים
כָּל כָּךְ
אוֹמְרִים הַכֹּל
וּכְשֶׁעוֹלָה הַשֶּׁמֶשׁ
הַחֹשֶׁךְ הַיּוֹרֵד
מַסְתִּיר פָּנָיו בָּעֲנָנִים
אֵינוֹ רוֹצֶה
לִרְאוֹת אֶת זֶה
אֵינוֹ יָכוֹל.
צונח יום ונאלם
צוֹנֵחַ יוֹם וְנֶאֱלָם
אֶל תּוֹךְ הֲמֻלָּתִי.
אֲנִי נִמְהָל נִבְחָשׁ
בָּרַעַשׁ הַלֵּילִי.
קוֹלוֹת זָרִים בָּאִים מִשָּׁם
בָּרַעַשׁ הַלֵּילִי
קוֹלוֹת זָרִים
שֶׁהֵם קוֹלוֹת שֶׁלִּי.
זוֹֹ הַצָּגָה,
וּמִישֶׁהוּ צוֹפֶה בַּלַּיְלָה,
זֶה תֵּיאַטְרוֹן בֻּבּוֹת
בְּכָל מִינֵי צְבָעִים.
אֲנִי בֻּבָּה
עַל חוּט הַחֲשֵׁכָה
בְּתוֹךְ כָּל הַחוּטִים.
כְּמוֹ גַּל
הַחֹשֶׁךְ בָּא,
נָסוֹג
נוֹשֵׂא נִשָּׂא בָּרְחוֹבוֹת הַחֲשׂוּכִים
וְנֶעֱלָם
וּבְכָל זֹאת לְעוֹלָם.
הזמן והמקום – שפעם אנו בהם ופעם הם בנו, ופעם הם זרים ופעם הם מוכרים – בשני שירים יפים הנאמרים בצמצום.
צדוק
תודה אלון.
עמדת על עיקר שדחף אותי לכתוב אותם כך – צמצום. מעט המחזיק את… דבריך מחזקים בי את התקווה שהצלחתי במשהו.
תודה.
בַּחֲרִיצִים בְּרוּרִים
בחריצים ברורים יש ומשתרעים שמי הלילה הכבירים!
אכן, דן, כבירים וברורים והרבה מעבר לנו.
אהבתי, געגוע לחורף..
תודה ליהודה.
געגוע להיות אחר.
תודה לברכה.
אכן, מרגיש שהשתניתי.