קלייב קאסלר, שהלך בשבוע שעבר לעולמו בגיל 89, לא היה סופר גדול, אבל בתחום הגילטי פלז'רס לא היה שני לו

אם אתם שייכים לקוראים מהזן הפיינשמקערי ולא שמעתם מעולם את השם קלייב קאסלר, אל תרגישו רגשות אשם. לא שמדובר באיזה סופר חשוב, אבל בתחום ספרי הרפתקאות הקלאסיים לא היה שני לו. הוא היה אחרון המוהיקנים, במובן זה שלא היו אצלו תחומים אפורים. הכל התחלק לשחור ולבן מוחלטים, והטובים, כמובן, תמיד ניצחו בסוף. הוא היה טוב בתחומו והיה לו הכישרון להגיש את סיפורי ההרפתקאות שלו, בהם שילב בין עובדות היסטוריות לבדיון, בתנופה רחבה. בשבוע שעבר הלך לעולמו בגיל 89 בביתו שבסקוטסדייל, אריזונה.

קאסלר פרסם בימי חייו עשרות ספרים, בהם גם שני ספרים תיעודיים בנושאי ארכיאולוגיה וימאות ושני ספרים לילדים. חלק גדול מספריו הם סדרות, שהעיקרית והפופולרית ביותר היא "הרפתקאות דרק פיט". היא כוללת 25 ספרים וגיבורה הוא סוג של ג'יימס בונד אמריקאי, גבר שבגברים, עטור מדליות משירותו ההרואי כטייס קרב בווייטנאם, סוכן סי. איי. איי לשעבר, מהנדס ימי והרפתקן בהווה.

הוא עושה את כל מה שג'יימס בונד עושה, רק מתחת למים. דרק שלנו צולל באומץ למעמקי האוקיאנוסים גדולים ורצופי סכנות ותר לו אחר כל מיני אוצרות הטמונים על סיפוניהן של ספינות טרופות למיניהן. בדרך הוא תמיד מציל איזו יפהפייה במצוקה, שתהפוך לאהובתו, לפחות עד הפרק הבא בסדרה, ויחשוף חידה מסתורית שהטרידה את האנושות עשרות ומאות שנים. אך היה הבדל חשוב בינו לבין סוכן הוד מלכותה: בניגוד לוודקה-מרטיני מנוער אך לא מעורבב, משקה הכה חביב על בונד, מה שהופך אותו לאפעס סיסי, פיט שלנו היה גבר שבגברים ולא הלך לישון בלי כמה מנות של טקילה עם מלח לימון.

נפשו של קאסלר תמיד היתה קשורה לים, וכך גם מרבית ספריו. מעניין, אם כן, שספרו המצליח ביותר, "סהרה" (שהפך ב-2005 לסרט הוליוודי עתיר תקציב, בכיכובם של מתיו מקונוהי ופנלופה קרוז) מתרחש במדבר דווקא. אבל גם בו תר דרק פיט אחר שרידי ספינה טרופה במדבריות אפריקה.

תחילת הקריירה הספרותית שלו החלה כקוריוז: אשתו ברברה, לה היה נשוי מ-1955 עד יום מותה ב-2003, התגייסה למשטרה ותפקידיה דרשו משמרות לילה רבות. בלילות אלה קאסלר מצא את עצמו בודד, ומתוך שיעמום החל לכתוב. הוא התפרסם בעולם בעקבות ספרו הרביעי "הרם את הטיטאניק!" מ-1976, שמאוד הצליח בשוק האמריקאי, ובעקבות העיבוד ההוליוודי שלו מ-1980 – בכל העולם. הסרט אמנם נקטל על ידי הביקורות, אך הביא בוכטות של מזומנים בקופות. לזכותו של קאסלר ייאמר שגם הוא הסתייג מאוד מהתוצר הפילמאי.

קאסלר בעצמו עסק שנים רבות בחיפושי אניות טרופות ובהעלתן ממעמקי האוקיאנוסים. הוא אף הקים לשם כך חברה בשם "נומה". באתרו האישי הוא טוען כי במסגרת פעילות זו הצליח לאתר שרידים של כ-60 אניות טרופות, וביניהן גם את הצוללת "הנלי", שטובעה במלחמת האזרחים האמריקאית ב-1863. כן היה קאסלר חבר בכל מיני ארגונים ימיים, כמו "האגודה הימית המלכותית", "איגוד חקר האוקיאנוסים האמריקאי" וכאלה, וזכה במסגרתם בים של פרסים.

אם הסתקרנתם, אז רבים מספריו של קאסלר יצאו בתרגום עברי בהוצאת "מודן", ואתם מוזמנים לנסות. אבל רק אחרי כמה נאגלות של טקילה עם מלח ולימון.