בֵּן שִׁשִּׁים וּקְצָת
בֵּן שִׁשִּׁים וּקְצָת.
וּכְבָר מָלֵא תְּשׁוּקוֹת חָבוּיוֹת
וּכְבָר אָכוּל רִקָּבוֹן
שֶׁל שָׁנִים.
שֶׁהֲרֵי לְכִי דְּעִי
מָה עוֹמֵד בְּפָנַי.
אִם אֶת הֶעָבָר הַקָּרוֹב שֶׁלִּי
אֲנִי בְּקֹּשִׁי מַכִּיר.
שֶׁלֹּא הִכַּרְתִּי אֶת סָבִי
וְלֹא אֶת סָב-סָבִי.
שֶׁהַכֹּל נֶחְתַּךְ .בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה
כְּמוֹ גִּדּוּל פֶּרֶא
שֶׁהֻרְחַק הַצִּדָה.
וַאֲנִי בּוֹנֶה עַכְשָׁו לְעַצְמִי
עָבָר חָדָשׁ וְהוּא יָפֶה מֵאֵין-כָּמוֹהוּ
וְהוּא מַחְנִיף לִי
אֲבָל בַּפְּנִימִי
אֲנִי יוֹדֵעַ שֶׁאֲנִי לֹא יוֹדֵעַ כְּלוּם
וְהַכֹּל מִשְׂחָק וְהַכֹּל בֶּכִי
שֶׁנִּצְעַק בְּחִנָּם.
תגובות