חמוטל (בורשטיין) בר-יוסף

ילידת קיבוץ תל-יוסף (1940). משוררת, סופרת, מתרגמת וחוקרת ספרות ישראלית, פרופסור אמריטה לספרות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ומרצה באוניברסיטאות שונות בישראל ובעולם. ב-1993 יסדה באוניברסיטת בן-גוריון מסלול לימודים לכתיבה יצירתית שזכה להצלחה רבה. החל מ-1959 החלה לפרסם שירים, ואף זכתה בפרסים שונים על שירתה, בהם פרס עיריית תל אביב, פרס נשיא המדינה לספרות (1981), פרס ויצ"ו לאישה היוצרת (1999) פרס ברנר (2005), פרס יהודה עמיחי (2011), פרס אקו"ם למפעל חיים(2013) ופרס היצירה לסופרים ומשוררים לשנת ה'תשע"ח. שיריה תורגמו לאנגלית, צרפתית ,ערבית, רוסית, גרמנית, ספרדית, הונגרית, רומנית ועוד. שיריה הולחנו על ידי ערן אל-בר, יעל תאי, אלברט סופר, עודד זהבי, נטע אלוני, נתנאל זלבסקי ועוד. אחדים מהם ניתן למצוא ביוטיוב וכן בשני אלבומים: "עם כוחות אחרים" (לחנים של ערן אל-בר) ו"הבית בוער" (לחנים וביצוע אלברט סופר). היתה נשואה למחזאי והסופר יוסף בר-יוסף. (צילום: דן פורגס)

גלעד מאירי

נולד בירושלים ב-1965. משורר וסופר ישראלי, חוקר, עורך ויזם בתחום השירה. בוגר בית הספר לשירה של הליקון (2001), מייסד ומנהל מוסד הספרות "מקום לשירה" (2002) וממייסדי קבוצת המשוררים "כתובת" (2002). במסגרת "כתובת" יזם אירועי שירה ופסטיבלים בירושלים ומנהל את "מטר על מטר, פסטיבל ירושלים לשירה". היה ממייסדי ומעורכי כתב העת לשירה וביקורת "כתובת" (2009 – 2012). בנוסף, מאירי הוא ממייסדי ומעורכי כתב העת ננופואטיקה, אשר יוצא לאור מאז 2013. פרסם חמישה ספרי שירה, ספר סיפורים קצרים, ספר שירה ופרוזה המשותף לקבוצת המשוררים "כתובת", שלוש אנתולוגיות וספר עיון בנושא שירת דוד אבידן המבוסס על הדוקטורט שלו. יצירותיו התפרסמו באנתולוגיות ובכתבי עת רבים. כמו כן פרסם מספר תרגומים, בהם ספר שיריו הראשון של לורקה. על יצירתו הספרותית זכה בפרס היצירה לסופרים ומשוררים (תשס"ח), פרס אקו"ם ע"ש שלמה טנאי לעידוד היצירה (2012), פרס אגף התרבות של עיריית ירושלים ע"ש זבולון המר (2001). בשנת 2015 ייסד מאירי את בית הספר לאמנויות המילה בירושלים עם נועה שקרג'י ומשמש כמנהלו ביחד עם שקרג'י.