מרדכי ברתנא

מרדכי ברתנא (ב. מרדכי) נולד בעיירה פודברודז', בקרבת וילנה, התחנך בחדר, בישיבה, ובגימנסיה עברית בווילנה. בבגרותו עבר לוורשה, שם למד בבית המדרש "תחכמוני" ובסמינר היהודי למורים. ברתנא עלה ארצה בשנת 1935 ולמד מספר שנים באוניברסיטה העברית בירושלים. לאחר מכן עסק בהוראה ועם קום המדינה שימש מפקח על בתי הספר מטעם משרד החינוך. בראשית דרכו כתב ברתנא שירים ביידיש, אולם עם עלייתו ארצה עבר לכתוב עברית. בסך הכל פרסם 14 ספרי שירה וארבעה ספרי לימוד, וכן ערך ותרגם מספר ספרים. השירים המתפרסמים כאן הם מתוך הפואמה הלירית שלו, "השעה האחרת" (1969), שנכללה גם ב"ספר הפואמות הליריות" (1976). בשנת 2009 פורסם מבחר משיריו תחת הכותרת "שואל כאדם ועונה כיהודי: מבחר שירים 1931-1974" בהוצאות כרמל ועמדה. ברתנא הוא אביו של המשורר, הסופר וחוקר הספרות אורציון ברתנא, וסבא של המחזאי ברק ברתנא והמשורר אבינועם ברתנא.

ולטר בנימין

מסאי, מבקר ספרות, מתרגם, שדרן רדיו ומרקסיסט יהודי-גרמני. נולד בברלין ב-1892 למשפחה יהודית אמידה. השלים לימודי פילוסופיה באוניברסיטת הומבולדט בברלין, שבה פגש בשנת 1915 את גרשום שלום ובין השניים נרקמה ידידות קרובה. בשנת 1917 עבר לאוניברסיטת ברן וב-1919 השלים את הדוקטורט בהצטיינות. כמבקר סוציולוגי ותרבותי שילב בין רעיונות של מיסטיקה יהודית ומטריאליזם היסטורי, ובכך תרם תרומה חדשה לפילוסופיה המרקסיסטית. חיבוריו כמבקר ספרותי עסקו בעיקר בספרות הגרמנית, לצד זאת כתב על מוצא השפה ועל תרגום. בנימין התכתב רבות עם תיאודור אדורנו וברטולט ברכט. ה"תזות על פילוסופיה של ההיסטוריה" ו"יצירת האמנות בעידן השעתוק הטכני" מהווים את שני החיבורים הנקראים ביותר שכתב. לאחר עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, עזב בנימין את ברלין ונסע לפריז. עם כיבוש צרפת ב-1940 השיג בנימין אשרת הגירה לארה"ב ובדרכו לשם הוברח מצרפת לספרד ביחד עם קבוצת פליטים דרך הרי הפירנאים. הקבוצה נתפסה בגבול ספרד-צרפת על ידי המשמר הספרדי בעקבות הלשנה. חלק מהפליטים הצליחו לברוח באותו לילה ועימם "פרויקט הפסז'ים", מפעל החיים של בנימין שלא זכה להגיע לידי סיום, אותו ביקש כי יעבירו לפרסום. בנימין, שהיה חולה ומותש, התאבד באותו לילה, 26 בספטמבר 1940.