close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • אודיסיאה של אהבה

    הרצל חקק | מאמרים | התפרסם ב - 21.07.20

    עיון בשני רומנים חדשים של יוסף כהן אלרן –"פואמה לסיגל" – ו"תחת אותם שמים"


    יוסף כהן אלרן הוא אמן הכתיבה של האהבות הקשות, הנואשות, אהבות מיוסרות, וברומנים רבים שלו – אהבות אסורות. לפני שש שנים זכה בפרס קוגל, והשופטים אכן היטיבו לתאר את סגולותיו כמספר.

    בחודשים האחרונים נחשפנו לשני רומנים חדשים של יוסף כהן אלרן. תחילה התוודענו לרומן
    "פואמה לסיגל", ובימים אלה גילינו במדפי הספרים את הרומן החדש שלו "תחת אותם שמים" – שניהם בהוצאת צבעונים. שני ספרי אהבה, ואיזו אהבה!

    טרגדיה אנושית של אהבות מיוסרות

    מי שעקב אחר דרכו של יוסף אלרן, יוכל למצוא רמזים לפקעת הסבוכה הזו ברומנים קודמים שכתב. יום אחד נקבל את "כל כתבי יוסף אלרן" ונוכל לחבר את כולם לסאגה סוערת, ל"קומדיה אנושית" רבת מצבים ורבת אירועים. אכן, מדובר בטריטוריה סוחפת ורווית תהפוכות, ואכן נכון: מדויק יותר לכנות את אוסף יצירותיו "טרגדיה אנושית" מרתקת מאין כמותה, מסע בעקבות האהבה, מלחמה כנגד כל הסיכויים.

    אנסה לגעת בשני הרומנים שפורסמו ממה לאחרונה: ברומן הראשון "פואמה לסיגל", השם שנבחר לתאר את חייה, כמו רומז לנשמה הפיוטית של הגיבורה. לא מצאתי ספר פרוזה, שהתהדר בשם פואמה.

    יש בשם סממנים שחושפים לאיטה אהבה מעודנת, שירית: בדרך קסומה אנו מתוודעים לחייה, לרגשותיה – ואנו נקשרים בנפשה: אהבתה של סיגל הענוגה והמתענה תחת מכבש המציאות, תחת ידו הרודה של בעלה – עולמה ורגשותיה של סיגל שוברים גדרות, שוברים פחדים, יוצאים לדרך שאין ממנה חזרה.

    עטיפת הספר "פואמה לסיגל" (הוצאת צבעונים, 2019)

    יוסף אלרן ידוע כסופר בעל נשימה ארוכה. האהבות שהוא טווה במסתרים הן אהבות הנלפתות בחוטים של מבוך, בשבילים של 'ויא דולורוזה'. יש לו כוחות ללכת עם גיבורי האהבה שלו בסבלנות, להביט עליהם מלמעלה כבורא חיים, לצייר בערפל רך, בפרטים כביכול שוליים, ואט אט נפרשת לפנינו פיסת אהבה בדרך של מעשה אורג, במיניאטורות מעוררות השתאות.

    ברומנים של אלרן גבולות נחצים, אהבות אסורות זוכות ליד מלטפת, לעט סופר שאוהב את גיבוריו וגיבורותיו – ומנסה למצוא להם נתיב של עילוי, של יציאה לדרך חדשה.

    ראו נא כיצד גיבור חלומותיה של סיגל מתמודד עם אהבתה הבלתי אפשרית:

    "צמרמורת שלא הייתה חדשה לו חפה בו. הנה זה שוב קורה לי, הרהר. שוב אני מתאהב ושוב רוצה אשה שאינה שלי. ושוב היא מתוקה וקטנה. אני מכיר אותו ומתאהב, חוזר לרעייתי ומתאושש. ועכשיו זמן של חוסר מנוח הוא מנת חלקי, ונראה שיימשך ויהיה מטלטל למדי.
    'סיגל'…, מלמל. 
    שאלה: 'על מה את חושב פתאום כאילו לא היית כאן'?…".

     ובהמשך השיחה השברירית:

    "שקעה במחשבה, שתק רגע וחייך, והיא לגמה קפה. בצעה את הקרואסון, לעסה לאט, אהבה את טעם השקדים. לא הישירה אליו את עיניה. הוא הרבה להתבונן בה. ידע שהוא מאוהב ורצה לדעת מה מתחולל בה…" (עמ' 107).

