אילו רק ידעת
עוֹדֵךְ מְמָאֶנֶת לִפְקֹחַ עֵינַיִם
לְהָקִיץ אֶל יוֹם כְּאֶתְמוֹלוֹ
בַּאֲדִיקוּת אַתְּ מְהַדֶּקֶת שְׂמִיכָה אֶל רֹאשׁ
מְשַׁמֶּרֶת חֶשְׁכַת לֵיל חֲמִימָה
כְּסוּת כָּזָב מֻכֶּרֶת
מֵיטִיבָה מַנַּח גּוּפְךָ תַּחְתֶּיהָ
אֵין אוֹן אֵין אוֹנִים אֵין נִיעַ
שׁוּב נֶחְבֵּאת אֶל תּוֹכֵךְ מִתְמַסֶּרֶת
בְּרִיחֵי הֱיוֹתֵךְ עַד שְׁכוּךְ
שִׁגְרָה פְּצוּעָה מְדַמֶּמֶת
אֲנִי מַבִּיטָה בָּךְ
עֵינַי מַרְאָה
חָרַךְ אֲלֻמָּה זָהִיר מֵהָאֵר
רָזֵי שְׂרִידוּתֵךְ פַּחַד קִיּוּמֵךְ
שְׁנָתְךָ טְרוּפָה
אִלּוּ רַק יָדַעְתִּי לומָר לָךְ
כַּמָּה עָצְמָהּ יֵשׁ בַּשֶּׁבֶר
כַּמָּה שָׁלֵם הֶחָסֵר
כַּמָּה חֲמַקְמַק הַזִּכָּרוֹן
כַּמָּה מְתַעְתַּעַת וַדָּאוּת
כִּי אָז יָדַעְתְּ
כַּמָּה וְרֻדָּה שְׁקִיעָה שְׁעַת בֵּין עַרְבַּיִם
כַּמָּה זְהוּבָה חַמָּה עֵת עֲלוֹת שַׁחַר
כַּמָּה חֶסֶד נוֹשֵׂאת עִמָּהּ סְלִיחָה
כַּמָּה יָפָה אַתְּ.
**איור ראשי: שרון וובר-צביק.
רבקה פישביין עמנואל כותבת בצורה מיוחדת מאוד. היא מצליחה לשלב רגש שמח עם רגש מדמם. השיגרתי, הפשוט והיומיומי לובש בשירתה חג. ובכלל השירה שלה היא חגיגה לא נגמרת לשפה העברית. בכל פעם שאני קוראת שיר שלה בשנית ובשלישית (מומלץ), אני מוצאת משהו חדש!
פשוט תענוג לקרוא אותה!
המשוררת המחוננת רבקה פישביין עמנואל כותבת בצורה מיוחדת מאוד! היא מערבת רגשות שמחים עם רגשות מדממים. השיגרתי, היומיומי והפשוט לובשים בשירתה חג. בכלל, הכתיבה שלה היא חגיגה לא נגמרת לשפה העברית. בכל פעם שאני קוראת שיר שלה בשנית או בשלישית (מומלץ לקרוא יותר מפעם אחת), אני תמיד מוצאת משהו חדש שלא נגלה לי קודם! המיוחד בשירתה הוא הערבוב בין כתיבה מסורתית לכתיבה מחודשת (אפילו עתידנית). מומלצת לקריאה!
תודה לכותבת על "כַּמָּה עָצְמָהּ יֵשׁ בַּשֶּׁבֶר". השיר כבש אותי.