סלונט מארח את המאיירת והאמנית שרון וובר-צביק, שאיוריה מעטרים את כל היצירות במגזין במהלך ימי החנוכה.

---

שרון וובר-צביק מאיירת מציירת ויוצרת קולאז׳ים (אנלוגים ודיגיטלים), מציירת בדיו, בעפרונות מים ובאקריליק – על כל מדיום אפשרי. ולפעמים אף חוטאת ומשלבת בין הטכניקות.

על הסדרה המיוחדת שיצרה עבור גיליונות סלונט לכבוד חג החנוכה, היא אומרת: "גם המאור הדקיק ביותר ישפיע, אם הוא בוקע מחשכה גדולה."

היצר שלה ליצור מגיע מהמרחבים הפשוטים מאוד של החיים, והיא מפגישה אותם עם שאלות הרוח והקיום. שאלת ההוויה מול הצורך היומיומי של החיים – האנרציה הנוראית והשגרה שמזינה אותה.

היא מסבירה: "המרחבים הכל כך פרטיים האלו מבקשים להיות חלל המתנה ושְׁהִיָּיה – מקום לדיון על עיקר ותפל, על מהות ומשמעות. כמו קרב בלתי נמנע שפורץ מתוכי בכל רגע נתון, ומתפייס רק לאחר תום היצירה. עבורי זה מרחב של יצר ויצירה שנוצר כדרך נס- לאורו של רעיון או סתם מקרה פשוט."

שרון וובר-צביק נולדה בקיץ של 1978 לאמא יוצרת ואבא מכונאי במפעל טקסטיל. עבדה עם אוניברסיטת לוקסמבורג והארווארד במשך כשבע שנים במהלכן איירה עבור כ-60 חוקרים במקביל ונתנה פרשנות ויזואלית לפילוספיה העומדת מאחורי המחקרים שלהם. יצרה עבור חוקרים מעולם הרוח והמדע, מוזיקאים, סופרים, ומשוררים.

עבודותיה הלכו בצעדת הנשים בוושנגטון ממש לפני שהקורונה פרצה ובשלהי metoo, וכן הופיעו בפרויקט מחאה בקולומביה נגד סחר בא.נשים ועבדות (Slavery) על כל צורותיה. עבודותיה אף היו כמחאה לסחר בנשים בישראל, וכגיוס כספים לשיקום נשים שהועבדו בזנות בארץ.

פרסים

2013, 2014, 2014, 2017

זוכת ארבעה פרסים בין-לאומיים במסגרת A design Awards  גוף לקידום אמנות ועיצוב טובים בעולם. בשנת 2018, לאחר ארבעה פרסים, מכהנת כשופטת משתייכת לפאנל השופטים.

סבל וכאב

2010-2016

מחקר ויזואלי אמנותי עבור פרויקט מחקרי בינלאומי שמרכזו באוניברסיטת לוקסמבורג ובשיתוף עם אוניברסיטת הארווארד.

שבע שנים של פיתוח ויזואלי אמנותי, של מחקר ותשאול זונות, מסוממים, וחסרי בית. תשאול ניצולי שואה לגבי הכאב הפיזי שלהם והסבל הנפשי. מתוך רצון לענות על ההנחה שכאב תלוי בסבל. סבל ניזון מכאב. נתבקשתי לספק פרשנות ויזואלית לשאלה ״מהו סבל? מהו כאב? מיהו הסובל?״ ולספק פרשנות ויזואלית למחקרים של החוקרים בפרויקט.

התוצרים זכו לפרס בשנת 2013 ולתצוגת קבע במוזיאון Mood לאמנות מודרנית בקומו, איטליה, לתהודה רבה במגזינים לאמנות מודרנית ובאקדמיה, לכתבות בעיתון ״את״ בישראל, ופרסום אודות הזכיה וטקס הפרס בידיעות אחרונות.

זכיתי לנאום בפני נציגים ושגרירים מכל העולם לגבי האמנות שלי וההבנה שיש לי את הכוח ליצר רגש אצל הצופה ואולי בכך ליצר גם רוך והבנה.

