עמוס קינן

עמוס קֵינָן (2 במאי 1927 – 4 באוגוסט 2009) נולד בשם עמוס לוין בתל אביב. היה סופר, סאטיריקן, פובליציסט, מחזאי, משורר, מתרגם, צייר ופסל ישראלי. לפני קום המדינה ובמלחמת העצמאות לחם קינן בשורות ארגון לח"י. לאחר מכן היה לפובליציסט ובטורו "עוזי ושות'" בעיתון "הארץ" מתח ביקורת חריפה על הממסד של מפא"י. בתקופה זו היה מקורב לתנועת הכנענים. בתחילת שנות ה-50 הועמד לדין בחשד שהשליך פצצות אל ביתו של שר התחבורה, דוד צבי פנקס, אך זוכה מחמת הספק. בעקבות המשפט הפסיק גרשום שוקן, מו"ל העיתון, את עבודתו של קינן ב"הארץ" והוא מצא פרנסתו בכתיבת חוברות "טרזן" תחת שם בדוי. קינן חש פגוע ומתוסכל מן הפרשה וגלה מרצון לפאריס, שם שהה כתשע שנים. עם שובו ארצה ב-1962, חזר ושב לכתיבה עיתונאית מצליחה. לאחר מלחמת ששת הימים החזיק בעמדות יוניות בנוגע לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. משנות ה-60 עד שנות ה-90 כתב טור שבועי בעיתון "ידיעות אחרונות", ובמקביל פרסם מספר ספרים, שהמצליח שבהם הוא הדיסטופיה "הדרך לעין חרוד" (עם עובד, 1984) שעובד לקולנוע. קינן עסק אף בציור ובפיסול, בסגנון "עברי" המנסה להיות קשור לתרבות המזרח התיכון הקדום. לצידו של סטף ורטהיימר היה ממייסדי המוזיאון הפתוח תפן ואוצרו הראשון. בשנת 1994 זכה קינן בתואר עמית כבוד של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה. קינן היה נשוי לחוקרת הספרות נורית גרץ ואביהן של העיתונאית שלומציון קינן והזמרת רונה קינן.

איתמר יעוז-קסט

איתמר יָעוֹז-קֶסְט (3 באוגוסט 1934 – 21 בפברואר 2021) היה משורר ומתרגם עברי, ישראלי ממוצא הונגרי, ניצול שואה. שיריו הראשונים נכתבו במחנה ברגן-בלזן וכן לאחר השיחרור מרכבת מוות בלב גרמניה (מחברת השירים מוצגת ב'יד ושם', במסגרת תצוגת קבע בנושא: ילדות בגיטאות ובמחנות הריכוז). כנער - למד עברית בתנאי מחתרת, בימי השלטון הקומוניסטי בבודפשט של סוף שנות ה-40. עלה ארצה עם הוריו ב-1951, סיים לימודיו בתיכון והתגייס לצה"ל. החל לפרסם את שיריו ב-1956. פרסם עשרות ספרי שירה, פרוזה ועיון. יעוז-קסט היה מעורב באופן פעיל בהוויה הספרותית הישראלית. הוא גילה וטיפח משוררים צעירים רבים, במסגרת עבודתו כעורך "עקד", אותה הקים ב-1958 וביטאוניה הספרותיים: ״עקד לשירה״, שהיה כתב-העת הקבוע הראשון בעברית, שהוקדש כולו לשירה בלבד (1960־1973), שנתוני ״עקד לשירה״ (בשנות ה-70) וכתב-העת לשירה ״פסיפס״ (מ-1989 ואילך). פרסם שורה ארוכה של ספרי שירה, פרוזה, עיון ותרגומים. זכה בפרסים שונים - ביניהם פרס ראש-הממשלה, פרס הרצל, פרס טלפיר, פרס חולון, פרס לאה גולדברג, פרס אוניברסיטת בר-אילן (פרס ורטהיים), פרס אפרת, וכן פרס שר החינוך והתרבות לתרגום ועיטור-כבוד מטעם נשיא הונגריה על מפעל תרגומים מהונגרית לעברית, כמו כן זכה בפרס ברנר לשנת 2016 על ספרו ״שירים לרעיה בשער השמיים״. בשנים 1999 עד 2002 שימש כנשיא אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.