משה פלאי

משה פלאי (1936) הוא חוקר ספרות ההשכלה העברית, לשעבר ראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס. שימש כנשיא איגוד הפרופסורים לעברית בארצות-הברית בשנים 2009¬-2007. נולד בחיפה בה גדל ולמד. סיים תואר ראשון בלימודי עיתונות באוניברסיטת ניו יורק (1961)ודוקטורט בספרות עברית בדרופסי קולג' בפילדלפיה (1967). לימד באוניברסיטאות קורנל, טקסס וישיבה אוניברסיטה בארצות הברית, באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ובאוניברסיטה העברית בירושלים. פרסם עשרות רבות של עבודות מחקר ועיון בספרות ההשכלה והתחייה ובספרות השואה, ובהן ארבע מונוגרפיות ואינדקסים מוערים על כתבי-העת הראשונים של ההשכלה העברית, ועשרות ביקורות ספרים בעיתונות הישראלית, וכן ב"הדואר", ב"בצרון וב"ניב" בארצות הברית. השתתף במדור הספרותי של "הבוקר" (1956–1958), ערך את הירחון העברי "למשפחה" (1964-1966, 1983-1985) ואת הריבעון הספרותי "ניב" (בניו יורק) בשנים 1957–1966. חבר המועצה המדעית של קשר, חבר המערכת של כתב-העת Hebrew Higher Education היוצא לאור על ידי איגוד הפרופסורים לעברית בארצות הברית. בשנת 2017 התפרסם "ספר היובל למשה פלאי: המשכיל בעת הזאת". פלאי הוא חתן פרס פרידמן לתרבות עברית באמריקה לשנת תשנ"א.

אב”א אחימאיר

אב"א אחימאיר (שם העט של אב"א (אבא בן אייזיק) שאול הייסנוביץ') נולד ב-1897 בבלארוס. התחנך אצל מורים פרטיים (בהם המשורר דוד שמעוני) וב"חדר מתוקן" בבוברויסק ובגימנסיה רוסית ובשנים 1912־1914 בגימנסיה "הרצליה" בתל-אביב. לאחר מלחמת העולם הראשונה למד היסטוריה באוניברסיטאות קייב (אוקראינה), לייג' (בלגיה) ווינה בה קיבל תואר דוקטור ב-1924. באותה שנה עלה ארצה. עסק בהוראה ברוסיה ובליטא וכן עד 1927 בארץ-ישראל. משנה זו עסק בכתיבה עיתונאית ופעילות פוליטית. מנעוריו היה פעיל בתנועה הציונית ב'צעירי ציון' ובארץ ב'הפועל הצעיר'. בעקבות מאורעות תרפ"ט הצטרף לתנועה הרביזיוניסטית. ב-1933 נאשם אב"א אחימאיר במעורבות ברצח חיים ארלוזורוב (אשמה ממנה זוכה) אולם נכלא עד אוגוסט 1935 בגין ייסוד ב-1930 של תנועת "ברית הבריונים" שהתנגדה למדיניות ממשלת המנדט בארץ-ישראל. התרכז בכתיבה עיתונאית פובליציסטית (בעיקר ב'דואר היום' ו'המשקיף') והיה חבר מערכת העיתון 'חרות' של תנועת ה'חרות'. בנוסף למאמריו ורשימותיו בעתונות, כתב ערכים עבור האנציקלופדיה העברית וכן חוברות בענייני התנועה הרביזיוניסטית וספרים. לאחר מותו ב-1962 הוקם ועד להוצאת כתביו, ובשנים 1966 עד 2003 הופיעו ששה כרכים מכתביו. אביו של יעקב אחימאיר, עיתונאי ברשות השידור וזוכה פרס ישראל, ויוסי (יוסף דב), חבר הכנסת לשעבר מטעם הליכוד ומנכ"ל מכון ז'בוטינסקי.