זוהי הפעם הראשונה שנוצרה פרשנות ויזואלית למושגים ומונחים אקדמאים מחקריים.

Selfie_sh

2016-2017

אמנות חברתית המשקפת מציאות פנימית בתוך עידן המיידיות והסלפי. הפרויקט דן בשאלה ״כיצד יראה הסלפי הפנימי, הכנה והחשוף של הרגשות הכמוסים?״ תשע עבודות אשר נחשפו אחת אחת כגלויות נפרדות, ניזונות מהפידבק הציבורי ברשתות החברתיות. העבודות יצרו תהודה עד כדי גילויי נפש- כיצד העבודה מדברת על כאב פרטי ועל התגברות ותקומה. על אובדן וסודות הכי כמוסים ואישיים. העבודות גרמו לתהודה רבה וכן להופעות של השראה אצל יוצרים אחרים. בתום החשיפה של כל תשעת העבודות, יצרתי מארזים אשר נשלחו לרחבי העולם, לכל מבקש וללא תמורה. במארז: סיפור הפרויקט, המשמעות שלו, תשעת העבודות המבטאות שלבים בחשיפה פנימית- סלפי פנימי, וכל זה נארז בקפידה בנייר עדין ולבן לטובת קריעה מכאיבה. פרויקט זה זכה בפרס בשנת 2017, וזכה לתהודה רבה בעולם. Selfie_sh מוצג בתערוכת קבע במוזיאון לאמנות מודרנית בשנזן- סין ובקומו שבאיטליה. בשנת 2018 בעקבות פנייתה של נספחת התרבות של ישראל בהודו, הגברת ראומה מנצור,  נשלח הפרויקט לשגרירות עבור תצוגה בשגרירות ישראל בהודו. הפרויקט זכה לחשיפה במגזינים לאמנות מודרנית עכשווית באירופה, וכמו כן לכתבה נרחבת בידיעות אחרונות.

שיתוף פעולה יצירתי באמצעות סקצ׳בוקים | פרויקט הסקצ׳בוקים

2018-2019

מתוך התפיסה שאמנות נוצרת כמונולוג, כאמירה חד צדדית של היוצר מול הצופה,  ההשתתפות של הצופה ביצירה היא פנימית, סובייקטיבית, ללא תקשורת עם היוצר ביקשתי ליצור פרויקט חברתי בו האמנות משפיעה על שני הצדדים. יצרתי סקצ׳בוקים שונים זה מזה, עבודות יד מתוך למידת האדם המבקש להתכתב איתי. למדתי אודות אהבותיו ותשוקותיו, התנגדויותיו ודעותיו מתוך פרסומים וניתוחי מידע ברשתות החברתיות. השיח התרחב לכדי התכתבות עם 61 אנשים מרחבי העולם, מתחומים רבים ושונים (פסיכיאטרים, ספורטאים, מוזיקאים, סופרים, ציירים, פסלים, ועוד), בפערי גיל משתנים, תרבויות ודתות שונות.  ללא הבדל במגדר, רמת החשיפה והוידויים הכמוסים ביותר, תחושת השיתופיות וההחלמה בתוך התהליך הזה הפעימה אותי. השאירה אותי ענווה מול רקמת האנושות האדירה שנוצרה.

חוקיה האפורים של אמנית עקומה | סקצ׳בוק מאוייר בעל פסקול המוצג בגלריה בברוקלין.

תצוגה ותערוכות קבע

סין(שנזן, חבי), איטליה (קומו ומילאנו), ארה״ב (ברוקלין), הודו שגרירות ישראל,  ונציה בינאלה לאמנות(תערוכה פרטית של אספנים עבודה: ״נבואה בקופסה״) קולומביה(מדיין),  מציגה סקצ׳בוק ״חוקיה המונוכרומטים של אמנית עקומה״ בתערוכת קבע בגלריה בברוקלין (ארה״ב).