הֶעָרַת אַזְהָרָה
מֵרֹאשׁ הַפִּסְגָּה עֵינֶיךָ צוֹבְעוֹת אוֹתָהּ
יָרֹק זוֹרֵם
אַךְ הִיא לְבָנָה עֲצָמוֹת יְבֵשׁוֹת עַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן
אוֹכֶלֶת אוֹהֲבֶיהָ.
אַל תֶּרֶד לַבִּקְעָה כִּי לֹא תְּחַיֶּינָה.
אַל תִּכָּנֵס בִּשְׁעָרֶיהָ
עָלֶיהָ אַל תָּבוֹא
אוֹהֵב
דּוֹמֵם
וְחוֹלֵם
הִשָּׁאֵר בִּנְבוֹ.
נורית. השיר אינו נבואה או פרוגרמה פוליטית. הוא מביע אכזבה ומידה של ייאוש. זה הלך רוח ווכזה יש לקוראו. תודה על דבריך.
שיר כתוב יפה, מעניין ומעורר מחשבה. לפעמים עדיף לא להגשים חלומות ולא ללכת עד הסוף ולהתאכזב. דלתות מסתובבות… מה היה קורה אילו.
יפה מאוד!