“אקורדים בשיפוע” | אילן שאול

הוצאת עמדה, 2015

“אקורדים בשיפוע”, ספרו של אילן שאול, הנראה כמושפע מאוד ממשורר היאוש והחספוס האמריקני צ’רלס בוקובסקי, נכתב “במהלך עשר שנות נדודים בין השנים 1974-1984”, וראה אור בשנת 2015. זהו ספר ארוך למדי, המחזיק לא מעט שירים, ארוכים מאוד לפעמים, בארבעה שערים. השירים עמוסי דימויים, מטאפורות, סמלים, שפיתוחם נוטה להיות מורחב מאוד ובארוקי. נימת הספר ישירה, כנה, בוטה, מחוספסת, ועמדתו היא של מי שחפץ להסיר את כל המסיכות ואת כל הקליפות מעל לעצמו ולמניעיו ומעל למניעים של חברתו ושל סובביו, ולהביט ולהראות את המציאות של קיומו ושל העולם שהוא חי בו כמות שהיא, עירום ועריה. שאול מתמודד עם ייאוש, עם הכרה עצמית חשופה ומדכאת, המציגה פגיעות ופגמים פנימיים ודלות פנימית רבה, והוא מבקש להיעזר בשירה ככלי של וידוי, בכדי למצוא איזו גאולה של יופי, הנובע ממבט המכיל יושר ויושרה.

“סוהר שהושתל בי בגיל ילדות/ יודע עלי את כל האמת/ יד קשה/ אחוזה בבריח האטלס/ מחזירה אותי תמיד/ אל מאחורי הסורגים/ מהם רק לברוח/ אל המרחבים שלאחר המוות.”

“סלפי” | גד קינר-קיסינגר

הוצאת ספרא, 2018

“סלפי”, ספר השירה החדש של המתרגם והמשורר הוותיק גד קינר-קיסינגר, מכיל שמונה שערים ועוסק בנושאים שונים, שהבולטים ביניהם הם בוודאי ההתמודדות עם זיקנה ועם התפוררות; אהבה ואהבה מוחמצת, מאמץ לאהבה לעת זקנה; וסבך הגעגועים לילדות וזעזועי הילדות, הצפים ועולים בגיל מבוגר. השירה היא רזה וישירה; הדימויים והסמלים עשויים להזכיר לפעמים את יהודה עמיחי, אבל יש בהם ממד ופיתוח אישיים. נימת הספר נוטה להיות חשופה, חושפנית, מתייסרת, מורבידית או אכולת חרטה, רגשית מאוד, כנה:

“מעלית קשישה מפהקת מולי/ ציריה חורקים בדכאון/ של אחרי בלותה./ נפערת אלי כרחם/ לאסף ברחמים רבים/ עבר קשיש שאחר/ להפלה.”

קינר-קיסינגר מבקש לחדור אל תוך עומקו של יאוש קיומי, אישי מאוד, נטול אלוהים, ולאתר בתוכו בכל זאת איזה אור של חמלה, רוך, אהבה וזיקה אל הפלאי ואל הלא-ידוע ולא-נודע.