    שימו לב, כמה אפשר בקטע כה קטן של פרק זעיר בהתרחשות הנסתרת הזו, לחשוף בפנינו צפונותיהם של שני אוהבים: הדרך שבה הם מתפתלים באהבתם האסורה, העדינות שבה נשמותיהם נפתחות זו לזו. בכתיבתו של יוסף אלרן, יש קסם מיוחד, ונסו לחוש את שבילי היצירה: ראו נא כיצד הוא מצליח בכמה קטעים שבריריים לנתב את הגיבורים שלו, את האהבות הצועדות באפלה לקצה בלתי צפוי. ואט אט כל חוטי העלילה נלקחים אל הקצה הבלתי אפשרי.

    לפנינו סיפור אהבה של צעירה נואשת, שנדרסת בחייה תחת גלגלי החיים, תחת הסבך של חיי משפחה קשים – והסיפור צועד על בהונות אל מנהרה, שסופה מי ישורֶנָה. האהבה נמסכת כשיקוי פלאים, טיפה  טיפה,  רגעי מתיקות אסורה – ובין השיטין גם דמעות, גם המכאובים שיש בין פרקי הזמן.

    לא אחשוף מהלכים בעלילה כדי לא לגלות 'ספוילרים' – אבל ברגעי ההתקרבות שלקראת הסוף, לאחר מפנה מפתיע – אנו מגלים את האוהב פונה לצעירה שניצחה את חייה כנגד כל הסיכויים:

    "היא הרצינה. בחנה את פניו וראתה שמָלאו אור. הוא הושיט את ידו אל כיס מכנסיו והוציא משם קופסה קטנה. פתח וקירב אליה שתראה, כולו נרגש ופניו סמוקים.
    'נוכל להחליף, אבל אני מקווה שתאהבי', לחש לה.
    טבעת היהלום שהגיש לה הייתה יפה בעיניה, והיא הישירה מבט אל עיניו" (עמ' 154).

    עלילות אהבה שנבטו מתוך פואמות

    בטרם אכתוב מילה או שתיים על הרומן השני של אלרן, שיצא לאור בימים אלה – חשוב לציין, שאת שני הרומנים כתב אלרן כהשלמה לשתי פואמות שפרסם בספר שיריו, "אלו ערגות", הוצאת צבעונים, 2010.

    את הסיפור "פואמה לסיגל" כתב כעלילה שנבטה מן הפואמה שלו "פואמה לסיגל" שפורסמה באותו ספר שירים. והנה לכם, סיפורו של הרומן השני שהתפתח בעקבות השיר, "סיפור אהבה" מתוך אותו ספר שירים. נסו לשער בנפשכם, מה יקרה, אם המחבר שכה נקשר לפואמות שלו, יענג את הקוראים ברומנים נוספים. יתברר לנו, שהשם שהענקנו ליצירתו "הקומדיה האנושית" לא יספיק לנו, נצטרך להוסיף לשרשרת כתביו את השם "האודיסיאה הרומנית". מסע ללא סוף.

    גם כאן מדובר בניסיון לגעת בקצוות בלתי אפשריים, בדרך שכולה חתחתים, ניסיון חוצֶה מקום, חוצה זמן, חוצה מוסכּמות. שוב אהבה אסורה. ההתענגות על הפרי האסור מסעירה את דמיונו של הכותב. כמיהה שאין לה מעצור.

    עטיפת הספר "תחת אותם שמיים" (הוצאת צבעונים, 2020)

    אצטט קטע מתוך ספרו השני "תחת אותם שמים" – וראו נא כיצד קטע קטן בספרו, מגלה כמה טפחים של סודות. ראינו זאת גם בציטוטים הקודמים, הנה לפנינו כמה מילים  המאירות לפנינו נתיב מסתורי באותה מנהרה של סודות וקסם:

    "בשעה של שחר הביט בפניה, והם לא היו ברורים לו. ניסה למצוא את עיניה ולא מצא. היא נעה לעברו מתוך הערפל שעטף אותה, והייתה קרובה אליו כל כך, מפתיעה ומדהימה אותו, והוא ראה מקרוב והבחין בחמוקיה שנשקפו מבעד לאריג בגדה. כותונת דקיקה לבנה כיסתה את כל גופה, והוא ציפה להתבהרות. אך זו התמהמהה. היא קרבה ונגעה בו" (עמ' 7).

