close light box
שלום!
התחברות עם מייל
התחברות פייסבוק
  • הוצאת טוטם
  • אודות סלונט
  • מבזקים

    22.06.22
    "נשיקת התפוז" – המופע, בעקבות ספרה של רוית אליעז (סלונט – בית הוצאה לאור). 25.6.22, מוצ"ש, שעה 20:00, במרכז התרבות נתיב, היובל 1, סביון. כניסה חופשית בהרשמה מראש בוואטסאפ 052-2643822.
    14.06.22
    הסופר א. ב. יהושע הלך לעולמו (9 בדצמבר 1936– 14 ביוני 2022). יהי זכרו ברוך.
    13.06.22
    "לא אני הוא האיש" | ערב קריאה מיצירותיו של אלכסנדר פן לציון 50 שנים לפטירתו. האירוע יתקיים ביום שני 13/6/22 בשעה 20:00 בבית הסופר ברחוב אליעזר קפלן 6, תל אביב וישודר במקביל בזום ובפייסבוק לייב של אגודת הסופרים. הכניסה חופשית.
    07.06.22
    הנכם מוזמנים לאירוע עם הופעת "נכון" גיליון 8, שייערך במרכז הקהילתי רמת ישראל, ברחוב דם המכבים 22 בתל-אביב, ביום ראשון, 12.6. הכניסה חופשית. דברי ברכה: לילי פרי. דברי פתיחה: אורציון ברתנא ורן יגיל. בהשתתפות: אוהד עוזיאל, אלי אשד, ברי אלצופין, רן ארד, תאי אתר, ישי ויסמן, מיכל בלומנפלד שגיא, שגיא אלנקוה וגיא שקד.
    02.06.22
    ביום שבת ה-4.6 בשעה 18:00 יתקיים קוקטייל תרבות עם המוסיקאית תמר סו, במאית האנימציה מור ישראלי והמשוררת והבמאית נעה וגנר. מנחה: רן יגיל. להתראות במוצ"ש בפייסבוק לייב של סלונט!
    30.05.22
    סופרים את חיפה. חגיגת ספרות חיפאית: מוזיקה, תיאטרון ואמנות. בהשתתפות יהודית קציר, יניב איצקוביץ, ענת שרון-בלייס, שמעון אדף, איריס אליה כהן, יפתח אשכנזי, אריאלה גולדמינץ, חאתם עיד ח'ורי, עודד הירש, מוחמד טוח'י, אנטישפע ואמנים רבים נוספים. יום חמישי, ה-2.6, 22:30-18:00, בתיאטרון חיפה.

    חדשות תרבות

    לכל הפוסטים

    "אתם מהפכנים נועזים, חכמים, אדירים"

    לילי פרי
    דברים בערב עם הופעת "נכון – כתב עת לאוטופיה ולדיסטופיה בספרות",...

    סופרים את חיפה

    מערכת סלונט
    ב-02.06.22 ייערך בתיאטרון חיפה ארוע 'סופרים את חיפה' בהפקת 'הבית לשירה'...

    הנקראים ביותר

    חמישה ספרים של חמש משוררות

    רן יגיל
    המומלצים של רן יגיל בהיותי מבקר ספרות בכלל ומבקר שירה בפרט,...

    שירו יודע ללכת

    מיכאל דקל
    לְכָל מִי שֶׁנֶּעְתַּק הַקּוֹל וּשְׂחוֹקוֹ דּוֹמֵעַ בְּשֶׁקֶט כְּרַחֲשֵׁי הֲלִיכָה, עַל מִדְרֶכֶת...

    האנרכיזם החברתי-פנטסטי של ליאו פֶּרוּץ

    רן יגיל
    הסופר היהודי הפראגאי-וינאי ליאו פרוץ היה מהדמויות הבולטות בחיי הספרות באוסטריה...

    כתבו בסלונט

    רוצים להופיע אצלנו באתר?
    אנחנו שמחים מראש לקבל אצלנו יצירות קטנות ומטריפות, מוזמנים לעבור על ההנחיות ולשלוח לנו את התכנים שלכם.
    לכל הפרטים לחצו על כפתור ההנחיות.

    מחשבות

     נושאת הגחלת

    הרצל ובלפור חקק
    יש בירושלים בתים שנחשבים לבתים היסטוריים, והם נכללים בקבוצת בתים שנקראת...

