ביום האחרון בשנה
בַּיּוֹם הָאַחֲרוֹן בַּשָּׁנָה
יִתְכַּנְּסוּ יְמֵי תשפ"ב.
הֵם יֵצְאוּ בִּקְרִיאָה לָזֹאת הַבָּאָה
לִקְרַאת שְׁעַת פְּרֵדָתָם.
"הָכִינִי עַצְמֵךְ," יִכְתְּבוּ לָהּ,
"הִשָּׁמְרִי מִפְּנֵי קֹר וְשָׁרָב,
זִכְרִי לֶאֱצֹר כָּל חֶדְוָה וְשִׂמְחָה
הַצְּפוּנָה בְּלֵב הַבְּרָכָה."
"הַעֲרִיכִי הַטּוֹב וְלוּ מְעַט מִזְּעֵיר
גַּם אִם הוּא יַרְגִּישׁ שֶׁבִּטְחוֹנוֹ מִתְעַרְעֵר.
לְתוֹשְׁבֵי הָעוֹלָם שִׁלְחִי רְגִיעָה
כִּי הָעוֹלָם זָקוּק לְשַׁלְוָה."
תגובות