ה-FBI עצר אדם שהואשם בגניבת כתבי יד של ספרים שלא פורסמו. לפי הדיווח ב"ניו-יורק טיימס", פיליפו ברנרדיני, אזרח איטלקי שעבד בהוצאה לאור, הואשם בהונאה וגניבת זהות.

אלה היו גניבות מביכות, חסרות מניע או תמורה ברורה, והן התרחשו בעולם – הלא רווחי במיוחד – של ההוצאה לאור. במשך לפחות חמש שנים, מישהו גנב כתבי יד של ספרים שלא פורסמו. הגניבות וניסיונות הגניבה התרחשו בעיקר באמצעות דואר אלקטרוני, על ידי רמאי שהתחזה לאנשי מקצוע בעולם המו"לות וכוון לסופרים, עורכים, סוכנים וגופי ספרות שאולי יש ברשותם טיוטות של רומנים וספרים אחרים.

בשבוע שעבר, הבולשת הפדרלית בארה"ב (ה-FBI) עצרה את פיליפו ברנרדיני, מתאם זכויות בן 29 של הוצאת "סיימון אנד שוסטר" בריטניה, בטענה שהוא "התחזה, הונה וניסה להונות מאות אנשים" במשך חמש שנים או יותר, והשיג מאות כתבי יד שטרם פורסמו.

ברנרדיני, שנעצר לאחר שנחת בנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי, הואשם בהונאה וגניבת זהות בנסיבות מחמירות בבית המשפט המחוזי של מחוז דרום ניו יורק.

דובר של "סיימון אנד שוסטר" מסר שהמו"ל "המום ונחרד" מההאשמות כנגד מר ברנרדיני וכי הוא הושעה עד לקבלת מידע נוסף בנושא.

"השמירה על הקניין הרוחני של הסופרים שלנו היא בעלת חשיבות עליונה עבור 'סיימון אנד שוסטר', ועבור כל תעשיית ההוצאה לאור, ואנו אסירי תודה ל-FBI על חקירת התקריות הללו והגשת כתב אישום נגד העבריין לכאורה," הוסיף. הוצאת "סיימון אנד שוסטר" לא הואשמה בעבירה בכתב האישום.

לפי כתב האישום, על מנת להשיג את כתבי היד, ברנרדיני היה שולח מיילים בהם התחזה לאנשים אמיתיים העובדים בתעשיית ההוצאה לאור – עורך ספציפי, למשל – באמצעות כתובות דוא"ל מזויפות. הוא השתמש בשמות דומיינים מותאמים מעט כמו penguinrandornhouse.com במקום penguinrandomhouse.com ("rn" במקום "m"). בכתב האישום נכתב כי הוא רשם יותר מ-160 דומיינים באינטרנט שהתחזו לאנשי מקצוע וחברות הוצאה לאור.

ברנרדיני גם התמקד בסוכנות "מאתרים" (scouts) ספרותית בניו יורק. הוא הקים דפי כניסה שהניעו את קורבנותיו להזין את שמות המשתמש והסיסמא שלהם, מה שהעניק לו גישה רחבה למאגר הנתונים של הסוכנות.

ברנרדיני השאיר אחריו מעט מאוד עקבות במרשתת, תוך השמטת שם משפחתו בחשבונות המדיה החברתית שלו, כמו טוויטר ולינקדאין, שם תיאר "אובססיה למילה הכתובה ולשפות". לפי פרופיל הלינקדאין שלו, הוא למד לתואר ראשון בשפה הסינית באוניברסיטת קטוליקה במילאנו, ולאחר מכן שימש כמתרגם לאיטלקית של ספר הזיכרונות של מחבר הקומיקס הסיני ראו פינגרו ("הסיפור שלנו: זכרון אהבה וחיים בסין"). הוא גם למד לתואר שני בהוצאה לאור ביוניברסיטי קולג' לונדון.

גורמים רבים מתחום ההוצאה לאור שקיבלו את הודעות המייל ששלח ציינו שמי שכתב אותן מכיר היטב את התעשייה. הגנב היה משתמש לפעמים בקיצור נפוץ, כמו "ms" לכתב יד (manuscript), והתמצא היטב בתהליכי הוצאת ספר לאור. הונאות הדיוג (פישינג) היו כה נרחבות ומרחיקות לכת, ופגעו במו"לים בארצות הברית, שבדיה וטייוואן, בין היתר, עד שחלק חשבו שזו לא יכולה להיות עבודה של אדם אחד בלבד.

במשך שנים, הפעילות שלו הביכה אנשים בעולם הספרות. יצירות של סופרים וידוענים בעלי פרופיל גבוה, כמו מרגרט אטווד, סאלי רוני, אית'ן הוק ואיאן מקיואן, אבל גם אוספי סיפורים ויצירות של מחברים חדשים, היו על הכוונת. כאשר כתבי יד נגנבו בהצלחה, נראה שאף אחד מהם לא הופיע בשוק השחור או ברשת האפלה (דארקנט) ולא נשלחו דרישות כופר. גם כעת, כתב האישום אמנם מפרט כיצד ברנרדיני פעל, אך לא מדוע.

ידע מוקדם יכול להוות יתרון לעובד בהוצאה לאור המנסה להוכיח את ערכו. מוציאים לאור מתחרים ומציעים הצעות לפרסום יצירות בחו"ל, למשל, וידיעה מה צפוי, מי קונה מה וכמה הם משלמים יכולה להעניק יתרון לחברות.

"מה שהוא גנב," אמרה קלי פרבר, מאתרת ספרותית, "זה בעצם כמות עצומה של מידע שכל מוציא לאור בכל מקום יכול היה להשתמש בו לטובתו."