    סיפורים

    כל אחד רואֶה מה שהוא רואֶה – אלגוריה

    רן יגיל
    בבית הכנסת הקטן של האונגארים על שם החת"ם סופר זצ"ל, ברחוב...

    הומאז'

    דו שיח עם עברית אחרת וחיים קדומים

    הרצל חקק
    הספר "ימלא" של חיים הזז נגאל מן העיזבון, ואנו זוכים לעברית...

    תו איכות

    החיים בני חלוף, השירה עומדת וקיימת

    אורציון ברתנא
    "אשירה" | יואב חייק עורך ומביא לדפוס: אורציון ברתנא, עמדה, 2022,...

    מאמרים

    אבות של סופרים

    יצחק מלר
    מי ומה היו? האם ובמה זכו? אפרופו ארבעה אבות של: ס.יזהר...

    שירים

    שירו יודע ללכת

    מיכאל דקל
    לְכָל מִי שֶׁנֶּעְתַּק הַקּוֹל וּשְׂחוֹקוֹ דּוֹמֵעַ בְּשֶׁקֶט כְּרַחֲשֵׁי הֲלִיכָה, עַל מִדְרֶכֶת...

    טנא ביכורים‎‎

    טנא ביכורים

    מערכת סלונט
    "בשעת הרעידה" | סיון זיו | עריכה: טלי וייס | עמדה...

    המומלצים | שירים

    חמישה ספרים של חמש משוררות

    רן יגיל
    המומלצים של רן יגיל בהיותי מבקר ספרות בכלל ומבקר שירה בפרט,...

    המומלצים

    המומלצים של יוני 2022

    מערכת סלונט
    "צורה עושה צורה: סופרים מזרחים בספרות העברית בארץ-ישראל במפנה המאה ה-20"...
    שיח ספרות עם יעל דקל
    שיח ספרות עם אלכס אוורבוך
    שיח ספרות עם יואב ברש
    קוקטייל תרבות

    אורחים

    גדעון טוּרי

    גדעון טוּרי
    גדעון טורי (2016-1942) נולד בחיפה. את דרכו האקדמית עשה באוניברסיטת תל אביב, וקיבל תואר דוקטור (1977) ופרופסור מן המניין (1991). בשנים 1996־2000 שימש ראש בית הספר למדעי התרבות והחל מ־1997 היה מופקד על הקתדרה לתורת התרגום ע״ש ברנשטיין. ב־1989 מונה לפרופסור ראשון לחקר התרגום בקתדרה חדשה באוניברסיטת לוון, בלגיה. היה עורך וחבר במועצות המערכת של סדרות ספרים וכתבי עת בחקר התרגום, בבלשנות ובספרות השוואתית. עמית־כבוד בקתדרה לתורת התרגום של אונסק״ו באוניברסיטת ברטיסלבה, סלובקיה (1999), ובעל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם אוניברסיטת מידלסקס, לונדון (2000). שימש שנים רבות כיו״ר הוועדה המדעית לתרגום באגודה הבינלאומית לספרות השוואתית, ובתפקיד מקביל באגודה הבינלאומית לבלשנות שימושית. בשנים 2001־2004 שימש סגן נשיא החברה האירופית לחקר התרגום. עיקר מחקרו של טורי היה בתורת התרגום (תאוריה ומתודולוגיה) ובמחקר תיאורי של התרגום, עם דגש על תחנות שונות בתולדות התרגום לעברית מן המקרא ועד ימינו. הוא נודע במיוחד בהחלתו המקיפה של מושג הנורמה על הפעילות התרגומית בהקשריה החברתיים-תרבותיים, בדחיפה הגדולה שנתן למחקר התיאורי-הסברי של התרגום ובמסגרת המתודולוגית שהעמיד על יסוד הרעיון של "התרגום המשוער" (טקסטים המוצגים כתרגומים, אף שנכתבו למעשה בשפת היעד). כמו כן הרבה לעסוק בתרגום מעשי, בעיקר של ספרות יפה. מאז אמצע שנות השישים עסק בתרגום ספרות יפה ועיונית מאנגלית ומגרמנית - כ-35 ספרים ועשרות מאמרים. עם הסופרים שתירגם נמנים ארנסט המינגוויי, גינטר גראס, היינריך בל, סקוט פיצג׳רלד, תומס מאן, פורד מדוקס פורד ואווה יונסון. תרגומיו כוללים גם ספרי ילדים קלאסיים, לרבות שישה מתוך שבעת הכרכים של "דברי ימי נרניה" מאת ק"ס לואיס. לצד פעילותו כמתרגם פירסם מאמרים שבהם הציג את תפישת התרגום שלו (להבדיל ממחקריו, שבהם שאף לעמדה ניטרלית). עיקרי התפישה כוללים מתן לגיטימציה לכל שכבות העברית והבאה בחשבון של התבניות המארגנות את הטקסט השלם, בניגוד לתרגום המתמקד ביחידות טקסט בודדות ותלושות מהקשרן. הן כמתרגם והן כבעל עמדה על התרגום מילא תפקיד פעיל במהלך הפיכתו של התרגום הספרותי לעברית מתרגום "קביל", החותר לסגל עצמו לתרבות היעד, לתרגום ”אדקווטי”, המשחזר את תכונות המקור תוך גילוי פתיחות לספרויות ולתרבויות זרות.

