“עור היחמור” | אונורה דה בלזק

 הוצאת כרמל, תרגום: עדה פלדור, 2015

רומן זה, הנחשב עד היום למשמעותי ביותר ביצירתו של בלזק, הביא לו תהילת עולם. עלילת הרומן מתרחשת בצרפת שלאחר מהפכת יולי ב-1830, ומתארת את המצב הפוליטי הטעון של התקופה. בה בעת הוא מספר סיפור פנטסטי עלֿ זמני, שוזר מסתורין בריאליזם ומציאות בכישוף. משום כך אפשרויות הקריאה בו הן מגוונות.

גיבור הרומן הוא רפאל, צעיר פריזאי מיואש, החי בעוני מרוד ובבדידות. יום אחד מגיע לידיו קמע מסתורי, ועליו כתובת בשפה הערבית: “חשוק – וחשקיך יתגשמו. אך הגבל את רצונותיך לפי החיים שאתה חי. עם כל בקשה, אני אפחת, כימיך”. בעל חנות עתיקות מבאר עבור הצעיר את הכתובת: “החשק – מכלה אותנו, והעוצמה – משחיתה”. ככל שחייו של אדם הם אינטנסיביים יותר, כך הוא “מתכלה” מהר יותר. חיים ארוכים מושגים על ידי קיום, השולל תשוקה ופעילות.

הרעיון הזה, בגרסאות שונות, חזר על עצמו לא פעם בספרות העולמית; האמירה החקוקה ב”עור היחמור” היא אחד הכללים העיקריים של החיים. עימות בין שתי צורות החיים היא דילמה נצחית, שמעסיקה את בני האדם עד היום.

בל אמי | גי דה מופאסן

ידיעות ספרים, תרגום: דורית דוליות רובינוביץ’, 2008

“בל אמי”, רומן של סופר צרפתי ענק זה, גי דה מופאסאן, פורסם תחילה כסיפור בהמשכים ב-1884 בעיתון פריזאי. גם ברומן זה מעמת דה מופאסאן (שנולד, אגב, באותה שנה בה נפטר אונורה דה בלזק – 1850) את האינדיווידואל מול הכלל, ומציג את המעמד הבורגני הצרפתי בתקופת הרפובליקה השלישית, שבראש מעייניו עומדות המעשיות והבוגדנות. גיבור הרומן הסאטירי, ז’ורז’ דרואה, הוא חייל משוחרר עני חסר השכלה, המגיע לפריז אחרי השירות באלג’יר כדי לחפש אחר מקור פרנסה. הוא מתגלגל לעבודה בעיתון ותוך זמן קצר הופך לכתב רכילות – תפקיד חשוב ביותר בתקופה ההיא. הצירוף של אופיו חסר המעצורים וחזותו הנאה פותחים בפניו את המסלול לצמרת.

הרבה כבר נכתב על הקשר בין העיתונות להון ולשלטון, אבל החשיבות של הספר היא בדגש על יכולתה של התקשורת לבניית מרכזי כוח פוליטיים מחד, ובשימוש באינפורמציה שמצטברת בידיה לצבירת הון מאידך, וגם כמובן בהיפוך – השימוש בידע העיתונאי לצבירת הון כדי ליצור מרכזי כוח פוליטיים. דורואה משתמש בכל אלו וגם ביתרונו הטבעי – יפי תוארו, כדי לכבוש נשים שיקדמו אותו במעלה הסולם החברתי ותוך כדי כך משתמש בכספן לקידום מעמדו הכלכלי.

מופאסאן נוקט בנימה סאטירית בתיאורו את העלילה, מוריד את המסכה מעל ההתנהלות של החברה הצרפתית הגבוהה ומראה את הנפילה המוסרית של נציגי הדור הצעיר.