    וככל שהאוהבים מתקרבים, אנו חשים שעדשת המצלמה מגלה הכול, מקצה לקצה:

    "ואז נעצרה. פניה נגלו לו, והוא זכה לראותה בבירור. על אף שכבר ידע מי היא רצה לוודא כי זו היא ולא דמיונו המתעתע. רצה להיות בטוח שזו היא ולא אחרת. ורצה לשמוע אותה אומרת דברים".

    וכעבור כמה שורות של קרבה – אנו נוגעים בקצה:

    "רצה לנוע בה ולא יכול. אני רק חולם, חשב, אין זה אלא חלום. גלית…רצה לבטא את שמה, אך קולו לא נשמע. גלית, גלית".

    עקרון הכמיהה בספריו של יוסף אלרן

    היכן התחיל אותו מחול אהבה בקריירה של אלרן כסופר?

    קראתי ספרים רבים שלו, ויש לי תחושה, שהצופן נמצא באחד מספרי האהבה הראשונים שכתב . באותו ספר נשכח מופיע בבהירות אותו צופן מרכזי של כל יצירותיו. אני מתכוון לספר צנום, שכתב בצעדיו הראשונים כסופר צעיר: " עקרון הכמיהה".

    אני מניח, שהספר אזל מן החנויות, וחבל שלא הרבּו לדון בו ולחפש בו את שורשי הכתיבה של יוסף אלרן, את 'העיקרון' שעליו מושתתים כל ספריו. בכל פרקי יצירתו נמצא שילוב של המוטיבים שזרמו בטרגדיות היווניות –  האֶרוס והתנָאטוס, יסוד האהבה ויסוד המוות. יסוד התשוקה ויסוד הדגל השחור של הטאבו והאיסורים.

    ננסה לרגע לבחון, כמה סימני דרך בדרכו של אלרן כרומנטיקן ללא תקנה, סופר הסולל לו דרך ברקימת תיאטרון של אהבות רוויות סבל ואפלה. הרומנים שלו כרוכים במאבקי, נפש, גם במלחמות אמת ברקע, כדרך להאיר את המלחמות הפנימיות.

    גילינו באחד מן הרומנים האחרונים שלו – ערבוב של אהבה ומלחמה – כך בספרו  'אחרי ההֶלֶם החיים' – וברומנים אלה מדובר במרקחת טראגית. ויש אותות לכך גם

    ביצירות קודמות, ברומנים: "עזה כמוות" ו"כל הלילות". שם גם נמצא שימוש באהבה פראית או אהבה הכרוכה בחיזור גורלי. מי שיחקור ויעמיק לקרוא את כל ספריו, ימצא, שיוסף כהן אלרן מיומן ברקיחת דרמות אנושיות סביב אהבה, משברי אמון, חלומות ושברם.

    עלילות נסחפות בין אהבה לשבר

    עלילת העל בכל רומן מתפתלת בין אהבה לשֵבר, בין תשוקה לחיים חדשים לבין אבדון, וגיבוריו תוהים אחר מובן לחייהם, מבקשים מרגוע, את הזמן האבוד. כפי שכתבתי קודם, עקרון הכמיהה, נמצא כיסוד גנֶטי, שחותר תחת כל עלילות ספריו, ואפשר לראות בו כסופה קסומה המחוללת סערות אין קץ לכל אורך דרכו של אלרן: 'עקרון הכמיהה'  מוביל לחוסר מנוח בחיי הגיבורים, לתחושה שאין חיים שלמים.

    כמו ברומנים החדשים, שמהם ציטטתי לעיל – כך נמצא גם ברומנים אחרים שלו, את הפריצה אל האהבה הקשה והמייסרת כדרך למצוא מרגוע, למצוא מנוח. האהבה, שעליה נאבקים האוהבים, כמו יוצרת ברומנים שלו תחושה, שיש סתירה לא נגמרת במבנה החיים. אין דרך לקבּל את הטוב כְּמובן מאליו. לא תמיד האהבות מסתיימות בסוף טוב, ולעתים אנו מפליגים עמו בספינות החותרות בַּמים הסוערים, צועדות כמו הטיטאניק אל השִׂרטון הבלתי נמנע.

