עמוס קינן

עמוס קֵינָן (2 במאי 1927 – 4 באוגוסט 2009) היה סופר, סאטיריקן, עיתונאי, עורך, פובליציסט, קולנוען, תסריטאי, מחזאי, משורר, פזמונאי, מתרגם, צייר, אוצר ופסל ישראלי. לפני קום המדינה ובמלחמת העצמאות לחם קינן בשורות ארגון לח"י. לאחר מכן היה פובליציסט ובטורו "עוזי ושות'" בעיתון הארץ מתח ביקורת חריפה על הממסד של מפא"י. בתקופה זו היה מקורב לתנועת הכנענים. בתחילת שנות ה-50 הועמד לדין בחשד שהשליך פצצות אל ביתו של שר התחבורה, דוד צבי פנקס, אך זוכה מחמת הספק. מדצמבר 1953 ועד יולי 1954 כתב טור בשם 'שועלים קטנים' בעיתון "חרות". מ-1954 שהה בצרפת, ושב בשנת 1962. לאחר מלחמת ששת הימים החזיק בעמדות יוניות בנוגע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. משנות ה-60 עד שנות ה-90 כתב טור שבועי בעיתון ידיעות אחרונות, ובמקביל פרסם מספר ספרים, שהמצליח שבהם הוא הדיסטופיה "הדרך לעין חרוד" המתאר את מדינת ישראל תחת שלטון חונטה צבאית ימנית. קינן עסק אף בציור ובפיסול, בסגנון "עברי" המנסה להיות קשור לתרבות המזרח התיכון הקדום. לצדו של סטף ורטהיימר היה ממייסדי המוזיאון הפתוח תפן ואוצרו הראשון.

מאיר פעיל

מאיר (מאיר'קה) פָּעִיל (פִּילַבסקי) (19 ביוני 1926 - 15 בספטמבר 2015) היה אלוף-משנה בצה"ל, היסטוריון צבאי, חבר הכנסת ופעיל שמאל ישראלי. כחבר פלמ"ח הוא השתתף בהברחת עולים מלבנון וסוריה, בהתקפה על משטרת הר כנען, בסזון נגד האצ"ל בירושלים, בליל הגשרים בפיצוץ גשר בנות יעקב ועוד. בתקופת מלחמת העצמאות היה סגן מפקד גדוד בחטיבת הנגב ולבסוף קצין אגף המטה של החטיבה. ממייסדי עמותת "דור פלמ"ח" ואגודת "אהלי פלמח" להנצחת הארגון ולוחמיו. את שירותו בצה"ל סיים כאלוף משנה לאחר ששימש בתפקידי פיקוד בכירים,מפקד בית הספר לקצינים, ראש מחלקת תורת הלחימה במטכ"ל ועוזר מפקד אוגדת השריון, ישראל טל, במלחמת ששת הימים. פעיל היה איש שמאל ציוני ונמנה עם הראשונים שקראו להקמת מדינה פלסטינית. הוא קרא פעמים רבות למשא ומתן עם הפלסטינים ולמוכנות לנסיגה מהשטחים וממייסדי המועצה הישראלית לשלום ישראלי-פלסטיני. בעל תואר דוקטור בהיסטוריה צבאית, כללית ומזרח-תיכונית.