    גרשון שופמן

    גרשון שופמן
    גרשון שופמן (1972-1880) נולד בעיר אורשה ברוסיה הלבנה (כיום בלארוס) למשפחה יהודית חסידית. קיבל חינוך יהודי מסורתי, למד בחדר ובישיבה ועבד לכלכלת משפחתו. את סיפוריו הראשונים החל לכתוב בגיל 19. בגיל 21 נסע לעיר ורשה, שהיתה באותם ימים מרכז של ספרות עברית במזרח אירופה, שם התוודע אל גדולי המספרים היהודים ובראשם י"ל פרץ, יוסף חיים ברנר ואורי ניסן גנסין, וכמו כן זכה לתמיכה ולהערכה מצד מיכה יוסף ברדיצ'בסקי. ב-1902 פרסם קובץ ראשון ובו שבעה מסיפוריו בשם "סיפורים וציורים". שלוש שנים שירת בצבא הצאר אך לאחר פרוץ מלחמת רוסיה–יפן ב-1904 ערק מהצבא ונמלט ללבוב, משם שלח את סיפוריו ל"השילוח" (שיצא באודסה בעריכתו הספרותית של ביאליק) ומאוחר יותר ל"המעורר" בלונדון, בעריכתו של ברנר. שנה מתקופת חייו בלבוב התגורר עם ברנר, אך דרכיהם נפרדו כאשר התאהבה בת זוגו של ברנר בשופמן, וברנר עלה לארץ ישראל. עם זאת, הם שמרו על קשר עד למותו של ברנר. תקופת מגוריו בלבוב היתה תקופה פורייה ביצירתו, והוא הרבה לכתוב על בתי הבושת בסביבת מגוריו ועל הומוסקסואליות. בשנת 1913 עבר מלבוב לווינה, שם העביר את שנות מלחמת העולם הראשונה כפליט. ב-1914 הוציא את כתביו המקובצים בהוצאת מוריה של ביאליק. בשנת 1929, בגיל 40, נשא את אנני (רות) פלאנק, נערה אוסטרית קתולית שהתגיירה כבת 20. בני הזוג חיו בכפר וֶצֶלְסְדוֹרְף 17 שנה ונולדו להם בן ובת - משה ואסתר. הם נשארו נשואים עד למותו. במשך שנים הסתייג מעלייה לארץ, בעיקר לאחר רצח ברנר. אולם ביולי 1938, עקב סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית, עלה עם משפחתו לארץ ישראל. הוא נתקבל בנמל תל אביב על ידי משלחת סופרים שכללה את שאול טשרניחובסקי, אשר ברש, שלמה הלל'ס, יעקב פיכמן ודוד שמעוני. שופמן השתקע עם אשתו וילדיו בתל אביב, פרסם מציוריו ומסיפוריו ב"דבר" ובהוצאת עם עובד. ב-1954 עבר לחיפה, בעקבות הצעתו של אבא חושי, ראש העיר חיפה, להעניק דירות במתנה לסופרים. שופמן נחשב לאומן הסיפור הקצרצר. סיפוריו הם "דקים", מרוכזים ופיוטיים. ב-1960 הוציאו הוצאות עם עובד ודביר את כל כתביו בחמישה כרכים. זכה בפרס ביאליק (1946), בפרס רופין (1953) ובפרס ישראל (1956). שופמן נפטר בקיץ 1972 ונקבר בבית העלמין חוף הכרמל. שלושה שבועות לאחר מותו, נפטרה אשתו רות ונקברה לצדו. בתחילת 2017 הופיע לראשונה אוסף מסיפוריו מן השנים 1913–1938 בתרגום לגרמנית.