    אהבה כדרך להבין את פשר החיים

    גיבוריו של אלרן נאבקים על חייהם, ובדרך לא דרך הם מתחבטים:

    אנו מוצאים את הגיבורים שלו, מנסים להבין את חייהם, לתהות הַאִם באמצעות המסע שלהם למנוחה והנחלה יש גם פּשר רוחני, האם יש נתיב פנימי להבין מה משמעות האושר.

      באחד הרומנים שלו הוא מנסה לפענח סוד זה בצורה מיוחדת: ב'שמועות על אושר', ברומן מרתק זה, נותן אלרן ללבטים ולסבך הזה ביטוי תמציתי יותר. במרכז ספרו "שמועות על אושר", העמיד אלרן גיבור מרכזי, שנסחף לתסבוכת עקב קֶשֶר של מילים: הוא  מתכתב עם אשה אלמונית, ואינו משער, לאן יובילו הדברים, אלרן מתאר טלטלה של אירועים, סחף המטלטל את כל חייו, גם את קוראיו.

    אין ספק, אלרן יודע לספר סיפור. באותו רומן החותר תחת יסודות החיים, מנסה המחבר לערטל אותם עד גילוי מובנם, ובמחול הטראגי יש כביכול טרגדיה יוונית, מצד אחד – סבך בלתי נתפס – ובמכת מחץ דהירה לשיא – וכל זה עד להתפוצצות, עד להתרה של הסבך.

    כבכל רומן של יוסף אלרן יש עלילה קולחת: הוא יודע לספּר סיפור כמו אותם מספרים קדמונים מסביב למדורה. זו סגולתו המיוחדת, לרתק את הקוראים, לרקוח קערה של תבלינים וניחוחות אפלים עד לַקָצה: לשלוף כאשף וקוסם את הפואנטה המפתיעה.

     "עקרון הכמיהה" ועקרון החיפוש, שני אלה ממשיכים להבעיר את כתיבתו של יוסף אלרן, והניצוצות מקפיצים אותנו באפלה הרוחשת, בקדירה הרותחת. רומן ועוד רומן, ומחרוזת ההפתעות של אלרן ממשיכה להקפיץ את קהל הקוראים כל הזמן – לפנינו מספר מיומן, שמוכיח כמה הוא מחובר ל"ספינת האהבות" שלו המשוטטת בים הסוער.

    זכינו עתה לשני רומנים, בעקבות שתי פואמות, וננסה לראות אם יחליט להפתיע אותנו ולארוג סביב ספרו הישן "עקרון הכמיהה" איזו אודיסיאה החדשה, אולי ייטיב להבין ולחשוף עוד פרק במסתרי האהבה, בסודות החיים.

    "פואמה לסיגל" – שירה של אהבה  – "תחת אותם שמים" – ניצנים שמוצאים דרך לפרוח תחת אותם שמים, לצאת מן הסבך האפל אל האור, אל המימוש.

    יוסף אלרן והרצל ובלפור jקק. צילום: תפארת חקק

    הרצל חקק

    הרצל חקק, משורר, סופר ופובליציסט שימש יו”ר אגודת הסופרים בעבר (2005-2003, 2015-2011). ב-1965 נבחרו הוא ואחיו בלפור לחתני תנ”ך עולמיים לנוער (הרצל שימש סגן). פירסם עד כה 8 ספרי שירה, וכן בשיתוף אחיו התאום בלפור כתב ספר מחקר על ברדיצ’בסקי ולקסיקון לשיפור הלשון וספרים לילדים. שימש עורך הביטאון של “דואר ישראל”.

    מה דעתכם?

    • 0
    • 0
    • 0
    • 1
    • 0

    תגובות


    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *


    כתבות נקראות

    נעים להכיר, לירית גרובר

    מערכת סלונט
    על ספרה של לירית גרובר "אהבה. קרוז לרחוקרוב." כתוב: תבואו כמו שאתם/ן. אין...

    אני קורא בך / ספר

    גד קינר קיסינגר
    אני קורא בך אֲנִי קוֹרֵא בָּךְ כְּבָר יוֹבֵל וְאֵינֶנִּי יָכוֹל לְהָנִיחַ...

    הולך על מים / פרידה

    איה הוכשטט כהן
    הולך על מים אַשְׁמֹרֶת רִאשׁוֹנָה עוֹטֶפֶת אֶת הָעִיר שֶׁכָּל גְּשָׁרֶיהָ מוּאָרִים...
    דילוג לתוכן